בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שורשים במשפט" (ד - סוף) <br>
|
בעודו נושא את כליו של ברק ב-1984 מצא כי זה בדעת מיעוט וסירב לפסול את רשימתו של מאיר כהנא "כך"
|
דיונים מרתקים [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
האנציקלופדיה החיונית לתיאור ההתפתחות הנאורה של מערכת החוק "שורשים במשפט", שערכה המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר, מביאה שורה ארוכה של דיונים מרתקים. היא עסקה במשפטי ישראל קסטנר ואדולף אייכמן, בפרשת קו 300 ובסירובה של דורית ביניש לייצג את המדינה בגירוש פעילי החמאס ובמהפיכה המשפטית מאירת העיניים שהוביל הפרופסור אהרן ברק ובמשפט השוחד של "הולילנד" שנעשה עתה ניסיון נואל לגמדו, ותוך דילוגים הצצתי בסיפור האחרון אשר נכתב בידי פרקליט המדינה בדימוס שי ניצן. הוא דן בפסילת רשימות של מועמדים לכנסת. היה שם אזכור מעניין. בעודו נושא את כליו של ברק ב-1984 מצא כי זה בדעת מיעוט וסירב לפסול את רשימתו של מאיר כהנא "כך" למרות התוכן מעורר הסלידה שהציגה לבוחרים. הסברו של ברק מעניין. הוא קיווה כי מדובר ברוח חולפת. זכור לי כי גם אני הסתייגתי אז מהחלטת הרוב לפוסלו, ועתה חש כי כיוונתי לדעת גדול. עד היום אני מאמין כי עדיף להקל בזכות להיבחר, אך יש להחמיר עם העבריינים בהיותם כבר ח"כים וכשאינם עומדים בתביעות החוק. בסופו של דבר הם פחות מסוכנים כאשר הם מצויים בתוך המערכת. רק שזה פתוח לוויכוח לגיטימי. (סוף)
|
תאריך:
|
31/08/2020
|
|
|
עודכן:
|
31/08/2020
|
|
דן מרגלית
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
עובד 1
|
31/08/20 20:57
|
|
|
|
עובד 1
|
31/08/20 22:07
|
|
2
|
|
אוליבר וונדל
|
1/09/20 10:56
|
|
מדוע קרטל התקשורת הפוסט-ציונית מקבל בחמיצות את ההסכם ההיסטורי עם האמירויות, אותו השיג ראש הממשלה, בנימין נתניהו? למה אין איפוריה בתקשורת כפי שהייתה בעידן אוסלו? למה לא יצאו בתופים ומחולות? מדוע מזמינים להתראיין באולפנים בעיקר את אלה שמברכים את ההסכם ב-"כן, אבל"?
|
|
|
לוועדת הכנסת, שדנה באירועי אלימות שאירעו בהפגנות בירושלים, הוזמן ביום ראשון 30.8 גם אמיר השכל. במהלך הדיונים החליט חבר כנסת, שגם משמש בתפקיד של יו"ר הקואליציה, העונה לשם מיקי זוהר, להתפרץ בבוטות ובגסות רוח לעבר אחד המשתתפים. מה שהיה לחבר בכנסת ישראל, מיקי זוהר, לומר לאותו משתתף - "אתה אנרכיסט"!!!
|
|
|
נפתלי בנט באמת רוצה להיות ראש ממשלה, אך הוא אינו רוצה בכך מספיק. כבר שנים שהוא מנסה לתמרן בין שאיפותיו הפוליטיות לבין יריבותו ארוכת השנים עם בנימין נתניהו, ובסוף הוא תמיד שומר לו אמונים. לא משנה כמה נתניהו ייכנס בו, יחפש לכלוך על בני משפחתו, ישתה לו את המנדטים לשוכרה כל פעם מחדש וישפיל אותו - בנט יחסה תחתיו.
|
|
|
בראשית 2013, פרסמה לשכת המבקרים הפנימיים העולמית (IIA) את "מודל שלושת קווי ההגנה בניהול סיכונים אפקטיבי ובבקרה" (בקיצור - "מודל שלושת קווי ההגנה"), שזכה להכרה בינ"ל והוא נלמד בכל בתי הספר לניהול עסקים בעולם. מודל זה מציג את העקרונות הנדרשים כדי לקיים מסגרת יעילה לניהול סיכונים בארגון (ERM) ולבקרה, זאת באמצעות תיחום פונקציות המרכיבות את הממשל התאגדי והגדרת אחריותם.
|
|
|
אירוע הקורונה הוא משבר לאומי 1 שמתאפיין במספר משתנים בולטים שעיצבו את התפתחותו הקהילתית והשפעותיו החברתית-כלכליות: - מאפיינים ישירים: התפשטות מהירה, ידע חלקי לגבי תכונות הנגיף ומקורותיו, העדר תרופה או חיסון, קטלניות סלקטיבית עם פגיעות גבוהה בגילים מעל 65 ובאנשים בעלי לקויות בריאות קודמות. מאפייני רקע: משבר מורכב עם זיקה לתפקודם של שלושה "וחצי" משרדים ממשלתיים, חולשה יחסית של מערכת הבריאות בישראל, יסודות מקומיים ובינלאומיים משולבים ובעלי השפעה חזקה, משבר פוליטי מתמשך וחוסר ניסיון במערכות האזרחיות בניהול משברים לאומיים משולבים.
|
|
|
|