|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שם לשון אחרת. שם אומרים "אני" אחרת, ו"את", ו"אתה" ו"אנחנו" אחרת, ומה שנספר שם יחדיו נספר בלשון שאהבנו כאן, שכאבנו כאן, ששמחנו כאן
|
רעי נעוריי מתמעטים והולכים. מעט מעט הם פורשים בודדים למקום ממנו לא ישובו אלא אחרי שיחיו המתים. הם הולכים עמוסים זיכרונות קטועים, לוקחים עמהם מה שחוו עמי אבל משאירים אצלי מה שחוויתי עמהם, מה שנשאר כאן הוא קרעים. מה שהם נוטלים עמהם מעלה גם הוא קרעים. כאשר אלך לשם גם אני אביא עמי מה שהשאירו, הם יצרפו מה שנטלו, ונאחה את הכל לסיפור שהיה ושלא יהיה כאן עוד לעולם. הוא ינווה שלם בשמים. אבל למי נספר אותו?
שם לשון אחרת. שם אומרים "אני" אחרת, ו"את", ו"אתה" ו"אנחנו" אחרת, ומה שנספר שם יחדיו נספר בלשון שאהבנו כאן, שכאבנו כאן, ששמחנו כאן, שבכינו כאן וצחקנו כאן ואי-אפשר שעשו שם למעלה מילים של כאן, כי למעלה זה הכל כל כך אחרת, ולאחרת יש מילים אחרות, ולמילים אחרות יש הוויות אחרות.
זאת עצבת גדולה. זה לא מפני שהסיפור נגמר. זה מפני שהוא נצחי אבל רק בינינו שם למעלה. פה היה שלנו, ושל אחים ואחיות, ורעים, ואוהבים, וניצים, וקרובים ורחוקים שהתבוננו בנו וראו משהו מן הסיפור ואנחנו התבוננו בהם וראינו גם אנחנו משהו מן הסיפור שלהם והכל יחדיו היה לסיפור גדול בו מצא הסיפור שלנו שרק אנחנו זוכרים בקעה פרטית וגדורה משלו וחיינו אותו כל ימי נעורינו וימי בחרותנו וימי זקנותנו עד שאחד בנו פרש עם חלקו והשאיר כאן חלקנו, הוא, ועד אחד, היא ועוד אחת, ואנחנו והם בוכים קרעים. ההולכים והנשארים.
|
| תאריך:
|
05/11/2019
|
|
|
עודכן:
|
05/11/2019
|
|
יצחק מאיר
|
|
"בחירות נוספות יחסלו את הימין ל-20 שנה", מזהירים אותנו. למרבה הצער, כלל לא בטוח שניתן להימלט מבחירות נוספות: השמאל רכש די כוח כדי לכפות זאת, אך לא די כוח כדי לעלות לשלטון. מה שכן אפשר לעשות, הוא לשמר את ההבדלים האמיתיים בין ימין לשמאל, ואם כך נעשה, הימין לא יחוסל אלא יועצם, בגלל השתרשות הלך המחשבה הימני בציבור הרחב.
|
|
|
|
|
איזה הגיון פוליטי יש לאדם שמסרב לממשלה שבה הוא יהיה מלך, ודורש בתוקף ממשלה שבה לא יהיה בו צורך? הפלונטר הפוליטי, ההגיון של ליברמן, והקשר של כל זה - לבת שלי
|
|
|
|
|
עבודתם המשותפת של שחר פנקס ושיר גולדברג יצרה מחזות משובחים ומעמיקים שעלו במיטב התיאטרונים. התעניינותם של השתיים בדמותו של דויד המלך הייתה מוצדקת. המלך שהפך את ישראל ממלכות זעירה של שבטים ששכניהם מאיימים על קיומם במלחמות תמידיות, לממלכה מאוחדת של עם אחד, עם בירה מאוחדת, תחילה בחברון ולאחר 7 שנים - בירושלים במשך 37 שנים נוספות. תבונתו הרבה, עוז רוחו ויכולת תמרונו, היו הבסיס להצלחותיו בכיבוש כל שטחי כנען וסביבותיה בעבר הירדן. ישראל הייתה אז בממדיה המירבים, מאז כיבוש הארץ בידי יהושוע ובכלל. המחזה של פנקס וגולדברג עוסק בתקופת היות דויד שבע ימים ומלחמות, שרווה מלחמות ושאף לשקט לעמו. לאחר מרד בנו אבשלום שכשל והטרגדיה של אמנון ותמר, נשאר בנו הבכור אדוניה כמועמד לרשת את מקומו על כס המלכות.
|
|
|
|
|
אין ממשלה בלי ש"ס ואין ש"ס בלי ממשלה. עד מתי ישמור אריה דרעי נאמנות לנתניהו?
|
|
|
|
|
חביב, מראשוני הנוטעים והשותלים בבאר שבע העות'מנית  מאה שנה ויותר לניסיונות החקלאיים הראשונים בבאר שבע
|
|
|
|
|
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
