נפתח באזהרת ספוילר: צפייה בסרט "מילים נרדפות" תקלקל לכם את הערב. מעולם לא ראיתי סרט כל כך טרחני. שעתיים מבוזבזות על כשל כמעט בכל אספקט קולנועי.
הסרט מספר על יואב, ישראלי שמגיע לפריז. כשהוא הולך להתקלח נגנבים כל חפציו והוא נשאר עירום וקפוא. זוג צרפתים צעירים עוזרים לו ומשם מתפתחת ידידות. יואב מסרב לדבר עברית גם עם חבריו לעבודה בשגרירות ישראל, והוא משנן כל הזמן מילים נרדפות בצרפתית (מה שנתן לסרט את שמו).
הכשל הראשון של הסרט הוא בתסריט. הדמויות משעממות וקלישיאתיות. אמיל הוא בן למשפחה עשירה שחולם להיות סופר, בת זוגו קרולין היא נגנית אבוב נימפומנית (לשעבר?) שכמובן תשכב עם יואב בהמשך.
איננו יודעים מדוע יואב, חייל קרבי מצטיין, בחר להתנכר לישראל. האם התמונה שנראתה למשך שניות ספורות של מישהו נגרר מאחורי רכב היא הגורם?! לא ברור. לא ברור הוא גם מוטיב מוביל בסרט מתחילתו ועד סופו. שורה של אירועים קורים בלי הסבר ולוגיקה. כבר בהתחלה לא ברור מדוע יואב נכנס עם מפתח לדירה פריזאית ריקה, לא נועל את הדלת, מוריד את בגדיו והולך להתרחץ בלי מגבת.
התסריט מתמקד שוב ושוב בסיפור של הקטור ואכילס. הקטור גיבורה של טרויה נאלץ בניגוד לרצונו להתמודד מול אכילס גיבורם של היוונים שהרגו. התסריט רוצה שנאמין שהעובדה שהסתירו מיואב בן הארבע שהקטור נהרג גרמה לו צלקת נפשית שהיא הגורם למצבו הנפשי כעת.
הצילום הוא כשל אחר. בניסיון להעניק את התחושה של הליכה החליטו לצלם ללא מייצב את הקטעים מנקודת ראותו של יואב שהולך ברחוב. התוצאה - המצלמה הלא מיוצבת גורמת לתמונה לקפוץ מצד לצד וכאשר תמונה כזו מוקרנת על מסך ענק של הקולנוע היא יוצרת כאב ראש. האמת שזה גם חוטא למציאות, כיוון שלאדם יש צוואר ושרירים הגורמים לכך שהתמונה שהוא רואה שהוא הולך אינה כלל קופצנית ורוטטת כמו שמוצגת בסרט.
נקודת האור היחידה היא המאבטח ירון, בסצינה שבו הוא נכנס למטרו עם יואב, חובש כיפה ומזמזם התקווה בפנים של אנשים שנראים לו ערבים ואנטישמים כדי לפתוח בתגרה. זו הסצינה היחידה שיש בה איזשהו עניין. גם בסוף הסרט, כשיואב עושה אותו דבר בקונצרט של קרולין ונוזף בתזמורת, זה נראה פאטי וחיקוי עלוב של הסצינה של ירון. בכלל השחקן הראשי טום מרסיה כנראה ממלא את הוראות הבמאי והתסריט היטב ומצליח ליצור דמות ראשית אנמית, טרחנית ומשעממת.
הסרט גם אינו אנטי ישראלי בניגוד למה שכמה אנשים מאמינים. הישראלים אכן מוצגים ככוחנים שמעניקים יחס איום לממתינים לקונסוליה, אך מצד שני הביטו בתור לוויזה בקונסוליה בתל אביב גם שם המצב לא משהו. אומנם יואב מתנכר למדינתו אבל הוא חי חיים פאתטיים רק כדי לא לחיות בארץ, אלא בפריז "כלילת השלמות".
למעשה לסרט קשה להיות משהו חוץ מרע. הוא נראה כמו עבודה של סטודנט לקולנוע שהחליט להמציא את הקולנוע מחדש תוך שבירה של כל מוסכמה, אבל מה שיצא לו בסוף היא מכונית עם גלגלים מרובעים.
עד כמה הסרט רע? יש סצינה שאמיל מסיים לדבר עם יואב ונוסע ברכבו, ואז נגלות ארבע הטבעות על חלקו האחורי של הרכב שמאשרות שהצלחתי לזהות נכונה שמדובר באאודי רק על-פי המראה של הפנס האחורי היחיד שהיה בפריים הקודם. וזוהי ההרגשה הטובה היחידה שיצאתי איתה מהסרט.
