לתפוס את השור בקרניו

זוכרים את התעללות ילדים בילד החלש בגן או בבית הספר? תכונה זו רווחת בכל השכבות ובכל הזמנים. גם במקומות עבודה. המלחמה על התפקיד גורמת לבני אדם להפוך לזאבים, כדברי הובס "אדם לאדם - זאב". במחזה זוכה פרס אוליבייה 2015 שכתב מייק ברטלט "שור" מתגלה הצד המכוער שבהם, הגורם לבני אדם לעשות הכל, גם במחיר השפלת חבר לעבודה עד עפר, ובלבד שהוא יהיה זה שיפוטר ולא הם.

את צוות ארבעת השחקנים בחרה הבימאית והמתרגמת המוכשרת ברמות, מירב שירום, להציב על במה המשווה לה צורת זירת התמודדות, כשהקהל מכל צידיה. הקורבן המיועד, תומס (דניאל מורשת נושא את ההתעללויות על גופו ונפשו במשך כל משך ההצגה תוך יכולת סבולת ובכשרון מרגש) - תוך ציפיה לבוא הבוס שיודיע את מי החליט לפטר. חבריו לצוות במשרד, מנצלים את זמן ההמתנה לשורת תעלולים אכזריים שהם ממחישים על נפשו וגופו של הצעיר הממושקף הנמוך עם החליפה המרופטת, לעומתם - הגבוהים, חטובים ויפים, ולכאורה בעלי רקע חברתי גבוה משלו. החקירות החודרניות והמביכות שהם עושים לו, ממוטטות לאט-לאט את הביטחון העצמי שלו, בתהליך איקוויזיציוני זדוני ביותר. והכל - תוך שימוש בשקרים ובדיות על-מנת לגרום לו שיחוש נקלה ומיותר. דניאל אביטל החטוב להפליא ויפה התואר כ-טוני, מתעלל בתומס גם פיסית, תוך שיתוף פעולה עם איזבל. כאשר שניהם משקרים ובודים את עברם כדי להעצים את השפלת קורבנם. שם ההצגה - שור, באנגלית Bull מקיש להתנהגות ה"בולית", הבריונית, של שני חבריו לצוות.

את ההתרחשויות הכה נוקבות ואכזריות מפסיקות מדי פעם אתנחתות בצורת הזיות של הדמויות, המובעות בקטעי מחול קצרים, בתאורה מעוצבת להפליא בידי אייל תבורי כשהתנועה של מתן בן שימול מעניקה הודות להן הפוגה מכמויות הרשע. בכך, החלומיות והרעננות שבהם מאזנת את הרוע שמנגד. קטעים חלומיים אלה לא היו קיימים בהצגה המקורית, אך קרמו עור וגידים הודות ליצירתיות הבימאית-השחקנית-והרקדנית מירב שירום, בשיתוף עם ארבעת השחקנים המדהימים.

הרצף הזה נקטע באחת עם בואו של המנהל קרטר (שון סופטי בהופעה מוחצת של שליטה עילאית בקולו, ועוד יותר מכך - בתנועותיו בעלות האמירה יותר מעצם המילים, ובנוכחותו הדרמטית). הוא שם באחת קץ לקטטות, כשהוא בעצמו מנתח בקיצור את הופעתה של איזבל היפה (שי כהן נאמן, כוכבת מוכנה לעתידה). ולכאורה מטיח בה, שכל יופיה וביטחונה העצמי המופרז מעידים למעשה על חוסר ביטחון עצמי. ובכל זאת, הוא מודה, שבמכירת מוצר, יכול הסוכן להצליח ראשית כל הודות להופעה חיצונית מושלמת, כשלה. בכך למעשה נפסלת מועמדותו של תומס המסכן להישאר במשרד.

המסקנה הנוקבת מההצגה היא שחוסר האנושיות בקרב ההישרדות, הופך את בני האדם גרועים מחיות. המחזאי, זוכה פרסי האוליבייה על מחזותיו, מעמיד מראה מול פרצופינו ללא כחל ושרק. ואם מישהו ילמד מזה משהו ובכך יגרום לנו לחשוב על עתיד חיובי יותר, בכך יש מקום לתקווה בשיפור. ולצוות השחקנים הנהדר, לבימאית הכה משובחת שאף תרגמה את המחזה ועיצבה את התלבושות יחד עם הקאסט, ולכל היוצרים - שאפו על העמדת הצגה כה חשובה וחזקה, שלאור הצלחתה תעלה בסטודיו יורם לוינשטיין עד ה-14.12.