בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אסוציאציות פוליטיות של חובב היסטוריה
|
מי שמעיד על עצמו כחובב היסטוריה ופילוסופיה יהודית (עמ' 7) כתב ספר המחובר ככתיבה קופצנית אסוציאטיבית, ללא דיון מעמיק בסוגיות השונות, תוך פניה לספרות ביבליוגרפית רלוונטית
|
ועדת החוקה [צילום: דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
המחבר הינו מומחה לניתוחי לב ויזם שהמציא שסתומי לב ביולוגים, הגר בארה"ב כבר 44 שנים. רציונל ספרו מוסבר בתקציר קורות חייו באשר הגיע למסקנה שכל המדינות הדמוקרטיות זקוקות לחוקה "כדי לאפשר משילות הולמת. לפי דעתו, החוקה של צרפת טובה יותר מזו של ארצות הברית לצורכי משילות... ד"ר גבאי מקווה שספר זה ישמש עבור אזרחי ישראל והפוליטיקאים זרז לפתיחת דיון בצורך בחוקה, שהיתרון הנוסף שלה יהיה אפשור תהליך של שלום עם הערבים" (עמ'4). אך מי שמעיד על עצמו כחובב היסטוריה ופילוסופיה יהודית (עמ' 7) כתב ספר המחובר ככתיבה קופצנית אסוציאטיבית, ללא דיון מעמיק בסוגיות השונות, תוך פניה לספרות ביבליוגרפית רלוונטית. על הקופצנות הלא שיטתית, ואו הלא מבוססת, ניתן ללמוד מכך שהספר מתייחס גם לקונספירציה במלחמת יום הכיפורים (עמ' 8, 157-154), כמו גם מהעובדה, שאנשים שאינם אזרחים הצביעו בארה"ב בבחירות (עמ' 32), וגם מכך שחסידות סאטמר הקיצונית השתתפה באופן לא רשמי בקואליציה (עמ' 62), כמו גם, שהיהודים פועלים לפי התורה כבר 3,300 שנים (עמ'94), וכי המשפחה היהודית ביסודה היא מטריאכלית (עמ'115). החוקה והמשילות בישראל, מתוך השוואה לצרפת ולארצות הברית, הן העומדות במוקד הספר. ביחס לאי חיבורה של חוקה בישראל מפנה המחבר את האשמה לחרדים (עמ' 11) ומתעלם מאי נכונתו ורצונו של בן-גוריון לעשות זאת. לא ברור לכן מדוע "אם ישראל רוצה לנסח חוקה עליה לפעול לפי מורשת בן-גוריון", כשלטענה זו הוא מצרף את הטענה ש"הוא הבין היטב מדוע חובה לכונן שלום עם הערבים, וגם שלעולם אין לחלוק את ירושלים" (עמ'85). במקום אחר הוא מסביר ש"הדרך ההגיונית ביותר היא לפעול לפי מורשת בן-גוריון. מגילת העצמאות היא בסיס מצוין לחוקה. בן-גוריון ושאר המייסדים חתמו עליה ומודגש בה שוויון הזכויות לכל האזרחים. זה לא השתנה ויש להבהיר זאת בחוקה" (עמ' 136). אולם להכרזה אין מעמד של חוקה באשר האספה המכוננת אמורה הייתה לחבר חוקה אך היא בגדה בתפקידה והפכה עצמה לפרלמנט, היא הכנסת הראשונה. בהקשר זה תמוה ציון המחבר את השוויון בין האזרחים בישראל, אחת אם הם יהודים או לא, תוך שהוא מצרף לכך טענה חסרת בסיס - "אף על-פי שישראל הייתה בסכנה של תקיפה מצד צבאות חמש מדינות ערב הוא (ב.ג.) סירב להכריז על ממשל צבאי כדי למנוע בריחה מהארץ של יהודים שפחדו להילחם. הוא מעולם לא הכריח אך אחד להגיע לארץ או לעזוב אותה. הייתה חרות מוחלטת והכול נעשה בחוכמה רבה"(עמ'59). לשורות אלו מן הראוי להעיר מספר הערות: 1. אין קשר הכרחי בין עצם קבלת חוקה לקיומו של ממשל צבאי, באשר גם בדמוקרטיות ייתכן מצב של חרום המשהה את שלטון החוק הקיים. 2. ממשל צבאי אכן הוטל על ערבי ישראל בתום המלחמה, ובתחילתו הוא כלל גם את הישובים הדרוזים. 3. התרבות הפוליטית של הישוב כלל לא הייתה תרבות דמוקרטית ליברלית המציבה את החרות במרכזה. זו הייתה תרבות פוליטית קולקטיביסטית. במהלך המלחמה התאפיינה החברה בהתגייסות רבתית, הגם שהיו מבצעים צבאיים לאיתור נפקדים. גבאי כותב על חיוניותה של החוקה (בפרטנות למשל בעמ' 131) אך הוא מתעלם ממהות התרבות הפוליטית הקיימת, כמו גם מתחלואי היסוד של ישראל. למרות שהוא כותב על חשיבות ההפרדה בין דת ומדינה (גם בעמ' 107), עיוות היסוד של ישראל נובע מאי ההפרדה בין הלאום המוגדר כיהודי מהדת היהודית, כשאי ההפרדה בין מוסדות הדת מהמדינה עוזרת לשרטט ביתר קלות את גבולות האתנוקרטיה בישראל. הספר מכיל טענות חסרות שחר כמו ש"ראש הממשלה הנוכחי נתניהו צריך להיות מחויב לקדם את עניין החוקה. כיום יש לו בעיות משפטיות רבות. יש לו אינטרס לעשות היסטוריה ובה בעת לשחרר את עצמו מהמצב הנוכחי" (עמ'14). כך גם הטענה ש"אולי נתניהו יצליח אם ירוץ לבחירות עם אג'נדה של שלום וחוקה" (עמ' 138). כך גם תמוה הטענה ביחס לנתניהו ש"אין לו כל עניין להגביל את תקופת הכהונה, ואולם הבעיות המשפטיות שלו עשויות לשכנע אותו שתמיכה בחוקה יכולה להיות פתח מילוט טוב עבורו" (עמ' 159). אין צורך להכביר מילים על יחסו הפונקציונאלי בפועל של נתניהו לתפיסת שלטון החוק... הגם הביקורת על ספר זה ראוי לציין שיש בו תחילת דיון על הרשות השופטת בצרפת (עמ' 33 -34) וההשוואה בין המשילות בין צרפת לארה"ב (עמ' 33-40). במיוחד מצאה חין בעיני אבחנת חסידות גור "לא כתנועה דתית אלא ככת" (עמ'93). מאחר שגבאי מצטייר לי כאדם אכפתי הכותב על חשיבות הרפורמות מעומק לבו, אני רק יכול להציע לו להתמקד בכתיבתו. לכתוב על סוגיות באופן שיטתי. הרי אני מניח שהוא שיטתי כרופא וכממציא.
|
|
ספרו של ד"ר שלמה גבאי: ישראל צריכה חוקה, למה? הפקת סטודיו טל, 2019, 191 עמ'.
|
|
תאריך:
|
01/10/2019
|
|
|
עודכן:
|
01/10/2019
|
|
יוסי ברנע
|
אסוציאציות פוליטיות של חובב היסטוריה
|
|
יעקב פפיאשווילי מוכּר לנו מיצירות קודמות, שיש בהן שילוב של היסטוריה ואנושיות, גבורה ומיתולוגיה. ביצירותיו יודע המחבר להעניק ממדים של סמל לתופעות בחיי עמים ובחיי בני אנוש. שם הספר מעיד על שילוב בין יסודות מנוגדים, בין קודש לחול. קחו, למשל את הווידוי הזה, המעניק ארוֹמה עמוקה לתופעות פשוטות, ובהֶמשך הוא מגביה כל זאת לממדים מיתולוגיים. "את האגדה הזאת סיפר לי אופה אחד משובי. לאמיתו של דבר, ניחוח לחם האפוי בשובי, משך אותי אז יותר ממיתולוגיה, אך הסיפור נראה לי כל כך אמיתי, שאני זוכר אותו היטב".
|
|
|
סיום ראש השנה מסמל אומנם את הכניסה לשנה החדשה, אבל הוא אינו סוף פסוק. מעתה ועד ליום הכיפורים, אלו הימים, שעל-פי המסורת המקובלת אצל היהודים, שלפני החתימה. אנו מאחלים אחד לשני חתימה טובה.
|
|
|
למרות הלחצים האמריקנים על ממשלת עירק, ולמרות התקיפות האוויריות המיוחסות לישראל באזור, נחנך ונפתח ב-30 בספטמבר מעבר הגבול בין עירק לסוריה המכונה אלקאים-אל-בוכמאל. מדובר במעבר גבול שנמצא סמוך לגשר מרכזי על נהר הפרת.
|
|
|
ערוץ אלג'זירה, שופרה של קטר אויבתה של סעודיה, משדר כבר כמה ימים קדימונים לתוכניות לקראת ציון יום השנה לרצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י. העיתונאי הסעודי שעבד עבור עיתון הוושינגטון פוסט, שהיה כנראה איש תנועת "האחים המוסלמים", כתב מאמרי ביקורת על המשטר בסעודיה ועל יורש העצר מוחמד בן סלמאן, הוא נרצח ב-2 באוקטובר 2018 בבניין הקונסוליה הסעודית באיסטנבול על -ידי צוות מיוחד שהגיע מסעודיה.
|
|
|
בני גנץ היה רמטכ"ל צה"ל, ראש המטה הכללי של צה"ל, וככזה, הוא מנהיג מפלגה האומרת לחיילים בני הציונות הדתית שאינם ראויים לשבת בממשלה שהוא שותף בה, והחיילים שומעים את זה על גבול עזה, וגבול לבנון, ובאימונים, בים באוויר וביבשה. הם ראויים למות עבור המדינה אך לא לקחת חלק בהנהגתה.
|
|
|
|