|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שיחתם הראשונה לוותה בבכיו ● קצת נבהלה, לא ידעה מה עושים עם גבר שבקש לשוחח ובוכה. היא התעשתה במהרה וניסתה להרגיעו, הורתה לו שינשום ארוכות ובאיטיות
|
|
נפגשו... [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
במהלך שנותיה המאוחרות, הכירה אי-אלו גברים. אפשר לומר, כמעט מכל גווני הקשת, או כך חשבה. כשנתקלה במשא אנושי קשה לעיכול, פלטה אנחה וחשבה, במה עוד אתקל? זה לא תם, כאותו בור סוד ללא תחתית, כאותו פך שמן שלא כלה, כאותו סנה שבער ולא אוכל. תמיד חשבה כך והופתעה.
דווקא הפעם היא זו שפנתה אליו, אהבה את צילומיו והחמיאה לו. נוצר קשר לא רציף בהתכתבות. בפעם הראשונה שלח מעין תשובה אוטומטית באנגלית. מדוע, תמהה, הרי הכינוי MATE שהשתמש בו, נועד לגבר. שאלה בהומור קל ועוקצני, ידוע שבאוסטרליה פונים כך לגבר. האם כך גם לאישה? התנצל.
שיחתם הראשונה לוותה בבכיו. קצת נבהלה, לא ידעה מה עושים עם גבר שבקש לשוחח ובוכה. היא התעשתה במהרה וניסתה להרגיעו, הורתה לו שינשום ארוכות ובאיטיות, ואכן לאחר זמן מה, החלו השתנקויותיו להיחלש, נשימותיו הפכו סדורות וקולו התייצב.
התנצל שוב ובקש סליחתה. האמפתיה המובנית בה פרצה גבולותיה ואמרה, זה בסדר, אני מבינה, אף שלא הבינה דבר. בהרהרה בשיחה הזו, דווקא בכיו הוא שגרם לרגשותיה לצוף מעלה, להתחבר אל הגבר שפשוט היה הוא עצמו, ונתן לרגשותיו דרור.
למדה שהיה שתוי רק לאחר שיחות רבות ביניהם. הסביר כי זוגתו עמה חי שנים לא מעטות וממנה נפרד לפני כשנה, הלכה לעולמה לפני מספר חודשים ונודע לו על כך רק לפני מספר ימים. לא ידע כיצד להכיל זאת ולהתמודד עם ההלם ותחושת האובדן ופנה אל הטיפה המרה. אמר שלפני שנפרדו האשימה אותו בכך שלקתה בסרטן.
יחד עם רגשות אחרים שגאו בה ובחוש המטפלת שבה החליטה שתעודדו, תקשיב לו, תיעץ ואף תיתן כתף בעת הצורך. הם התקרבו מאוד בשבועיים הללו. החומה אותה בנתה סביבה, החלה להיסדק, כי הצליח לגעת בה היכן שכבר החלה להתייאש שמישהו יצליח לעשות זאת ופתחה לו השער. במשורה. הם נפגשו.
חשה במוזרות מה בהבעת פניו. הבעה שלא שידרה לה אמינות. אמרה לו. חייך כלא מופתע ונתן הסברו כי בזכות ארשת פניו, עסק במה שסיפר לה. היא כבר לא אישה צעירה, שניהם בגיל זהה.
הקשר ביניהם הופסק ביוזמתה, תחושת בטנה אמרה לה שמשהו בו ובסיפורו לא ברור וכששאלה, לא קבלה תשובות ולא הצליחה לקשור בין הקצוות שנותרו פרומים. חלף כחודש מאז נפרדו, התגעגעה אליו יותר משחשבה, מדי פעם התגבר בה בכיה וגרונה נשנק לכמה דקות. אולי טעיתי, התייסרה.
שחזרה שוב ושוב כיצד לא זכר פרטים חשובים שסיפר לה וכשהזכירה לו, הנהן לאות כי שכח. זה לא אמין, נימקה לעצמה תחושותיה, זה לא יכול להיות. אב שיעמוד לראשונה תחת חופת יוצא חלציו, לא ייתכן שישכח שפגש בו לפני 3 ימים! אף אינו יודע תאריך החתונה ואז נזכר שזה קורה בעוד כשבועיים.
לא, פסקה, משהו חשוד כאן מאד. פיסות התצרף לא תאמו. החומה, חומתה המגוננת, חשה מיד לעזרתה ואפפה אותה בינות לה.
|
| תאריך:
|
08/10/2019
|
|
|
עודכן:
|
08/10/2019
|
|
שרה אהרונוביץ קרפנוס
|
|
תעשיית התיירות היא אחת הדוגמאות הכי בולטות לענף שמאוים ואף נפגע מהחדשנות המשבשת. הטכנולוגיות והתיירות אונליין, האפשרות להזמין טיסה או מלון (ובעצם טיסה ומלון) ברשת בכל רגע נתון שינתה את פני הענף. זאת, בשילוב מדיניות השמיים הפתוחים, שהביאה לירידה דרסטית במחירי הטיסות.
|
|
|
|
|
אדוני היועץ המשפטי לממשלה, פגשתי אותך מספר פעמים, התבוננתי בעיניך. אתה עושה רושם של איש אמת. ובכל זאת, אנחנו למדים בשו"ע: "זה שפסלה תורה עדות הקרובים, לא מפני שהם בחזקת אוהבים זה את זה, שהרי פסולין להעיד לו בין לזכותו בין לחובתו, ואפילו משה ואהרן אינם כשרים להעיד זה לזה, אלא גזירת הכתוב הוא. מצב של ניגוד עניינים הוא 'גזירת הכתוב'. אין דרך באמת להתמודד איתו.
|
|
|
|
|
קרב והולך יום השנה ה-25 לחתימת הסכם השלום בין ישראל וירדן. לקראת מועד זה, העניק לנו המלך עבדאללה "מתנה". בכוונתי, כך אמר, "לקחת את כל ההחלטות שישרתו את הירדנים" ולבטל את החכרתם של שני אזורים לישראל. במסגרת הסכם השלום, נחתם כידוע נספח הקובע כי על ירדן לאשר מחדש לאחר 25 שנה את החכרתם לישראל של אי-השלום בנהריים בצפון ומובלעת צופר בערבה. הכוונה שלא להמשיך בהחכרה פוגעת בראש וראשונה בחקלאים הישראלים, המעבדים שטחים אלה זה עשרות שנים, אבל גם מרמז על הורדת פרופיל השלום מצד שכנתנו ממזרח.
|
|
|
|
|
כבר למדונו חז"ל שאובדן הנהגה בכל חברה אנושית מוביל לכאוס "שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (משנה, אבות ג ב), וכמו "דגים שבים - כל הגדול מחברו בולע את חברו, אף בני אדם - אלמלא מוראה של מלכות, כל הגדול מחברו בולע את חברו" ( בבלי, ע"ז ד ע"א).
|
|
|
|
|
מאז ילדותי, אני נזכרת בגעגועים מהולים בעצב, בהכנות ליום הכיפורים בשכונת ילדותי "נחלת צבי", הסמוכה ל"מאה שערים" בירושלים. סצנת שחיטת התרנגולות לכפרות נחרתה בזיכרוני עמוקות, שכן בעטיה לא ישנתי לילות רבים לאחר מכן.
|
|
|
|
|
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
