בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
אובמה מאמין שהוא טרם אמר את מילתו האחרונה בפוליטיקה האמריקנית ולפיכך עשוי לזהות בניצחון של ביידן, בבחינת שעת כושר להחזרת האג'נדה הפרוגרסיבית שלו אל מרכז הבמה, הן בתחום הפנים והן במישור מדיניות החוץ
אובמה וביידן. מאחורי הקלעים [צילום: סוזן וולש, AP]
ראוי להידרש לשאלה האם ביידן של שנת 2021 יהיה אותו ידיד ישראל משכבר הימים, או שמא אישיות שגילה המתקדם עלול לתת אותותיו במצבו הקוגניטיבי? שומה שגורמי הערכה בישראל, יידרשו לתרחיש שבו הנשיא המיועד ביידן יהיה, במידה כזו או אחרת, בבחינת 'פסאדה', כאשר מאחורי הקלעים ימשוך בחוטים לא אחר מאשר הנשיא לשעבר, ברק אובמה.
נצחונו הבלתי רשמי (לפי שעה) של ג'ו ביידן בבחירות לנשיאות בארה"ב מתקבל בסוג של אנחת רווחה, ותקווה בקרב השמאל - המרכז הפוליטי בישראל, וברגשות אכזבה ודאגה מובנים אצל הימין הפוליטי. אולם, בשלב הנוכחי, ניכרת מגמה, פומבית לפחות, להציג את ביידן כידיד אמת של ישראל ולא פחות מכך, של בנימין נתניהו, וכמי שיתמיד במחויבות לעקרונות היחסים המיוחדים עם ישראל. במשתמע, "השד אינו נורא כל כך", ולא יהא זה אסון אם תהיה פחות אינטימיות ביחסים הבילטראליים.
פרשנים מטיבים לאזכר מפגשים חמים של מדינאים ישראלים עם ביידן בהם עמד על מחויבותו לביטחון ישראל ולצורך לשמור על יתרונה הצבאי האיכותי במזרח התיכון. מכאן שהמהפך המסתמן בוושינגטון ישקף במידה רבה שינוי בסגנון אולם לא במהות.
סגנונו המתון של ביידן כלפי ישראל כסגן נשיא, היה בו כדי לאזן במידת מה, את גישתו הצוננת וחסרת הרגש של הנשיא ברק אובמה, ובעיקר את העדר הכימיה בינו לבין ראש הממשלה נתניהו, בלשון המעטה. אולם לא בניואנסים עסקינן כי אם בתכנים לאשורם, ובעיצוב מדיניות, שבמסגרתם נודע לסגן הנשיא משקל שולי, אם בכלל.
ראוי להידרש לשאלה האם ביידן של שנת 2021 יהיה אותו ידיד ישראל משכבר הימים, או שמא אישיות שגילה המתקדם עלול לתת אותותיו במצבו הקוגניטיבי? רמזים בהקשר זה נשזרו בקמפיינים בוטים שהיו עוינים לו, אף מצד המתמודדים נגדו בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית. התייחסות רצינית
לממד זה עלולה להיות משמעות בלתי מבוטלת, בהנחה סבירה, שג'ו ביידן ייכנס בשערי הבית הלבן ב-20 בינואר 2021. שומה שגורמי הערכה בישראל, יידרשו לתרחיש שבו הנשיא המיועד ביידן יהיה, במידה כזו או אחרת, בבחינת 'פסאדה', כאשר מאחורי הקלעים ימשוך בחוטים לא אחר מאשר הנשיא לשעבר, ברק אובמה. זה האחרון נרתם כידוע, במלוא מרצו בשלהי הקמפיין של ביידן למטרה מקודשת ונחרצת שניתן לסווגה כ"רק לא טראמפ". אובמה כינה את ביידן "אדם יוצא מן הכלל" ו"נשיא יוצא מן הכלל". ברשתות החברתיות קידם הנשיא לשעבר את המותג "יום החברים הטובים ביותר", וביידן מצדו סיווג עצמו כשותפו של אובמה- "Obama-Biden Democrat".
עד כמה נחוש היה אובמה לסייע בסילוקו של טראמפ מהבית הלבן ניתן להפנים מדברים שנשא בעצרת תמיכה בביידן (סוף אוקטובר): "מעולם לא ציפיתי שיורשי יאמץ את החזון שלי או ימשיך את קווי המדיניות שלי. קיוויתי לטובת המדינה שלנו, שדונלד טראמפ יגלה ולו מעט עניין בהתייחסות רצינית למשימה, שיחוש את כובד המשימה ויגלה מידה של הערכה לערכי הדמוקרטיה שהועברה לאחריותו". רוצה לומר, אמריקה היא עניין רציני, וטראמפ אינו רק נשיא גרוע, אלא שהוא מהווה איום אקוטי לתפיסת העולם שלנו (הדמוקרטים) למימוש שלטון עצמי.
אובמה מאמין שהוא טרם אמר את מילתו האחרונה בפוליטיקה האמריקנית ולפיכך עשוי לזהות בניצחון של ביידן, בבחינת שעת כושר להחזרת האג'נדה הפרוגרסיבית שלו אל מרכז הבמה, הן בתחום הפנים והן במישור מדיניות החוץ.
לכך עלולות להיות משמעויות בלתי מבוטלות על סדר היום המדיני במזרח התיכון, בדגש להיתכנות להזרקת מגמות אמריקניות מרוככות בהקשר לגרעין האירני, ובכלל זה היתכנות לחזרה אמריקנית פורמלית למסגרת ה-JCPOA ובמידה לא פחותה בהקשר לסוגיה הישראלית-פלשתינית. ספק של ממש יתעורר גם באשר לתוחלתה של "תוכנית המאה" המזוהה עם הנשיא היוצא דונלד טראמפ, ולהמשך המומנטום בהקשר ל"הסכמי אברהם".
ברק אובמה הוכיח לא פעם כי הוא נוטר טינה ונקמן, כאשר סביר שצלקות ה"התכתשות" הישירה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שטרם הגלידו, יהוו זרז לתמרץ את הבית הלבן להקנות עדיפות לטיפול בסוגיות מזרח תיכוניות, על פני נושאים בינ"ל אחרים. 'החשבון' של אובמה עם נתניהו נותר פתוח, מה גם שבעיניו, נתניהו נושא באחריות לסיכול שני הדגלים העיקריים של מדיניותו המזרח תיכונית, קרי, הסכם הגרעין מול אירן ופתרון שתי המדינות.
מי שמאמין בנצחיות היחסים המיוחדים בין ארה"ב לבין ישראל, עלול לפגוש מציאות שונה, גם אם תהליכית, המבשרת עננים קודרים באופק. נסיבות של תאימות רעיונית בין ממשל אמריקני פרוגרסיבי לבין קהילה יהודית בעלת אוריינטציה ליברלית בארה"ב המהווה את הרוב המובהק בכלל יהודי ארה"ב, עלולות לייצר סממנים של מעורבות חיצונית בהשפעה על עיצוב מדיניותה של ישראל, באופן שלא הכרנו בעבר. יודגש באותה נשימה, כי המפלגה הדמוקרטית בהרכבה הפרסונלי הנוכחי נתונה, במידה משמעותית, להשפעה של השמאל הרדיקלי, עובדה העלולה, אף היא, לתת אותותיה במכלול הסוגיות המזרח תיכוניות.
הכותב הוא עמית מחקר במכון בגין-סאדאת ואל"ם בדימוס.
עם שליטה רפובליקנית בסנאט, ביידן ימשול מן המרכז ▪ הוא יוכל לשקם את הבריתות של ארה"ב ▪ עם מנהיג אמפתי, גם הפצעים העמוקים ביותר יכולים להגליד (לרוב נמאס ממנו [צילום: אוון ווצ'י, AP])
בציוץ תוקפני פחות מאשר בימים האחרונים, ממשיך טראמפ לדרוש למצות את ההליכים המשפטיים ▪ אינו טוען במפורש לזיופים, אך ממשיך לסרב להודות בהפסד (נמנע מציוצים זמן ארוך יחסית [צילום: אוון ווצ'י, AP])
טראמפ גרם נזק כבד לערכי הדמוקרטיה ולזכויות האדם והמאבק הסזיפי בגזענות ▪ השקר התערבב אצלו באמת ▪ קיבל עצת אחיתופל מביבי בסוגיה האירנית והרע את המצב בזירה הבינלאומית (טראמפ. ידידותי לישראל [צילום: אוון ווצ'י, AP])
קשה להאמין, שלעג בוטה וגס רוח כלפי מדענים קיבל לפני 4 שנים תמיכה של יותר מ-62 מיליון אזרחים ומספרם חצה את קו ה-70 מיליון בבחירות בשנת 2020 (טראמפ. גסות רוח [צילום: אוון ווצ'י, AP])
מחוקקים מדינתיים עשויים לנסות ולשנות את בחירת האלקטורים; לקונגרס יש תפקיד רק במקרה של תיקו; בית המשפט העליון יכול לקבוע בפועל את התוצאה (בית המשפט העליון בוושינגטון [צילום: סקוט אפלווייט, AP])
ההרס הצפוי כה גדול, והזמן שנותר כה מועט, שטובי המוחות צריכים להתכנס, לטכס עצה ולפעול ▪ המבול כמו בימיו של נח עומד בפתח, ועתה זה השקט אשר לפני הסערה (טראמפ. דאג לכל האזרחים [צילום: סטיב הלבר, AP])
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים ▪ והפעם - חבר יקר ואמיץ, בחרו להתאבד, נכה והמונים ▪ "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) ▪ שבוע טוב והרבה בריאות ואושר (נכנע לקורונה. אילוסטרציה [צילום: מחמוד איליאן/AP])
נאום ההשבעה יצטרך להיות הרבה יותר מעורר השראה מנאום הניצחון ▪ הרפובליקנים יצטרכו להחליט האם הם ממלכתיים או טראמפיסטים ▪ מישהו בבית הלבן יצטרך להחליט שהוא מסתכן בחמת זעמו של טראמפ ▪ ניקסון החליט ב-1960 לא לערער על התוצאות ▪ נתניהו נזקק ל-12 שעות כדי להחליט לברך את ביידן ▪ ורק הקורונה כבר החליטה: למעלה מ-100,000 חולים ביום
ראש הממשלה ברך את הנשיא האמריקני הנבחר ואת סגניתו: מכיר אותך כחבר מצוין של ישראל. אני מצפה לעבוד עם שניכם ולחזק עוד יותר את הברית המיוחדת בין ארה"ב לישראל ▪ הנשיא ריבלין הזמין את ביידן לביקור בישראל (נתניהו וביידן. "מערכת יחסים אישית כמעט 40 שנה" [צילום: עמוס בן-גרשון, לע"מ])
שומר על שתיקה בלתי שגרתית מזה שעות ▪ CNN: קושניר פנה לטראמפ לגבי האפשרות שיודה בתבוסתו ▪ רוב הרפובליקנים הבכירים שותקים גם הם: לא מברכים את ביידן ולא מתייצבים מאחורי טראמפ (ישכנע את חותנו? [צילום: פבלו מונסיביאס, AP])
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ברך את הנשיא האמריקני הנבחר, ג'ו ביידן, ואת סגניתו, קמאלה האריס, על ניצחונם בבחירות לנשיאות ארצות הברית שהתקיימו בשבוע שעבר.
הנשיא דונלד טראמפ נמנע מלהגיב על נאום הניצחון של ג'ו ביידן, ובניגוד להרגלו - לא צייץ דבר מזה שבע שעות (נכון ליום א', 8.11.20, 07:30 שעון ישראל). גם ראשי המפלגה הרפובליקנית שומרים על שתיקה: מצד אחד אינם מברכים כמקובל את ביידן, ומצד שני - אינם מתייצבים מאחורי טראמפ. במקביל מדווחת רשת CNN, כי חתנו ויועצו של טראמפ, ג'ארד קושניר, פנה אליו לגבי האפשרות שיודה בתבוסתו.
הנשיא הנבחר של ארה"ב, ג'ו ביידן, שב וקורא לאחדות ומבטיח להיות הנשיא של כל האמריקנים. ביידן וסגניתו, קאמלה האריס, נשאו נאומי ניצחון (יום א', 8.11.20) בעיר מגוריו של ביידן, וולמינגטון שבמדינת דלאוור. הוא הזכיר פעם אחד בלבד את הנשיא דונלד טראמפ, שעודנו מסרב להכיר בהפסדו, ופנה לתומכיו בהבטחה לעבוד גם עבורם ובבקשה להתייצב לצידו.
הנשיא האמריקני היוצא, דונלד טראמפ, הגיב לראשונה (מוצ"ש, 7.11.20) לאחר פרסום הודעת הרשתות האמריקניות על ניצחון ג'ו ביידן במרוץ לנשיאות. בציוץ שפרסם כתב, כי קיבל 71 מיליון קולות חוקיים בבחירות וכי מדובר במספר הגבוה ביותר של קולות שניתנו אי-פעם לנשיא מכהן בבחירות.
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...