שימורים, פנסים, מים, לאגור. האתר גרופון מציע לי מסיכות מיוחדות כהגנה מפני נגיף הקורונה (הייתי בטוח שקורונה זה סוג של בירה, מעניין מה מצב המכירות של הבירה הזו מאז שנתגלה הנגיף). לא מזמן ביקרתי בקריית הממשלה שבעיר רמלה. אחד השומרים עמד לו שם בודק תיקים עם מסיכת הגנה וכפפות לבנות. שאר השומרים עמדו להם כהרגלם ללא שום הגנה או מסיכה. התעניינתי אם מדובר בהנחיה חדשה או סתם יוזמה אישית והמאבטח ענה לי, שזו החלטה אישית שלו. "מה אכפת לי מה כולם אומרים או חושבים, אני מגן על עצמי", הסביר לי, וכששמע את השיעול הטורדני שלי, שלא עוזב אותי כבר חודש, סימן לי להמשיך ללכת. חברים או לא - עד הבריאות. השיעול הזה בצירוף העובדה שנגיף הקורונה הגיע עד לעיר באר שבע, חשבתי לעצמי שאולי גם אני אתייצב מחר לעבודה עם מסיכה על הפנים. מצד אחד זה לא ישאיר לי הרבה חברים, מצד שני גם ככה אני לא עשיר בחברים.

אולי אם אני אשאר כאן בודד בין כמה שורדים שלא הססו או התביישו לשים מסיכה, יחד ניצור לעצמינו סביבה חדשה ובטוחה שמקפידה על הלכות שכנים. לא נשאיר שקיות אשפה מחוץ לפח, לא נחנה איפה שאסור, ונזמין מאי.ביי מספיק מנורות כדי להחליף בחדר המדרגות שלנו בבניין. בקיצור, אפשר להוציא מהקורונה גם כמה דברים טובים.

בין לבין אני מגיע לחנויות התחפושות שפזורות בעיר באר שבע. עד לפני שנתיים שלוש ידענו שתחפושות נמצאות רק בחנויות המיועדות לצעצועים. היום מסתבר, תחפושות אפשר להשיג גם בחנויות שמוכרות חד"פ או כלי בית. נגמרו הימים שכדי למצוא מעצור לדלת, דבק שלוש שניות או עוד מיני אביזרי בית והפעלות לילדים היית צריך להצפין עד לעיר העתיקה בבאר שבע. היום, את הכל אפשר למצוא בחניות האלו - וילונות, פחים לבית, מצעים, סכו"ם ואפילו תחפושות. אחרי שפתחתי את שקית התחפושת הבנתי שמה שעולה בזול עשוי מאל בד ועוד ניילון שמה שיכול להיות טוב בו, שהוא דליק במהירות של-מאחד עד עשר במהירות עשר וחצי.

הסרתי מראשי מחשבות מדאיגות כמו מה קורה אם ילד משתמש באקדח קפצונים ליד תחפושת כזו, ומה בדיוק קורה לתחפושת כזו אחרי שלוש שעות שימוש. האם היא תתנדף לאוויר כמו הקורונה? הקיר בחנות היה מלא בתחפושות שונות משונות. ביתי הקטנה בחרה לה תחפושת של חד קרן. תהרגו אותי. תינוקות בני שנה ופחות עוד אפשר להלביש בתחפושת פרה או אפרוח או אננס (כמו במקרה של התינוקת שלי) אבל משעה שהם בני שנה ומעלה, אין סיכוי בעולם שהם יתחפשו לחיה כלשהי. אבל החד קרן הזה תפס איכשהו תאוצה והפך להיות הדבר הבא, אומנם הרבה אחרי התחפושת של נועה קירל, אבל עדיין מקום מכובד בשביל חיה.

מישהו חשב לעצמו מה לעשות עם מלאי של תחפושות סוס שנתקע איתם מהמשלוח האחרון מסין (ללא קורונה). שם לו קרן ממלאי הקרנפים שהזמין מלפני שנתיים, הוסיף לו כנפיים ממלאי עלום אחר והנה לכם חד קרן. יצור שעין לא ראתה מעולם, אבל הפך להיות הסופרמן של הדור הבא. בהתחשב בעובדה שיצאתי יחד עם שלוש בנות לבחירת תחפושות, ומאחר שאין לי מושג עד היום מה המידה בבגדים של כל אחת מהן, והטלפון הנייד שלי נשאר ברכב כך שלא הייתה לי עזרה טלפונית, נאלצתי להסכים עם הקטנה שבחרה להיות חד קרן, ועם השנייה שבחרה להיות טווס. עם הגדולה הייתי צריך להפגין קצת יותר יצירתיות.

פניתי לאגף השמור לתחפושות לנערות. מסתבר שהיום תופרים גם תחפושות למבוגרים. כך הסתבר לי ששוטרת, חוקרת או אסירה, יכולה להיות תחפושות שאפילו למבוגרות לא הייתי מרשה ללבוש. ביתי שאלה אותי שאלות על כך, אבל חוץ מלהפטיר אנחה של צער לא יכולתי לומר לה יותר. מפה לשם היא בחרה בתחפושת של גלידאטורית. אני ידעתי שהיו גלדיאטורים מסוג זכר, אבל לגבי נשים לא ידעתי שיש. מאחר שאין לי עניין להסתבך עם ארגוני הנשים לא התעכבתי על זה. הבעיה היותר גדולה הייתה להסביר לה מה זה גלדיאטור. לך תסביר לה שאלו היו לוחמים ברומא העתיקה שנלחמו בינם לבין עצמם, או כנגד חיות מסוכנות עד למוות, וכל זה בשביל לתת בידור להמונים. מה קרה לסתם תחפושות של רחל אימנו או אימא של שבת? אפילו הנסיכות של היום משקיעות יותר בביגוד ממה שהנסיכות של פעם השקיעו.

שמח וטוב לב יצאתי את החנות בתקווה שאולי השנה מישהו ממערכת החינוך יאפשר לילדים שלנו ליהנות מיום יריד פורים ותחפושות יותר משלוש שעות. לסיים לימודים בשתיים זו לא בקשה מופרזת מידיי, בכל זאת זה היום היחידי בשנה כמעט שילדים הולכים ברצון ובשמחה לבית הספר.

עוד פעם בחירות

ברוך השם שמערכת בחירות שלישית זו עברה, ושוב לא נקלעתי לשום שיחה או דיון או ויכוח במי לבחור ובעיקר במי לא לבחור. מגיע לקלפי. שם פתק והולך. עוד יום כיף עם המשפחה.