תוכנית השלום האוונגליסטית

הברית של ממשל דונלד טראמפ עם הימין המתנחלי והאוונגליסטים חוצה גבולות עד כדי פרסום תוכנית שלום הנועדה לרצות אך ורק את שניהם, כי מאחר שריצוי המתנחלים הוא ריצוי האוונגליסטים, המהווים כרבע מאוכלוסיית ארה"ב וחלק מהבייס הנאמן של הנשיא, הדבר עוזר לו אלקטורלית.

בנוסף, הברית העכשווית בין וושינגטון לירושלים של היום מתעלמת לחלוטין מהתמיכה הדו מפלגתית מצד ארה"ב כלפינו ממנה נהנינו עד כה, ושאותה טראמפ ובנימין נתניהו רומסים בשיטתיות כמו גם את הקשר שלנו עם יהדות ארה"ב, אשר רובה המכריע מצביע עבור הדמוקרטים ואשר על חשבונה מתעצמת הברית בין האוונגליסטים לבין הימין הישראלי.

האוונגליסטים נחשבים לקבוצה הנוצרית המשפיעה ביותר מבחינה פוליטית בארה"ב. הם מאמינים ששיבת היהודים לארץ ישראל מבשרת על בואו הקרוב של ישו ושקוממיות היהודים בארצם נחוצה לביאתו השנייה. בנוסף, על-פי אמונתם, ברית האל עם עם ישראל עודנה קיימת ומצווה לעזור לעם זה; הם מזוהים לרוב עם ציונות אך לאו-דווקא עם אהבה ליהדות. הם פעילים פוליטית בישראל ובעלי דריסת רגל רחבה ומשפיעה על הפוליטיקה הישראלית: הם תורמים לגופי ימין, מפעילים לובי חזק ועוצמתי, יש להם קשרים הדוקים עם פוליטיקאים והברית שלהם עם הימין והמתנחלים גודלת יותר ויותר ומתוחזקת היטב (למי שמעוניין, ניתן לקרוא על האוונגליסטים בהרחבה בלינק "טראמפ, ציונות ואנטישמיות").

טראמפ חיכה עם פרסום תוכנית השלום עוד ועוד. הרעיון הראשוני היה לפרסם אותה לאחר בחירות מועד א' בישראל - גם כדי שלא תהיה עליהם השפעה ממדינה זרה (למרות שזה לא הפריע לטראמפ לחבק ולעזור לבנימין נתניהו באותה מערכת בחירות), וגם כי תיאורטית לא יהיה אפשרי לדון עליה עם ממשלת מעבר או עם שני המועמדים לראשות הממשלה בו זמנית.

גלולה מרה

רק שאחרי הבחירות התקיימו עוד בחירות, ואחר כך שוב פעם, ובעתיד הנראה לעין פעם רביעית נראית גם היא ריאלית. רק שהבחירות בארה"ב ממשמשות ובאות גם הן וטראמפ צריך לגייס עבורו את קולות האוונגליסטים. זה נכון שהם נמצאים אצלו בכיס, אבל משהו צריך לקרות כדי להבטיח שייצאו להצביע עבורו בהמוניהם ולא ישבו בבית ביום הבחירות; המצביעים הדמוקרטים משתוקקים להחליף אותו והנשיא רוצה להבטיח כי המצביעים הרפובליקנים לא ינוחו על זרי הדפנה.

לכבוד האוונגליסטים, בתוכנית המאה מתקיימת עקיפה טוטאלית של אחד מהשלבים החשובים ביותר על-מנת להגיע לתוכנית שלום בת-יישום: הסתכלות לא רק על הצד הישראלי ומוכנותו להידברות על תוכנית ספציפית, אלא גם על הצד הפלשתיני, אשר בכל מקרה מתעב את טראמפ, ויכולתו לבלוע את התוכנית מוטלת בספק עד אינה קיימת; כל ויתור פלשתיני הוא בגדר גלולה מרה עד כדי הקאה עבורם. הם הרי לא באמת רוצים שלום. הם רוצים שדרישותיהם ייענו, אך מאחר שהם יודעים כי הגעה להסדר אמיתי יצריך ויתורים גם מהצד שלהם - אינם מעוניינים להתקדם מעבר לדיבורים, אשר נותנים להם לגיטימציה בעולם כאילו הם באמת פרטנר כנה.

בשביל זה צריך ללחוץ עליהם לא רק לשבת בשולחן המו"מ, אלא בעיקר למה שמגיע אח"כ. לחץ ממדינות ערב המתונות כמו גם מאירופה וארה"ב, הבטחה לסיוע ארוך טווח שיביא עבורם תקווה ומשהו להביא הביתה ולהראות לעם הפלשתיני שיצדיק ויתורים, ואיום בהסרת הסיוע הכלכלי והפוליטי-מדיני הבינלאומי עד כדי סנקציות ופעולות נגדם אם לא יסכימו להתקדם בצורה כנה עבור שלום, בהחלט יכולים לעזור.

בנוסף, ניתן לאיים עליהם שישראל תגיע להסכם שלום כלל אזורי בלעדיהם. אבל כל זה יוכל להגיע בתנאי שמדינות ערב המתונות יגיעו להסכמות כי הדבר יהיה שווה, נכון וצודק עבור הפלשתינים, וכי לפלשתינים תהיה יכולת להתאחד ולהסכים להילחץ עבור תוכנית מסוימת. עסקת המאה תהיה פשוט התאבדות עבור הפלשתינים. מנהיגיהם לעולם לא יסכימו אליה, גם לא במחיר לחץ כבד, ואף יפחדו להתנקשות מבית, ממלחמה עם חמאס, הג'יהאד והפלגים הקיצוניים, או מהפיכה מהצד הניצי של פתח.

יכולת של המשכיות

תוכנית שלום אוונגליסטית שנועדה למצוא חן בעיני מצביעיו של טראמפ אינה התשובה. היא יכולה להוות זרז להסלמה ולכך שתוכנית פרו ישראלית, לכאורה, תחזור אלינו כמו בומרנג; מה שטוב לימין המתנחלי לאו-דווקא טוב לישראל. האינטרסים שלנו מחייבים לחתור לשלום כלל אזורי, שקט נפשי, קץ לשפיכות הדמים, ושמירת הרוב היהודי-דמוקרטי במדינה. בשביל זה יש לנו אינטרס מובהק שהפלשתינים יוכלו לבלוע אידאולוגית תוכנית שלום ושתהיה להם יכולת להילחץ בכבוד על-ידי הקהילה הבינלאומית עבורה. דבר שכזה אינו יכול להתקיים כאשר הקווים לעיקרי התוכנית משורטטים על-ידי כוחות אוונגליסטים והתחנפות אליהם, למתנחלים ולקיצונים מובילה את יסודותיה.

תוכנית שלום אמיתית תצריך יכולת של המשכיות. האוונגליסטים והימין המתנחלי לא יכולים לספק זאת; רק המתונים, משני הצדדים, יכולים לאפשר את התנאים הנחוצים הללו. בשביל זה צריך תוכנית אשר תכלול מקלות וגזרים המקובלים גם על הפלשתינים וגם על המתונים מהימין ומהשמאל הישראלי, במטרה שתתאפשר תמיכה רחבה במרחב הפוליטי שלא מצריכה כוחות קיצונים בשביל להעביר עבורה החלטות בממשלה ובכנסת וכדי שתהיה בעלת יכולת להיתמך גם מהאופוזיציה, על-מנת שממשלה מסוימת לא תיפול, ואף יכולת להקים ממשלה חלופית אם צריך, ובנוסף שתהיה מקובלת בארה"ב גם על הדמוקרטים וגם על הרפובליקאים למקרה שהממשל ישתנה (גם אם טראמפ יזכה בבחירות 2020 הוא לא יוכל להמשיך אחרי בחירות 2024).

יציבות אמריקנית וישראלית תקרוץ גם למדינות ערב המתונות. הדבר האחרון שהם ירצו זה ללחוץ על הפלשתינים עד כדי אי-תמיכה מצד העמים שלהם עצמם, ואז, בגלל בחירות אצלנו או אצל האמריקנים, להישאר קירחים מכאן ומכאן - גם ליצור כעס במדינותיהם וגם לא לקבל דבר בתמורה. אם יקרה דבר כזה ספק אם יבואו בנפש חפצה לכשתוצג תוכנית שלום אמיתית או להציג אחת כזו בעצמם. הם צד שאין להתעלם ממנו, להפך - הם המפתח. ותוכנית אמריקנית אשר נועדה לצרכים פוליטיים פנימיים ולספק ולהביא מצביעים לקלפי עבור נשיא נתון ואשר פשוט לא ריאלית - מתעלמת מהם לחלוטין. מה שטוב לאוונגליסטים יכול לגרום לנזק בלתי הפיך.