מאז שעזבת, הרבה השתנה כאן

מזה 47 שנים מאז נפלת בצומת טרטור לקסיקון שעל גדות תעלת סואץ כטנקיסט בפלוגה ב בגדוד 407 של חטיבה 600 (אני לחמתי בפלוגה א') אני כותב לך לפחות פעמיים בשנה ומעדכן אותך בנעשה במדינה.

השנה, לצערי, בפעם השנייה מאז נפלת בקר לא אתייחד עמך בבית העלמין בקריית שאול (בפעם הראשונה הואיל והייתי מאושפז) הפעם מסיבה די הזויה, לדעתי. משילוב מטורף של לחצים של ציבורים שלמים שאינם מצליחים להפנים שהזכות להישאר בחיים היא זכות יסוד שקודמת לכל זכות אחרת. גם לזכות להפגין וגם לזכות להתפלל. מסתבר שראש הממשלה החליט / שאיני יכול לבקרך בגלל עימות בין שתי זכויות אדם במדינה דמוקרטית הזכות לחופש הפולחן והזכות לחיות בדמוקרטיה ולמחות נגד השלטון. עימות שהייתה לו תרומה משמעותית בהידרדרותו. לדאבוני אצל אלו וגם אלו נשתכחה הזכות הראשונה שציינתי הזכות להישאר בחיים. השנאה שלובתה על-ידי דוברי השלטון, לאחרונה בין חלקי העם אוכלת כל חלקה טובה ומביאה להתנהלות ילדותית של מקצת מנבחרי הציבור. " גם לי וגם לך לא יהיה" כלומר אם לא תעצרו ההפגנות לא נעצור התפילות ולהפך. כיצד הגענו למצב בו חלקים גדולים בציבוריות הישראלית מוכנים לסכן עצמם ואחרים . האמירה הכל כך ערכית של פיקוח נפש דוחה שבת נמחקה כלא הייתה אצל ציבור מאמין גדול בנימוק ההלכתי החדש אם אחרים מפגינים ואולי מדביקים גם לנו מותר להדביק בנגיף קטלני את בני משפחותינו ואת כלל עם ישראל.

אז ישבה לה הממשלה ודנה שעות ארוכות בנושא. לא שתטעה לחשוב שדנו בדרכים לעצירת המגיפה המשתוללת אלא הקדישו את רוב הזמן לסוגיה המאוד רלוונטית למלחמה במגיפה: מה יכול להביא להפסקת ההפגנות ההמוניות נגד ראש הממשלה. חצי ממשלה והעומד בראשה חשבו שהמחיר של מניעת התייחדותי אתך בבית העלמין היא מחיר סביר והגיוני לעצירת ההפגנות והחצי השני הסכים בשתיקה. אז הוחלט על פשרה. לא הפגנות ולא תפילות. פשוט נטיל סגר כללי על הציבור שלא בטוח שיעזור נגד המגיפה( על-פי מומחי משרד הבריאות) אבל בטוח שיעזור נגד ההפגנות כרגיל במקומותינו מצאו החרדים דרך להחריג את תפילות יום הכיפורים מההסדר והתקבלה החלטה " סופר מקצועית". הנגיף יעצור את מסע ההדבקה ביום ראשון הקרוב עם כניסת יום הכיפורים - יום בו מותר להתקהל ויחזור להדבק במוצאי היום הקדוש. לא רק הציבור החרדי ונציגיו אחראי לסגר ש/הוא אסון כלכלי גם קבוצה מקרב המפגינים שאיבדו לחלוטין את שיקול דעתם ופועלים " להכעיס" במסגרת הרצון למשוך תשומת לב תקשורתית. מסתבר שהאירוע היה סוג של פיגוע עצמי והייתה לו תרומה משמעותית לקבלת ההחלטה על סגר כללי במדינה. ממשלה, משה, שולטת באמצעות מילים ובאמצעות אמון שהיא מייצרת בקרב האזרחים שכל מטרתה לשמור על ביטחונם של האזרחים ולדאוג לרווחתם לצערי אנחנו בעידן בו הממשלה ובעיקר העומד בראשה איבדו, לחלוטין את אמון הציבור בכנות החלטותיהם ומשכך הכאוס נמשך והמאבק במגיפה אינו מראה סימני הצלחה.. עצוב.

אז משה חברי היקר, המדינה שהכרת השתנתה לחלוטין, את הסולידריות החברתית החליפה פלגנות את הערבות ההדדית החליפה קנאה הדדית ואת הציווי של אהבת חינם החליפה שנאת חינם. אנחנו חיים היום במדינה שהזכות לחיות הפכה לזכות אדם שלישית במעלה אחרי הזכות להתפלל והזכות להפגין.

זכורה אמירתו של שר האוצר יגאל הורביץ בשיאו של משבר כלכלי במדינה " משוגעים רדו מהגג" חבל שאין מי שיוריד את המשוגעים מהגג בעצם ימים אלו.
כולי תקווה שביום הזיכרון לחללי צה"ל אוכל לעדכן אותך שחזרנו למה שהיינו. סוג של רטרו במדינה ונחזור להתגאות במדינתנו אותה גאווה שחשנו ביושבנו בטנק מול טילי אויב . גמר חתימה טובה.

חברך, דורי