|   15:07:40
דלג
  חנה נגאר  
יועצת אסטרטגית לעסקים, חוקרת תודעה
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
טיפים לבחירה נכונה של גני אירועים בשרון
קבוצת ירדן
השכרת רכב בדובאי - מעלים הילוך והופכים את החופשה לבלתי נשכחת

פוליטיקה זה כן "משחק ילדים"

עם החלוקה לקבוצות מתחילות המלחמות. זה לא משנה שעד לפני החלוקה לקבוצות הם היו חברים בלב ובנפש, צבע הקבוצה הוא כעת מה שמכתיב את טיב היחסים, הוא הקובע למי מותר להיכנס לפינת המשחק
04/08/2020  |   חנה נגאר   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
כולם יחד [צילום: עבד אל-רחים חטיב/פלאש 90]

עד גיל 4 נמצאים הילדים במרחב אחד משותף לכולם. כל ילד יכול לבחור לשחק באיזו פינה שהוא רוצה. כולם חברים של כולם, אין קליקות ואין איסור כניסה ל'פינת הקוביות' או ל'פינת הרופא' - יש מקום לכולם בכל הפינות. וכך הילדים מחליפים פינות משחק בנחת, תוך שהם מנהלים שיחות נפש בכל הפינות וכדי לפתור סוגיות הם משתמשים בדמיונם המוכיח להם שהכול אפשרי.

בגיל 4 - 5 הילדים עולים לגן, שם מחלקת הגננת שולה את הגן לקבוצות: כחולים, צהובים, ירוקים ואדומים. "אדומים כעת בפינת הבובות", קוראת הגננת בקול, "הירוקים ב'פינת הלגו', הכחולים ב'פינת הספר' והצהובים ב'פינת הרופא'". אך אבוי... ילד מהקבוצה הירוקה נכנס לפינת הבובות כדי לשוחח עם חברו. מיד... כל האדומים צורחים עליו ומסלקים אותו, "צא מכאן, אתה לא בקבוצת האדומים".

עם החלוקה לקבוצות מתחילות המלחמות. זה לא משנה שעד לפני החלוקה לקבוצות הם היו חברים בלב ובנפש, צבע הקבוצה הוא כעת מה שמכתיב את טיב היחסים, הוא הקובע למי מותר להיכנס לפינת המשחק. והכי ברור לכולם שהצבע הוא הקובע מי 'מסיג גבול': מי זה שנכנס לפינת משחק על-אף שלא הגיע תורו ובכך מעניק לגיטימציה לקבוצת הצבע ה'שולטת בפינת המשחק' לסלק, לכעוס, ולקרוא בשמות גנאי למסתנן הירוק שברגע זה ממש מרצוי ללא רצוי.

כך גם בפוליטיקה. עם מאוחד, אחים בלב ונפש שנלחמו בצבא ביחד והגנו על המולדת, נשמות שחיו למען אותן מטרות לפתע מתחלקים ל'ליכוד', ל'כחול לבן', ל'יש עתיד' ל'שס' ועוד. לגיטימי לבחור קבוצת השתייכות אך אוי למי שיכנס ל'פינת השבת' של ש"ס כשאבא ואימא של שבת בדיוק מברכים. ואוי למישהו משס שיכנס לכחול לבן כשהם ב'פינת הספר'. כי כשכחול לבן בפינת הספר כל רחש יכול להוציא אותם מריכוז ולגרום להם לגעור ברועשים. בדיוק כמו בגן ילדים כך מתנהלת לה הפוליטיקה במדינתנו, קבוצת ההשתייכות היא הקובעת את טיב היחסים שלנו איתה ועם קבוצות אחרות, וכל מי שלא כמונו שיסתלק מהפינה שלנו עכשיו ומיד!

מה קרה לנו?

איך נעשינו פחות סובלניים? כל חדירה ל'פינות המשחק שלנו' מעוררת בנו את אותו ילד קטן שפלשו לו לפינת המשחק וגוררת אותנו למלחמת חורמה במסך עשן של "צדק" - כאילו (ורק כאילו) שבית משפט לא אחראי עליו יותר. שכחנו ש'עם ישראל' זה גן אחד ובו המון פינות משחק. שכחנו שהַמְּשַׁחֲקִים בפינות הם קודם כל נפשות הצמאות לאחדות, לביטחון, לעידוד ולהכלה חברתית המתקיימים רק כשסך כל החלקים עולה על השלם.

'כחול לבן' הירגעו - אז מה אם שס נכנסו לכם אל 'פינת הספר'? אולי עוד תכתבו ביחד את הפרק הבא של ספר ההיסטוריה של מדינת ישראל. והיי... שס, אל תילחצו בגלל שבדיוק בטקס קבלת השבת כחול לבן נכנסת - הרי אתם לימדתם אותנו שהכי חשוב זה "שלום בית". וליכוד... היו נינוחים, ישראל ביתנו בסך-הכל חולמת לשמור על הבית. וישראל ביתנו גם אתם קחו אוויר... זה שאתם כעת בפינת הבובות לא אומר שאתם מריונטות. סיעות - הרגענה כולכן. זה בסדר לשחק באותה פינה יחד. ייתכן שלא תסכימו על כללי המשחק, זה טבעי, בדיוק בשביל זה נוצר 'שיח מקצועי בין שווים'.

ואם חשבתם שרק בפוליטיקה זה משחק ילדים, צאו ולימדו מה קורה בספורט. ההפרדה שמעניק הצבע חלחלה אל נשמות האוהדים. אף צהוב לא מפרגן לאדום ואף ירוק לא מוכן לשבת ליד כתום וכך כל צבע יוצר לעצמו זהות משלו עד כדי אִבּוּדָהּ. ואבוי אם הצהובים יפקיעו גול - שאר הצבעים מיד ימציאו שיר כדי להימנע משברון לב. בדיוק כמו שבגן הילדים ממציאים כינויים לצהוב שנכנס לפינת משחק בה נמצאת כרגע קבוצת צבע אחרת. בדיוק כך גם קורה בפוליטיקה - אוי ואבוי שאחת המפלגות תעשה משהו מועיל, מיד כל מתנגדיה ירעמו ויצאו מגדרם ויוכיחו שהטוב שהמפלגה עשתה זו הטעות הכי גדולה שיכלה להיות אפילו אם הבקיעה גול נדיר הַיְשֵׁר אל בֵּין הַחִבּוּרִים.

כנראה שכבר שכחנו... שמהותה של מפלגה פוליטית היא לדאוג לכל אזרחיה ולא רק לפעיליה. שמהות הספורט היא הנאה, ראווה והישג אישי המבוסס על 'ניצחון הרוח את הגוף' ולא 'מלחמת צבעים'. ושהגננת בסך-הכל חילקה את הילדים לצבעים כדי שיהיה סדר בגן.

וכן, כחברה גם כבר שכחנו, מה מהותי ומה חסר ערך, במה להתרכז וממה להרפות, מה תורם לסדר החברתי ומה מביא לערעורו. שכחנו ש"צדק" רק בית משפט עושה. ומשום ששכחנו זאת אנו מהלכים כזומבים המזהים אך ורק צבעים, סיעות וקבוצות. אנו חיים ב'דִמֶנְצִיָּה מוּסָרִית'. ואפילו הדמנציה כבר לא מדאיגה אותנו, גם אליה נעשינו אדישים כי כל מה שאנו צריכים לזכור זה בסך-הכל את ה'צבע' או את 'שם הקבוצה' אליה אנו משתייכים. מאוד פשוט, יש לנו את הצבע כסימן זיהוי למקרה שבגלל ה'דִמֶנְצִיָּה' נשכח את הדרך חזרה אל עצמינו, אל מי שאנחנו באמת.

לא כזה מסובך ומה זה כבר משנה, תבחרו צבע ותצטרפו. כל שצריך זה סימן זיהוי, למשל, חולצה בצבע מסוים - בספורט, שם מפלגה - בפוליטיקה או סתם מדבקה עגולה תלויה על לוח שהגננת שולה הדביקה כשחילקה לקבוצות.

אז עכשיו אתם מבינים למה זה חזק מאתנו? כי גדלנו על ברכי הצבעים, השמות והקבוצות. כבר בגיל 4 - 5 חילקו אותנו לפי צבעים ואוי למי שלא הקפיד עליהם. ואו... איזה מחירים שילמנו כילדים...: חרם, כינויי גנאי, שירים, העלבות, מכות. והנה עכשיו, שוב אנו משלמים מחירים, האם לא למדנו מההיסטוריה שום דבר? העניין הוא שהפעם המחירים עלולים להיות גדולים יותר. אנחנו עלולים לאבד את הסולידריות החברתית, את הכבוד לצדק ולחוק, את הרעות ואת אהבת חינם עליה חונכנו לדורי דורות בתוך ביתנו וחלילה להביא על עצמינו את קללת הָאָנַרְכִיָּה.

אותו צבע

סלחי לי הגננת שולה - את לא אשמה. לא ידעת שהילדים שחינכת ל'אהבת האדם' ול'אהבת המולדת' ימשיכו גם כמבוגרים להשתמש במשחק הצבעים! בגן - לא היה בלגן. בספורט - יש בלגן ניסבל בינתיים. אך מה יהיה על מדינתנו? האם נוכל להמשיך ולעודד כאוס שכזה. ברור שלא!!! זה נכון שתקופת הקורונה מציפה את השברים והחללים שיש בלב החברה, אך גם אין מדינה מֻשְׁלֶמֶת - יש מדינה הַשְּׁלֵמָה בתוך עצמה, מדינה שכל פלגיה חיים בשלום זה עם זה - שם טמון חוסנה הפנימי של מדינה.

ואם בחוסן עסקינן אז למזלנו, יש את צה"ל. בצה"ל אין צבעים. כולנו אותו צבע - 'חאקי'. בין אם אנו חיילים או אזרחים החוזרים למילואים יש תמיד את צה"ל שמזכיר לנו שבמלחמה או בשלום, בטוב או ברע 'כולנו רקמה אנושית אחת חיה' עם אחד עם לב אחד המרגיש את אותן הדאגות ונלחם על אותן המטרות: לשמור על הבית, להגן על המדינה היקרה שבנינו בכל כך הרבה דם, יזע ודמעות. נזכור ולא נשכח אף לא לרגע אחד את כל ההורים השכולים והמשפחות האבלות שאיבדו את יקיריהם בהגנה על המולדת ולמענם נעצור רגע כדי לעצור!

מעולם לא בחרתי צבע כדי למרוד בשאר הצבעים וגם לא בחרתי בסיעה כדי להוכיח שהאחרות פחות טובות ממנה - האם זה בגלל שבגן שלי הגננת לא חילקה אותנו לקבוצות על-פי צבעים? שווה להעיף מבט לאחור אל ההיסטוריה האישית שלנו. ייתכן שהגיעה העת שכל אחד מאתנו יבדוק וישאל עצמו מה מביא אותנו לבחור בצבע מסוים ולהחרים את כל שאר הצבעים? אני לא מוצאת אף לא צבע אחד ששווה שבגללו אוותר על שאר הצבעים, כי כל הצבעים הם יפים - אוהבת אני את כולם, אהבת חינם!


הכותבת הנה חוקרת תודעה - מומחית לחוסן ומנטורית להצלחה בחיים ובעסקים.
תאריך:  04/08/2020   |   עודכן:  04/08/2020
חנה נגאר וקנין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
פוליטיקה זה כן "משחק ילדים"
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אחרי שנים של סבל ותחנונים, העובדות הסוציאליות השיגו סוף-סוף את דרישותיהן לתנאי עבודה יותר סבירים ומכבדים. לשם כך נדרשו לא פחות משישה עשר ימי שביתה והפגנות קולניות וכן מאות ואולי אלפי קשישים, נזקקים וילדים בסיכון, שלא זכו לטיפול. מגזרים נוספים במשק שנפגעו ממשבר הקורונה יוצאים אף הם בימים אלה למחות ברחובות.
04/08/2020  |  אהוד פלג  |   יומני בלוגרים
מערכת הבריאות קורסת, מערכת הרווחה זקוקה לתקציבים נוספים כדי להתמודד עם ממדי האבטלה והנזקקים ומערכת החינוך זקוקה לתקציב לחלוקת מחשבים לתלמידים למשפחות מיעוטות יכולת. אבל, ראש הממשלה מעדיף לחלק מענקים לציבור שאינם אלא שוחד בחירות ולא יפתרו את הבעיות.
בתוך ההמונים שגודשים את הכיכרות והגשרים קל ללכת לאיבוד, אך כל מפגין הוא עולם ומלואו, כל משתתף בהפגנות נושא אתו סיפור חיים שלם. כל אדם שיוצא את ביתו ויורד אל הרחוב למחות הוא פיסה נוספת בפאזל, חלק זעיר מהפסיפס המופלא שמרכיב את המציאות הישראלית המורכבת ומרגשת כל כך. יצאתי לכיכרות לחפש אתונות ומצאתי מלוכה.
04/08/2020  |  דוד ארגז  |   יומני בלוגרים
שני הספרים פותחים בנימה ביקורתית כלפי עולם המבוגרים. ספרו של משה גרנות נפתח במשפט "כבר בילדותי חשתי שמשהו אינו כשורה בחשיבה של המבוגרים". המספר-הטייס ב"הנסיך הקטן" פותח בציור הראשון שלו, בגיל שש, נחש בּוֹאָה הבולע את טרפו בשלמותו. את יצירת האמנות שלו הראה למבוגרים ושאל אם הציור שלו מפחיד אותם. "מה כל כך מפחיד בכובע"? הם ענו לו. הם ראו צורת כובע ולא הבינו שזה נחש בואה שמעכל פיל. מסקנתו, "המבוגרים אף פעם לא מבינים בעצמם שום דבר, וזה ממש מעייף את הילדים להסביר להם הכל שוב ושוב". הטייס מתוודה שבמהלך חייו הוא חי זמן רב בקרב המבוגרים, הכיר אותם באופן אישי, והכרות זו לא שיפרה את דעתו עליהם. הוא מרגיש אבוד בעולם המבוגרים כי הם אינם יכולים לראות מבעד לצורה החיצונית, הם אינם מחפשים משמעות נסתרת לדברים.
04/08/2020  |  שרה אהרוני  |   יומני בלוגרים
בימים אלה של קורונה והפגנות חברתיות ופוליטיות, כשעדיין הרבה עסקים סגורים ואנשים רבים לא יודעים איך ישרדו כלכלית ונפשית, אולי אין זה מן הראוי לדבר על אמנות. אולם לפי מספר המבקרים בגלריות שנפתחו לאחרונה (תחת הגבלת מספר המבקרים), זו אולי נקודת אור זוהרת ומחממת לב. זו הוכחה חותכת שאמנות אינה מצרך משני, אלא צורך עמוק, מאתגר אינטלקטואלית ומרגיע כאחד. ואז הגיעה "הסעודה האחרונה" של האמן איתי זלאיט והנגישה את הקשר בין אמנות ואקטואליה כיום.
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דרור אידר
דרור אידר
אנחנו נקראים לבחון את אירועי השעה בפרספקטיבה היסטורית רחבה לאור מקורות הנצח של עמנו    מלחמת בראשית שפרצה בשמחת תורה מגיעה לרגע שבירת הלוחות ומנהיגות משה
דן מרגלית
דן מרגלית
הקבינט הביטחוני הוציא את הטיפול בהר-הבית בחודש רמדאן מידיו של איתמר בן-גביר    הוא נטל את המצת מידי הפירומן הפוליטי
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
שלושה שעונים להתפתחות האדם; ראשית מוֹתר האדם מן הבהמה; השכל הישר השולט בקבלת ההחלטות; ראשי מערכת הביטחון הם כתינוקות המשחקים באש; הפתעות ימיות של בעל חיים יבשתי - מלחמת יום הכיפורי...
מאיר חוטקובסקי
מאיר חוטקובסקי
"יש דברים שדורשים תיקון, אפילו תיקון דרסטי. הבעיה היא שצריך לעשות את זה ביחד, והניסיון לעשות את זה לחוד ולבנות פוליטיקה על שנאה זה דבר לא נכון"
עמית דובקין
עמית דובקין
מסתבר כי מה שמניע את הביקושים לנדל"ן איננו נושא הצפון-דרום, אלא דווקא איכות סביבה והמרחק בין אותו אזור או שכונה ממטרדים מזהמים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il