|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אני מבקש ברשימה קצרה זו לתת כבוד גם לגישה, שאינה סבורה, שיד אלוהים היא זו, שכוונה את הקנאות החשוכה של האחים ביוסף
|
|
מכבד את האמונה [צילום: דוד כהן/פלאש 90]
|
|
|
|
|
אני מכבד את כל מי שרואה בפתרון החלומות של יוסף, שמצוי בהם בדיוק רק מה שמחבר הטקסט המקראי מציין, לפיו יוסף אומר בבהירות רבה בספר בראשית פרק מ"א, פסוק ט"ו: "בִּלְעֲדֵי אֱלוֹהִים יַעֲנֶה...". כלומר, יוסף מבהיר מלכתחילה, שאין ביכולתו לתת תשובה בלעדי האלוהים. אין ביכולתו לעמוד במשימה המיוחלת בלי הכוונה אלוהית. הכל בידי שמים.
אך אני מבקש ברשימה קצרה זו לתת כבוד גם לגישה, שאינה סבורה, שיד אלוהים היא זו, שכוונה את הקנאות החשוכה של האחים ביוסף. אינני רואה את הכוח השמימי מכוון את הקנאות העיוורת וחסרת המעצורים של האחים, ומעלה אותם על שרטון של שפל מוסרי עד להחלטה האומללה למכור את האח לסוחרים בבני אדם בדרכם לארץ זרה, ולומר לאבא המודאג: "חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ, טָרֹף טָרַף יוֹסֵף" (בראשית ל"ז, ל"ג). האב בצערו קרע בגדיו, שם שק במתניו "וַיּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים" (שם, ל"ד).
אני רואה ביוסף הפותר את החלום, כמי שמביא לפתרון את פרי הניסיון של החיים, אותם צבר כאדם, שעמד לא פעם מול היד הגרומה של המוות. אני רואה בפותר החלום את מי שהביא לפתרון את חוויית השהות בבור במדבר אליו נזרק על-ידי אחיו המביעים שנאה עזה כלפיו, את מי שהיה נתון לאימת סוחרים בבני אדם והתייסר שנים רבות בבית הכלא המצרי. אני רואה בניסיון החיים של יוסף את המפתח לפתרון החלום של פרעה. ניסיון החיים הקשה, שטלטל את יוסף לתחתיות שאול, הוא שעמד בבסיס ההחלטה, בבסיס ההיגיון, שבטלטלות משפל לגאות, חובה להציע למבקש הפתרון את הצעת החיסכון בעתות גאות, כדי לצבור כוחות עמידה בעתות השפל.
אני רואה את החוכמה האנושית שנצברה בניסיון חיים קשה בכתוב בבראשית מ"א פס' ל"ה: "וַיִּקְבְּצוּ אֶת כָּל-אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת הַבָּאוֹת הָאֵלֶה, וַיִּצְבְּרוּ-בַּר תַּחַת יַד פַּרְעֹה... וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶַׁבע שְׁנֵי הָרַעַב..." והתוצאה המבורכת של חוכמת החיים היא שעומדת מאחורי התיאור בפרק מ"א פס' נ"ה: "וַיִּצְעַק הָעָם אֶל-פַּרְעֹה לְלֶחֶם, וְאָמַר פָּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם - לְכוּ אֶל-יוֹסֵף אֲשֶׁר-יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׁוּ".
הרגישות החברתית וההומאניזים האנושי חברו יחד עם תובנות החיים והעוצמות המוסריות למפעלו של הרפורמטור הראשון, יוסף בן יעקב. שפועלו מתואר בפרשת "מקץ".
הרגישות החברתית וההומאניזים האנושי, שניווטו את חכמת החיים של יוסף, הצילו את העם המצרי משאול תחתית של רעב, ולמעשה הבטיחו גם את רווחתם של פליטי הרעב מהארצות הסמוכות למצרים. התובנות של הרפורמטור הראשון מוכחות בימים אלו. מי שבימים טובים חסך לעת מצוק, כוח העמידה שלו חזק ויציב בימי הקורונה הקודרים העוטפים אותנו. אך כאמור בפתיחת דברי, אני רוחש כבוד למי שמתייחס להתרחשויות בפרשה כי הכל בידי הכוח השמימי.
|
| תאריך:
|
20/12/2020
|
|
|
עודכן:
|
20/12/2020
|
|
איתן קלינסקי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מגיב ותיק
|
20/12/20 13:38
|
|
|
|
|
|
הנאד הנפוח
|
20/12/20 13:53
|
|
|
|
|
|
"יופי" של תגובה
|
20/12/20 14:33
|
|
|
|
|
|
ההבדל "הקטן"
|
21/12/20 08:08
|
|
|
|
|
|
מגיב ותיק
|
21/12/20 10:19
|
|
|
|
2
|
|
שבוע טוב.
|
20/12/20 13:41
|
|
|
|
3
|
|
נגה ק
|
21/12/20 08:54
|
|
|
|
4
|
|
מאחלת לאיתן
|
21/12/20 11:43
|
|
תארו לעצמכם שאתם נוהגים בדרך הביתה, ילד מתפרץ לכביש ואתם לא מספיקים לבלום ודורסים אותו בטעות. דמיינו מצב שמישהו פורץ לביתכם באמצע הלילה, אתם חשים מאוימים, יורים עם אקדח שאתם מחזיקים ברישיון כדי להבריח את הפורץ והוא נהרג. נניח שאתם נוסעים בלילה עם ילדיכם וחבורת פורעים עם מוטות ברזל חוסמת את דרככם ואתם מתוך חשש לחייכם, מאיצים ומנסים לעקוף אותם ותוך כך פוגעים באחד הפורעים. מחבל תוקף אתכם ואתם נאבקים בו. הוא מפנה את גבו אליכם ובורח, האם תירו בו בגב? האם תאפשרו לו לברוח? מה שמשותף למקרים האלו זה שהם ודומים להם עלולים לקרות כמעט לכל אחד מאיתנו.
|
|
|
|
|
מתרבים המקרים בישראל שבעל מסרב להתגרש מאשתו - לתת לה גט - גם לאחר שבית-הדין פסק כי "הבעל חייב לגרש את אשתו", ואף לאחר שנדחה ערעורו לבית-הדין. הדיון שלהלן עוסק בעיקרו בסרוב לתת גט לאחר שבי"ד רבני פסק כי הבעל חייב לגרש את אשתו.
|
|
|
|
|
משרת הדיפלומט הבכיר ביותר של מדינת ישראל בחוף המערבי נחשקת ביותר. אם נבחן את מי ששרת כאן מהלך העשורים, נמצא אנשים משכמם ומעלה, אך בעיקר נמצא מקורבים ומקושרים שקיבלו צ׳ופר מיוחד - אלו שהגיעו לא בשל כישורים מיוחדים אלא בגלל חוב. לדוגמה, מישהו ששירת תחת ציפי ליבני או סילבן שלום, או מישהו שנתניהו היה צריך לגמול לו או להרחיקו (כפי שעשה לדני דנון כששלח אותו להיות השגריר באו"ם). כמה חבל, כי עד היום לא הייתה כאן דיפלומטית אישה במשרה הבכירה ביותר. האם אין נשים מוצלחות? או אולי הן לא מקושרות מספיק? מה היא הסיבה לכך? מדוע ההתעקשות דווקא על גברים (ולא תמיד מוצלחים)? שאלנו שאלה זו בעבר, אך נראה שנתניהו בשלו.
|
|
|
|
|
סעידה, כשמה כן היא, מסייעת לשכניה, מקשיבה למצוקת לבם ומנחמת אותם במילים טובות ובכך מסירה מלבם כל יגון ואנחה
|
|
|
|
|
בדיחה יהודית ותיקה מספרת על אדם שנגזר גורלו להגיע לגיהינום ולהיות מושלך למים רותחים, וכל שנותר לו היה הבחירה לאיזה גיהינום יגיע. האיש בחר בגיהינום יהודי, כי אצל היהודים מאה מעלות אינן מאה מעלות... . כך מתנהגת ישראל בעידן הקורונה, כאשר סגר אינו סגר, ואיש הישר בעיניו יעשה. אדם אחראי לעצמו ולסביבתו מבין את המציאות, ואינו זקוק להסברה ולאכיפה כדי לנהוג כראוי.
|
|
|
|
|
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
