האמירויות ועסקת מטוסי F-35

"לאכול חומוס בדמשק" - זאת הייתה בזמנו סיסמת העידוד לציבור הישראלי על-מנת שיתמוך ב"הסכם שלום" עם סוריה. כלומר, יסכים לנסיגה מכל הגולן, לעקירת כל יישוביו, להעברתו לידי רודן עריץ בשם חאפז אלאסד. היו זמנים, והם השתנו, אך דפוסי חשיבה נוקשים מתקשים להשתנות. איני מתכוון לדברי הבל כמו אלו המייללים שהאמירויות הן דיקטטורה הרודפת את הלהט"בים, ולכן אסורים במגע. כוונתי לדברים הנאמרים אצלנו בעניין מטוסי ה-F-35 (החמקן) והאמירויות.

בהתחלה הופיעה ידיעת הכזב שבמסגרת ההסכם שהוכרז עליו בוושינגטון על-ידי הנשיא טראמפ, ב-13 אוגוסט, הסכים נתניהו שארה"ב תמכור לאמירויות מטוסי F-35, שעה שבעבר ישראל התנגדה לכך נחרצות. מיד הואשם נתניהו בבגידה, במכירת ביטחון ישראל, בדיוק כמו בהסכמה למכירת הצוללות הגרמניות המתקדמות למצרים. האמת, לא הייתה שום הסכמה, ההתנגדות הישראלית עדיין שרירה וקיימת, ואף ישנם קולות הדורשים מישראל לעגן התנגדות זאת בהסכם המפורט שייחתם עם האמירויות בקרוב.

דעתי היא שלא ייגרם שום נזק ביטחוני לישראל אם ארה"ב תספק לאמירויות מטוסי F-35, ואין סיכוי להתנגדות הישראלית (למעט כמובן שיפורים שהוכנסו במטוס כתוצאה מניסיון קרבות ישראלי והם אסורים לייצוא עם המטוס). להפך, הסכם השלום עם ישראל (יהיה שמו אשר יהיה) מקדם את הבקשה של האמירויות מארה"ב, מזה זמן, לרכש מטוסי F-35. אסביר את עצמי.

ראשית, עניין טכני: המטוס זקוק לשני תדלוקים באוויר (בטיסה לישראל), וייקח כמעט 7 - 10 שנים עד שיהיה מבצעי בחיל-האוויר של האמירויות. לעומת זאת, בשדה התעופה של טאבוק, המרוחק 150 ק"מ מאילת, מחזיקים הסעודים באופן קבוע טייסת של מטוסי F-15. היא ערכה בעבר אימונים עם חיל-האוויר המצרי שכללו דימוי תקיפה של אילת. זה איום ביטחוני ממשי, עכשווי, חמור בהרבה מכל איום ערטילאי עתידי מהאמירויות. שמעתם על זה?

שנית, חיל-האוויר של האמירויות הוא מתקדם ביותר, עם המילים האחרונות של הטכנולוגיה האווירית (בחימוש, בניווט, בגילוי, בלחימה אלקטרונית). יש ברשותו 80 מטוסי F-16 מהסוג המתקדם ביותר בעולם, ויש לו ניסיון קרבות עשיר בקואליציה עם האמריקנים והמצרים. ה-F-35 לא רק מוסיף לו יכולת, אלא מקנה לאמירויות מעמד של כבוד בעולם הערבי.

שלישית, האויב העיקרי של האמירויות היא אירן. סוף-סוף אנחנו מצויים במעין ברית עם מדינות המפרץ, מצרים, סעודיה וכמובן ארה"ב מול השאיפות האירניות. אז מדוע שנופיע ככאלו המתנגדים להגברת היכולת של הנסיכויות מול אירן?

רביעית, מאז 1968, שעה שרכשנו 50 מטוסי פנטום מארה"ב ומאה סקייהוקים, התקבעה התפיסה האמריקנית כי על ארה"ב לשמור על "היתרון הצבאי האיכותי" הקונבנציונאלי הישראלי מול שכנותיה במרחב, כבודדות או כקואליציה. תפיסה זאת קיבלה אישורים בקונגרס האמריקני, האחרון שבהם בחקיקה ב-2007. אבל, זהו עקרון גמיש. שום התנגדות ישראלית הכי נחושה לא יכלה לעמוד מול נחישות של ממשל אמריקני לחרוג מהתפיסה הזאת מול שינוי המציאות במזרח התיכון, הררי הדולרים של הנפט והלחצים של תעשיית הנשק האמריקנית. לא רק זאת, הסכם שלום עם ישראל הביא למצרים את מטוסי ה-F-16, ואת הטנק האמריקני המתקדם אברהמס.

חמישית, תעשיית הנשק האמריקנית היא כיום מרכיב הייצוא העיקרי של ארה"ב. עוד עסקה למכירת F-35 פירושה עוד הרבה מקומות עבודה בטקסס. זהו שיקול משמעותי ביותר עבור נשיא ארה"ב חודשיים לפני בחירות. ואסיים: מי שדואג לביטחון ישראל צריך שיחתור להחלת ריבונות בבקעת הירדן והפיכתה לגבול המזרחי של מדינת ישראל.