המזרח התיכון: מציאות לעומת הרהורי-לב

עתיד המדינה, לחסד או לשבט, תלוי בעימות המתנהל בין תפישת עולם מונחית מציאות לבין תפישת עולם מונחית הרהורי לב, בכל הקשור להתייחסותנו למזרח התיכון.

התפישה מונחית המציאות מכירה בעוצמת המאפיינים השורשיים והמתסכלים - בני 1,400 השנים - של הזירה הפנימית והאזורית הבינערבית ובין-מוסלמית. לדוגמה, אי-יציבות, אי-ודאות, אי-סובלנות, אלימות, טרור, חתרנות, הפכפכות, משטרי מיעוט רודניים וזמניים (ומכאן ארעיות ההסכמים), פיצול פנימי ואזורי, "על מילים אין משלמים מכס", מרכזיות האיסלאם הדתי/מדיני (כולל היחס ל"כופר" הנחות), חינוך לשנאת "הכופר", היעדר דו-קיום בשלום בינערבי ובינאיסלאמי.

תפישה מונחית מציאות מייחלת לתרחיש חיובי, אך מבינה שהמזרח התיכון מייצר, בדרך כלל, תרחיש שלילי, המחייב גבולות ביטחון מיוחדים כתנאי לקיום במציאות הפכפכה, בלתי צפויה ואלימה.

לעומת זאת, תפישה מונחית הרהורי לב מאמינה שמחוות וויתורים דרמטיים עשויים לשכנע את האזור להינתק משורשיו העמוקים ולאמץ ערכים, דפוסי התנהלות והגיון מערביים, כולל דו-קיום בשלום, למרות ש"המאמינים" עדין לא מעניקים זאת איש לרעהו.

הפער בין שתי הגישות בולט מאז דצמבר 2010, עם התפרצות מלחמות אזרחים, טרור ושפיכות דמים מצפון מערב אפריקה ועד המפרץ הפרסי. התפישה מונחית הרהורי לב ראתה בהתפרצות "אביב ערבי", "מצעד הדמוקרטיה" ו"מהפיכת הנוער והפייסבוק", והתעלמה ממציאות של "צונאמי ערבי" המדגיש הפכפכות ואיומים בלתי צפויים, המחייבים משנה זהירות וביטחון.

משטרי טרור

ב-1978/79 הקריבו הרהורי לב של הנשיא קארטר את השאה הפרסי הפרו-אמריקני והעניקו רוח גבית למתנגדיו, מתוך אשלייה שאייתולה חומייני יקדם דמוקרטיה ויהיה אנטי-סובייטי ופרו-אמריקני.

ב-1990, ערב פלישת סדאם חוסיין לכווית, הניחו הרהורי לב של הנשיא בוש שאויבו (צדאם) של אויבי (אייתולה חומייני) הוא ידידי, ומכאן הסכמי מודיעין, חימוש וסחר של ארה"ב עם עירק. בוש ראה באיומי סדאם על כווית עניין בינערבי, וסלל את הדרך לפלישה לכווית ולשתי מלחמות המפרץ.

ב-2003 הביא חיסול משטר סדאם לשדרוג תדמית ההרתעה האמריקנית ולהרתעת משטרי הטרור באירן, סוריה ולוב. אבל הרהורי לב של הנשיא בוש הבן הביאו לפעילות לקידום דמוקרטיה ערבית, למרות שהיא איום ברור ומיידי לכל משטר ערבי פרו-אמריקני. בוש אף פתח במערכה לפיוס האיסלאם כדי לשדרג את הקשר עם העולם המוסלמי, תוך התעלמות ממציאות המזרח התיכון הרואה בפייסנות, ומחוות סממני חולשה, המכרסמים בתדמית ההרתעה ומקצינים טרור.

ב-2015 הביאו הרהורי לב של הנשיא אובמה להנחה ש-150 מיליארד דולרים יסיטו את משטר האייתולות מטרור וגרעין לדו-קיום בשלום. המציאות ממחישה שהאייתולות שידרגו את חדירתם לעירק, סוריה, לבנון ותימן ואת האיום על כל משטר ערבי פרו-אמריקני.

ב-2020 תפישת העולם מונחית הרהורי לב משוכנעת שמשטר האייתולות הוא שותף פוטנציאלי למו"מ ודו-קיום בשלום, ומקילה ראש בעקרונות האיסלאם המנחים את האייתולות למימוש חזון מגלומני: האיסלאם הוא הדת הלגיטימית היחידה שנועדה לשלוט בעולם; על "הכופר" להתמסר ל"מאמינים" בדרכי נועם או מלחמה; הסכם עם "כופרים" הוא זמני עד לשיקום עוצמת "המאמינים".

הפקת לקחים מהמחיר הנורא של מדיניות מונחית הרהורי לב תצמצם טעויות של ישראל בהתנהלותה מול סוריה, חיזבאללה, חמאס והרשות הפלשתינית.