נפתלי בנט שר הביטחון באופוריה. עוברים עליו ימים מאושרים. בנט הוא זה שהחליף את ראש הממשלה כיושב-ראש הקבינט המדיני-ביטחוני, כשראש הממשלה ביקר ביוון, ושימש בתפקיד במשך יומיים תמימים. בשביל כבוד צריך לעבוד. אתם יכולים להיות משוכנעים, שבנט ישלם עבור הכבוד שמעטיר עליו ראש הממשלה את המחיר המלא, ונתניהו יידע מתי בדיוק לגבות את המחיר.

עבור בנט, שכמעט נמחק מהמפה הפוליטית, והמתין רק לפני מספר חודשים לקולות החיילים כדי לראות האם הוא עובר את אחוז החסימה, זאת מחווה שגורמת לו התרגשות רבה. נתניהו, שיודע לקנות את ליבם שרי הממשלה במחוות קטנות, הודיע שיאפשר גם לשר החוץ לנהל את ישיבות הממשלה, אם יהיו כאלה, אבל לא היו.

הכבוד שלו זוכה בנט עולה על גדותיו. הוא מאובטח כפי שמאובטח שר ביטחון. הוא נוסע ברכב ממוגן כמו שר ביטחון. אלופי המטכ"ל קמים לכבודו בחדר הישיבות של המטה הכללי, והסובבים אותו עושים רושם שלדברים שהוא אומר יש חשיבות.

אבל מה בנט מבין באמת בביטחון? הוא היה אומנם קצין בסיירת מטכ"ל, הוא השתתף בכמה מבצעים, גם כאלה שעדיין היום אי-אפשר עדיין לדבר עליהם, הוא ישב בישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני. אז מה?

לא ברור איך תיראה מפלגת הימין החדש בראשות בנט ושקד, שלא זוכים כנראה לאמון גדול במערכת הפוליטית. נראה שאין כנראה רבים שרואים בהצעה להצטרף לבנט ושקד, הגשמת חלום פוליטי. ראש העיר של קריית שמונה, אביחי שטרן למשל, דחה הצעה להשתלב במקום הרביעי ברשימת המפלגה לכנסת, וגם דחה הצעה לתפקיד של סגן שר, אם הימין החדש תהיה בממשלה הבאה.

הימין החדש, רשימתו של בנט, לא נתפשת כנראה במערכת הפוליטית כתעודת ביטוח עבור פוליטיקאים שמבקשים לסמן מפלגה שבה יראו את ביתם הפוליטי, למרות היותו של בנט שר ביטחון. בנט, שנמצא בעיצומו של קמפיין הבחירות שלו, מסוחרר מהעובדה שהוא שר הביטחון של ישראל, גם כשמדובר בתפקיד שאמור להסתיים בעוד קצת יותר מחמישים יום. בתחילת השבוע צייץ בנט שהוא נפגש ושוחח עם המנהלים הבכירים במשרד הביטחון, בכינוס תוכנית העבודה לשנת 2020. "זו קבוצה מופלאה של אנשים מקצועניים ומסורים לביטחון ישראל", התפעם בנט מפגישתו עם בכירי המשרד שפגש, בהם כמה שרים שמבינים טוב יותר בביטחון מבנט.

בנט לא מתפעם רק מפגישותיו עם ראשי מערכת הביטחון. גם בסיורו בבקעת הירדן, במשק של משפחת שני, שמייצאת פלפלים ותמרים לכל העולם גילה בנט לא פחות מגאווה ישראלית. בנט מאמין בכל הרצינות שהוא המפץ הביטחוני החדש של ישראל. זאת אולי הסיבה שבנט מרשה לעצמו להשתמש באמירה של לא אחר מאשר יעקב ברדוגו, הפרשן הפוליטי של גלי צה"ל, שאמר: "במערכת הביטחון אומרים: מה שבנט עשה בחודשיים, ליברמן לא עשה בשנתיים". לא ברור ממתי ברדוגו הוא בר סמכא בנושאים ביטחוניים, ועד כמה הוא בקיא באמת מה עשה ליברמן, כשם שלא ברור ממתי אמירה בנוסח "במערכת הביטחון אומרים" היא אמירה שיש להתייחס אליה ברצינות. משום שתחת אמירה כזאת אפשר להגיד הכל. בנט כנראה במצוקה לא קטנה אם הוא צריך להתבסס על אמירות של ברדוגו. ליברמן שהתבקש להגיב על האמירה לא מצא לנכון להתייחס אליה. הוא יודע מה שווה בנט.

משה כחלון שנאמנות ולויאליות הן לא תכונות שהוא יכול להתהדר בהן, השאיר אחריו רשימה לא קטנה של מי שסייעו לו אבל הוא בעט בפרצופם. כחלון, שאחראי למינויה של שרת השיכון יפעת שאשא ביטון לתפקיד, בחר להחמיא דווקא לסגנו במשרד האוצר יצחק כהן, על-כניסתו למשרד השיכון על חשבון פרגון לחברת מפלגתו שאשא ביטון, שהצליחה להבין עם מי יש לה עסק.

כחלון, שהמונח אופורטוניסט יכול לשמש שם נרדף לשמו, זקוק בימים אלה ליצחק כהן, יותר מאשר ליפעת שאשא ביטון. אז כחלון לא ממצמץ לרגע ומרעיף שבחים על כהן, וכך כתב: "לידידי כאח לי, ח"כ כהן, שר השיכון הנכנס, אני מבקש לאחל הצלחה רבה בזכות הניסיון הרב כחבר כנסת, שהיה כמובן בכל ועדות הכנסת לאורך שנים, והוא ימשיך להצעיד את משרד השיכון להצלחות". לא ברור לאילו הצלחות מתכוון כחלון. אני מקווה מאוד שלא לתוכנית "מחיר למשתכן", שזכתה כבר מזמן בלגלוג לכינוי "מחיר למשתפן" והוכחה ככישלון גדול.

שר האוצר מצפה כנראה, שמי שהיה סגנו במשרד האוצר לא יגלה עצמאות רבה מדי, ובחמישים הימים שנותרו עד הבחירות לא ימחק את מורשתו, שהוכחה כקוריוז לא מוצלח ממשרד השיכון.

כחלון, שמשאיר אחריו גרעון שיא של 52.2 מיליארד שקלים, 12 מיליארד יותר מהצפוי, יירשם כשר האוצר הכושל ביותר בתולדות המדינה. הוא משאיר אחריו משרד מפולג ומסוכסך שזקוק לשיקום דחוף גם בתחום יחסי האנוש.

לכן אין להתפלא על כך שלא מעט מבכירי האוצר, שכחלון מכיר היטב את שמם, ובהם ראשי אגפים מוכרים, ששמם ודעתם על התנהלותו של כחלון, פורסם יותר מפעם אחת, סופרים את הדקות. עד שכחלון יעזוב לצמיתות את התפקיד.

תסתכלו בתמונה הזאת. ייתכן שהיא מוכרת לכם מסרט וידאו שרץ ברשת. מדובר בשניים מתושבי אילת בשנות הארבעים והחמישים לחייהם, שהחליטו לנטוש את הכלבה שלהם. הם עשו זאת באכזריות. הכניסו את הכלבה למכוניתם, נסעו הרחק מביתם, והשאירו אותה בתחנת דלק סמוכה לעיר. הכלב שנטתה להאמין שתיאסף בתוך כמה דקות בחזרה, הבינה כנראה מהר מאוד את מציאות חייה החדשה.

אלא שלמזלם הרע, המעשה הנורא נקלט במצלמת אבטחה שמותקנת בתחנת הדלק. הכלבה שנמצאה על-ידי אחד העובדים בתחנה הועברה לעמותה למען בעלי חיים, ומשרד החקלאות שמופקד על חוק צער בעלי שאיתר את השניים והגיש נגדם כתב אישום.

עונש מאסר עד שנה וקנס כספי לא מרתיע את מי שבוחרים בשיטה האכזרית הזאת כדי להיפטר מכלב שאותו גידלו. זה רק משום שהחוק לא נאכף מספיק, לא מושקע מאמץ לאתר את מי שבוחרים לנהוג כך, והעונשים שמוטלים אינם מרתיעים.

צריך לקוות ולהאמין שהפעם בית המשפט ימצה את הדין עם הזוג שנטש את כלבתו, ויטיל על השניים עונש מרתיע, ולו גם כדי שאחרים יבינו שיש לכך מחיר.

העובדה שאחת מכתובות המייל שלי גלויה ברשת, היא סיבה מצוינת עבור לא מעט נוכלים להשליך חכה. במרוצת השנה האחרונה זכיתי לקבל מיילים מנוכלים רבים, וכולם בישרו לי שזכיתי במיליוני שקלים. כולם השתמשו כמעט באותו נוסח, והביעו השתתפות בצערי על מותו של קרוב משפחה יקר. הם לא אפשרו לי להתעצב אל ליבי אפילו לשנייה, ומיד בישרו לי שהמנוח שאותו במקרה הם מייצגים, בחר בי ורק בי, לקבל ירושה של מיליונים.

אם מציעים לך לא תיקח? אני בחרתי שלא לקחת, וגם לא להשיב לפניות הנוכלים, שמרביתם מתגוררים בארצות אפריקה, ושולחים משם מיילים בעברית קלוקלת.

את המיילים הם כותבים באמצעות תוכנות תרגום שהם מוצאים בגוגל. לו הייתי מחבר את כל הסכומים הכספיים שזרמו לתיבת הדואר שלי, אני מניח שהייתי לא סתם עשיר אלא אחד מעשירי עולם.

לפני שבוע זכיתי לשם שינוי לפנייה מקורית יותר, מאלה שהיו אלי עד עכשיו, ולכן השבתי לפנייה. אני משועשע מהיצירתיות של נוכלי האינטרנט, שמנסים לגלות מקוריות. הפתגם "פראיירים לא מתים אלא רק מתחלפים" הוא הסיסמה שלאורה הם פועלים, והרבה פעמים גם מצליחים.

תכירו את הברליסט מיכאל גיאן (שם בדוי), שמציג עצמו כ"עורך דין משפטי, עורך דין ויועץ פיננסי לקבלן זר". הוא זקוק לעזרתי כדי לייצג לקוח שלו שנפטר, והפקיד לא פחות מ-13,850,000,000 דולר, בבנק לפני מותו בתאונת דרכים. סיפורו של הלקוח מעורר חמלה מיוחדת, משום שלא רק שהוא נהרג בתאונת דרכים אלא גם אשתו ושתי בנותיו. וכאן מגיע העוקץ: "הנהלת הבנק המליצה לי לפנות למישהו מקרוביו אשר יגיש בקשה לתביעת הכסף, אחרת הבנק שלהם יחרים כסף, אם לא תוגש בקשת תביעה כלשהי".

ולמה דווקא אני זכיתי בזכות הגדולה לשחרר את הכסף מהבנק? כאן מגיע ההסבר שבו משתמשים כל הנוכלים: "יצרתי אתך קשר, כי יש לך את אותו שם משפחה עם הלקוח המת שלי".

החלטתי הפעם להיאחז בחכה. מה שנשא חן בעיני זאת מקוריות הפנייה. השבתי לעורך הדין המתחזה, שלא מדובר בהצעה חדשה, ושהוא לא הנוכל היחיד שפנה אלי, אלא שהפעם הוא פונה באיחור, כי כמה מחבריו הקדימו אותו.

הנוכל שמכנה עצמו הברליסט מיכאל גיאן, שמח מאוד על תשובתי, למרות שהיא הייתה בשפה העברית, השפה שבה הוא פנה אלי. מכיוון שהנוכל לא ידע לתרגם את תשובתי, ולכן גם לא היה יכול להתייחס אליה, הוא הזדרז לשלוח לי שאלון מוכן מפורט, ובו כל הפרטים שהוא מבקש לדעת עלי. בסיום השאלון הוא הוסיף כמה מילים בנימה מרגשת, מה שמעיד שהנוכל הפעם איש רגיש במיוחד: "אני ממתין לתשובה הדחופה שלך ושל הנתונים שלך כדי להמשיך בהצלחה בעסקה. אני מקווה שלא תבגוד בי בעסקה הזו, כאשר הכספים סוף-סוף יועברו אליך". אין לי ספק מדובר בנוכל עם סגנון.

הנוכל מפנה את תשומת ליבי לדרכונו המצולם, ולתעודת עורך הדין שלו, שלדבריו מצורפים למסמך שנשלח אלי, אבל הם כמובן לא צורפו.

נזכרתי בסיפור הזה כיוון ש"ניו-יורק טיימס" פרסם השבוע שרשת נוכלים בגאנה ובארצות הברית הוציאה במרמה סכום של 2.1 מיליון דולר וגרמה לאישה להתאבד.

הסיפור הטרגי התרחש בעקבות היכרות באתר אינטרנט בין אישה לבין מי שהזדהה כחייל אמריקני, שטען שהצליח לגנוב מסוריה זהב בשווי של 12 מיליון דולר. האיש ביקש את עזרתה של האישה להכניס את הזהב הגנוב לארצות הברית, והיא שלחה אליו 93 אלף דולר, בתמורה הוא שלח חזרה תמונה של מי שהוא לדבריו דיפלומט ישראלי, שיפגוש אותה בנמל התעופה. אבל כמובן שאיש לא בא לפגישה.

לאחר שהתברר לאישה שנפלה קורבן לרשת נוכלים שהונתה 30 אנשים נוספים בסכום כולל של 2.1 מיליון דולר, היא שמה קץ לחייה.

יצחק נבון ז"ל ביקר לפני ארבעים שנה בשכונת התקווה, ויש מי שעדיין זוכרים בשכונה את הביקור. זה לא היה סתם ביקור. נבון התארח במשך שלושה ימים בשכונה, וביקורו כלל גם לינה אצל דיירי השכונה. את הביקור הגדיר נבון בספרו האוטוביוגרפי "ביקור שלעולם לא ימחה מזיכרוני".

ככתב צעיר של קול ישראל, התלוויתי אז לנשיא נבון בשלושת ימי הביקור, ולא יכולתי שלא להתרשם מהאהבה הרבה שהעריפו תושבי השכונה על הנשיא החמישי. נבון, שהיה נשיא עממי, דיבר והתבדח עם התושבים בגובה העיניים והם השיבו לו באהבה.

ארכיון המדינה, שמפרסם פרטים על הביקור, מספר כי יומיים לאחר שהכנסת בחרה פה אחד בנבון לנשיא החמישי, הוא ערך ביקור ראשון במושבים אביבים ודוב"ב שבגבול הצפון, ונשאר ללון באחד מבתי התושבים.

יצחק נבון ז"ל האמין בקשר אישי בגובה העיניים, וזו הסיבה שהוא חיפש נתיבים מקוריים לליבותיהם של תושבי השכונה, שסבלה באותן שנים מתדמית ירודה בציבור, וההחלטה להישאר ללון בשכונה הייתה אחת מהם.

אל הסיור נלווה יעקב סער, צלם לשכת העיתונות הממשלתית, והיה צמוד אל הנשיא בשלושת ימי הביקור. התמונות היו בשחור לבן, ונבון תועד בהן בין השאר מבקר בשוק התקווה הססגוני, שכיף לקנות בו גם היום.