מאמר זה דן בשלושה נושאים הקשורים בחיסולו של מנהיג דאעש לפני פחות משבוע על-ידי כוח אמריקני מיוחד: ארה"ב, דאעש ותקשורת.
במבצע זה הפגינה ארה"ב בצורה ברורה את היכולת הצבאית הגלובאלית שלה, על-ידי הפעלת ה"שפיץ" האיכותי שלה, שככל הנראה מופעל כל הזמן בחשאי ברחבי העולם. זה היה, לדעתי, מבצע הרבה יותר נועז, קשה ומסובך מאשר המבצע של חיסול בן-לאדן בפקיסטן ב-2011. זה גם היה מבצע שחייב מדינית ליצור הד-הוק קואליציה בין לאומית קטנה לצורך ביצוע המשימה: עם רוסיה, טורקיה, עירק, סוריה של בשאר, ואף מקומם של הכורדים "הנטושים" לא נפקד ממנה.
לכן הייתה בו אמירה ברורה לעולם, ובעיקר לכל המדינות באזור: ארה"ב אינה חלשה, אינה רופסת, היפוכו של דבר; ארה"ב מפעילה את כוחה הצבאי בצורה ממוקדת למען האינטרסים שלה, אלה שהיא רואה אותם בעדיפות עליונה. היא חדלה להיות השוטר העולמי המפעיל את כוחו בכל מקום ומקום שלא על-פי צרכי האינטרסים הישירים שלו; בשלב זה המאבק בטרור על כל סוגיו, וכל אלו שהוגדרו על ידו כטרור (בכללם משמרות המהפכה של אירן וחיזבאללה) הוא בעדיפות.
וכמה מילים על עובדות פשוטות: ארה"ב לא עזבה את סוריה. היא עזבה רק את צפון מזרח סוריה. היא ממשיכה להחזיק כוחות צבא בדרום מזרח סוריה בשדות הגז והנפט הנמצאים בטריטוריה כורדית. האינטרס האמריקני העיקרי הוא שלא הרוסים ולא אסד ולא האירנים ישתלטו על השדות הללו. היא מחזיקה כוחות בטאנף ומונעת בכך מהאירנים לנוע בציר היבשתי הקצר והבטוח ביותר מבגדד לדמשק. והיא מחזיקה כמובן כוחות בעירק, ותגברה את הכוחות שלה בסעודיה בכוח אדם, במפציצים כבדים וסוללות הגנה אווירית, ויש לה יכולות צבאיות גם בירדן. אז איך כל הזמן משמיעים אצלנו את הפזמון שארה"ב עזבה את סוריה, ואפילו את האזור? בורות? מה שברור לי שבמקרה זה יפה אמירתו של מרק טווין: "ההודעה על מותי הייתה מוקדמת מדי".
השנאה מעוורת
ועכשיו, דאעש. קודם כל לגבי כמה ידיעות כזב שקנו להם אחיזה בפרשנות שלנו. העיקרית שבהם: שאלפי לוחמים של דאעש ברחו ממתקני הכלא שלהם הנשמרים על-ידי הכורדים כתוצאה מהפלישה הטורקית ובגידת ארה"ב בכורדים. על-פי מידע בדוק ואחראי של מרכז המידע למודיעין וטרור, מספר הבורחים הוא זה: כמה עשרות לוחמים, וכמה מאות נשים וילדים. מה יהיה בעתיד? אולי באמת יברחו יותר.
לפי שעה חיסולו של בגדדי מהווה מכה קשה לדאעש, בהיותו דמות דומיננטית והפוסק האחרון בנושאים צבאיים, דתיים וממשליים. ההערכה היא שדאעש ייחלש ובעיקר יתקשה להמשיך ולתפקד כארגון היררכי (ראה דוגמת אל-קאעידה). אבל, הוא לא יקרוס, וימשיך לפעול כארגון גרילה בסוריה, בעירק, בסיני ובמקומות אחרים, כמו גם לנסות ולהוציא פיגועי טרור בעיקר באירופה. על-פי מרכז המידע למודיעין וטרור יש לדאעש 4 נכסים המקנים לו את המשך פעילותו ויכולותיו בעתיד: האידיאולוגיה הדתית הקיצונית ביותר שלו; תשתית צבאית נרחבת בעירק וסוריה; התבססות בכמה מדינות באפריקה ובאסיה; תשתית הסברתית ענפה.
ולסיום התקשורת. עיתון ה"וושינגטון פוסט", משונאיו הגדולים של טראמפ, הכתיר כתבה שלו על חיסול בגדדי במילים הבאות: "אבו באקר אל בגדדי, סגפן ומלומד דתי, שאחז בהגה המדינה האיסלאמית, מת בגיל 48". אילו לא היינו יודעים מי הוא, ניתן היה בקלות לחשוב שאיזה איש דת חביב, צנוע, מתנזר מנשים והבלי
העולם הזה, מת לצערנו בגיל צעיר אולי ממחלה כל שהיא. זאת לדעתי דוגמה קלאסית למציאות המעוותת שמציגה תקשורת עוינת שהשנאה מעוורת אותה. ואנחנו? לפעמים עולים על אמריקה!
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
