אסון "נחל לכיש" <span style='font-weight:normal;'>[1965]</span>

האסון התרחש כאמור ביום שלישי 19 בינואר 1965 היה זה יום חורפי גשום וסוער ברחבי הארץ, בעיקר באזור הדרום, כבישים ראשיים בדרום נסגרו לתנועה בשל שיטפונות והצפות. ישובים בדרום נותקו לשעות רבות. הגשמים החלו עוד כמה ימים לפני כן, הנחלים באזור געשו וגאו ועלו על גדותיהם.

באותו יום, אסתר ויצמן, ילדה בת 9 עברה בשכונת גליקסון בקריית גת, בקרבת נחל נועם (נקרא אז בפי כל לכיש), העובר בתוך שכונת גליקסון בקריית גת בקרבת בתי תושבים.

בעת שעברה ליד גדת הנחל נסחפה ונפלה לתוך הנחל (הואדי). יוסף איפרגן בן 27 שעבד כשומר על המבנים החדשים שנבנו באותה עת בשכונה, הבחין כיצד הילדה נסחפת ונופלת לנחל. הוא לא היסס, חש לעזרתה של הילדה, תפס מוט ברזל וניסה להושיט אותו לילדה שהחלה להיסחף עם זרם המים האדיר. תוך ניסיונותיו לסייע לילדה התקרב עוד ועוד לשפת הנחל ומעד החליק גם הוא לתוך הנחל הגועש.

שני צעירים שעברו ליד הנחל ושמעו את זעקותיו מיהרו למקום והבחינו בשומר ובילדה בת ה-9 הנסחפים במים אחד מהצעירים אדמונד דיין בן 20, חייל בחיל-הים שהיה בחופשה הסיר את שעונו, הפקידו בידי צעיר אחר שעמד לידו וקפץ ישר למים הגואים בניסיון לחלץ את הטובעים, אולם זרם המים האדיר סחף גם אותו. וכך כנראה תוך דקות מעטות מצאו שלושתם את מותם.

המקרה המזעזע אירע סמוך לשעה 4 אחר-הצהריים. למקום הוזעקה המשטרה. תוך זמן קצר הגיעו למקום האסון כוח שוטרים בפיקודו של מפקח ניסים סיטון בליווי כבאי אש. הם סרקו את הנחל ותוך שהם קשורים בחבלים נכנסו לנחל בניסיון לאתר את השלושה. הגשמים שירדו באותן שעות ברצף הקשו על ניסיונות החילוץ. בסביבות השעה 5:30 לערך הוזעק למקום מסוק של חיל האוור שסרק את הנחל אולם החיפושים לא העלו דבר, ועם רדת החשכה צומצמו החיפושים.

דבר האסון החל להתפשט בקריית גת, קרובי הנעדרים המודאגים החלו מתאספים בתחנת משטרת קריית גת, חלקם פרצו בבכי ובזעקות שבר, בהבינם כי הסיכויים למצא את יקיריהם בחיים קלושים. אמה של אסתר ויצמן הילדה הנעדרת ניסתה להזעיק את בעלה שהיה באותה עת בשירות מילואים.

רעייתו של השומר יוסף איפרגן עליזה בת 20, בהריון ואם לשלושה ילדים בגילאי שנה-שלוש שנים, הייתה שרויה בהלם. הוריו של אדמונד (מחלוף) דיין ושאר בני המשפחה הסתגרו בביתם. אדמונד הבכור היה המשענת של המשפחה שמצבה הכלכלי היה לא קל וסייע לפרנסת המשפחה. הוא קיבל חופשה מיוחדת מהצבא כדי לתמוך בהוריו ובמשפחתו.

למחרת היום, יום רביעי 20 בינואר 1965 התגלו גופותיהם של שניים מהנעדרים. הגופה הראשונה שהתגלתה הייתה גופת החיל אדמונד (מכלוף) דיין בן 20 שקפץ למים בנסותו להציל את השומר והילדה בת ה-9.

את הגופה מצא בסביבות השעה 7:30 בבוקר פועל בניין בדרכו למקום עבודתו בשכונה החדשה הנבנית בצפונה של קריית גת. הגופה נתגלתה ליד חוות זרע בחלק הצפוני של קריית גת, כמה מאות מטרים ממקום טביעתו, מוטלת בתוך סבך של עשבים, תקועה עד מחציתה בעפר-בוץ.

כעבור מספר שעות התגלתה גופתו של השומר יוסף איפרגן בן ה-27 שחש לעזרת הילדה. הגופה נמצאה מכוסה בבוץ בקרבת צומת פלוגות. רופא קבע את מותם. למחרת יום חמישי 21.1.65 נערכה הלוויתם בהשתתפות ראש המועצה גדעון נאור בני המשפחות ותושבי קריית גת. בשעת ההלוויה נסגרו לאות אבל החנויות ובתי העסק בקריית גת.

בשבת 23 בינואר 1965 בשעה 10:30 בבוקר, כארבעה ימים אחרי שנסחפה לנחל, נמצאה גופת הילדה אסתר ויצמן במרחק של כ-6 ק"מ מהמקום בו החליקה לנחל. מפקח ניסים סיטון ממשטרת קריית גת מסר לעיתונאים, כי בשבת בבוקר התארגנה קבוצת אזרחים ושוטרים ויצאה לחיפושים אחר הילדה הנעדרת.

המשטרה העריכה שהגופה צריכה להימצא בין מקום נפילתה ליד שכונת גליקסון לבין סכר פלוגות המרוחק משם 7 ק"מ ובהתאם לכך חולקו חוליות המחפשים. אחת החוליות שסרקה את השטח בסכר פלוגות משני צדדיו מצאה את גופת הילדה כשהיא שקועה בבוץ ובסחף הרים.

הגופה הועברה לתחנת המשטרה שם קבע רופא את מותה. הילדה הובאה במוצאי שבת למנוחות. הארון הוצב בשעה 8 בערב ברחבת המרכז המסחרי וראש המועצה המקומית קריית גת גדעון נאור הספידה.

סיפור גבורתם ואומץ ליבם של החייל אדמונד דיין והשומר יוסף איפרגן שניסו להציל את הילדה בת ה-9, פורסם בהבלטה רבה באמצעי התקשורת בארץ, והם זכו להערכה רבה והזדהות מצד תושבים רבים במדינה. מאחר ששני הנספים דיין ואיפרגן, היו מפרנסים במשפחותיהם והמצב הכלכלי של משפחותיהם לא היה קל, הוקם ימים ספורים לאחר האסון, ועד ציבורי לשיקום שלושת המשפחות שיקיריהם טבעו למוות באסון.

בסניף בנק לאומי בקריית גת נפתח חשבון מיוחד עבור קרן לשיקום המשפחות, אליו זרמו תרומות רבות מכל רחבי הארץ. חברות עסקיות, בנקים, גופים ציבוריים, ויחידים תרמו למען המשפחות, גם כאות הצדעה על גבורתם של יקיריהם. בין התורמים ילדים שהעבירו את כספי מתנת בר מצווה או חסכונות שלהם למען המשפחות.

נמסר כי בקרן לשיקומם של המשפחות נאספו תוך זמן קצר סכום של יותר מ-80,000 לירות. הרמטכ"ל יצחק רבין תרם תרומה של 5,000 לירות. מפקד חיל-הים האלוף יוחאי בן נון שלח מכתב הערכה למשפחת החייל אדמונד דיין שניספה בנסותו להציל את הילדה. האלוף בן נון כתב למשפחת החיל: "מעשיו של בנכם שייך לאותם מעשי מופת שעליהם מתחנך הדור".

ביום ה-30 לטביעתם למוות של שלושת "חללי חללי "אסון נחל לכיש" נערכה עצרת רבת משתתפים שנערכה בשכונת גליקסון סמוך למקום בו טבעו השלושה, בהשתתפות האלוף יוחאי בן נון מפקד חיל-הים, ראש המועצה המקומית גדעון נאור, מפקד נפת באר שבע סגן ניצב חיים תבורי, קרובי הנספים וקהל רב.

שלושה נרות לזכר שלושת הנספים הודלקו בטקס על-ידי שלושה תלמידי בית הספר וקהל אלפים עמד דקת דומיה לזכרם.

שלושת הנספים הונצחו בשורה של מפעלי הנצחה. מיד אחר האסון נפתחה בבית הספר ע"ש הרב קוק במושב תלמים שבחבל לכיש ספריה לזכרם - "ספריית השלושה". בקריית גת הוקם גן לזכרם שנקרא "גן השלושה" ובו שלט הנצחה לזכרם. נמסר לי כי הגן חודש לא מכבר.