|
|
מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ [צילום: AP]
|
|
|
|
|
בעקבות הסכמי השלום, בהחלט נפתחו ערוצים שיווקיים של תוצרת ישראלית וסחורה ישראלית במדינות המפרץ. הרעיון של שיווק תוצרת ישראלית בעצם יצר איזשהו הליך של מיתוג אוטומטי של מדינת ישראל, שכבר ממותגת מאוד גבוה בתחום הטכנולוגי ובתחום החשיבה, וכן גם איזשהו בסיס של מיתוג מתוצרת ישראלית שנחשבת תוצרת איכותית ברמה מאוד גבוהה, ובעצם יצרה דרישה גבוהה בקרב מדינות המפרץ.
המיתוג של תוצרת ישראלית במדינות אלה קיבל יתרון משמעותי על הרבה חברות אירופיות או מערביות אשר השקיעו הרבה מאוד כספים בכל הנושא של פרסום ושיווק במשך עשרות שנים ולעומת זאת אנחנו רואים שמדינת ישראל חתמה על הסכם שלום ואוטומטית קיבלה יכולת מיתוגית שהיא בעשר דרגות יותר גבוהה ממותגים אירופים אחרים. בעצם, הנושא הזה יצר תשתית מאוד חשובה לבוא למתג ולשווק תוצרת ישראלית במדינות המפרץ.
חשוב מאוד להבין שיש צורך לשמר ולהצדיק את אותו מוניטין שנוצר לתוצרת ישראלית במדינות המפרץ ולא לנצל אותו לרעה, והדברים יכולים לבוא לידי ביטוי בתחום הטקסטיל, בתחום המזון, הצעצועים, בטכנולוגיה ובדברים אחרים שניתן יהיה להכניסם למדינות המפרץ ולמתג אותם כתוצרת ישראלית. בעקבות היתרון המשמעותי שנוצר מאותם תהליכים, יכולת החדירה לשוק הערבי ולמדינות המפרץ היא הרבה יותר קלה, כי ברגע שאנו מביאים מוצר ישראלי הוא כבר נמצא במעמד מאוד גבוה ושמונים אחוז מתהליך המיתוג כבר בוצע, ובעצם נדרשת מעט מאוד אנרגיה בכדי לקדם אותו באותה מדינה. זאת אומרת שאם יצרן ישראלי בתחום מסוים יגיע נניח לאמירויות, ויפנה לגורמי ההפצה, ברגע שיגיד שיש לו תוצרת ישראלית, העניין שיקבל יהיה ב-98-95 אחוז גבוה יותר אצל אותו גורם מפיץ בצורה מאוד מהירה, ולכן זהו יתרון מאוד משמעותי ביחס לחברות אחרות בעולם.
כחלק מאותו תהליך יהיה חשוב לדאוג להצדיק את אותו נרטיב שנוצר, ולדאוג שתוצרת ישראלית תגיע למדינה באיכות הגבוהה ביותר, כי אם נמכור תוצרת ברמה ירודה זה מיד יחזור אלינו כמו בומרנג ולא צריך לנחש מה יהיו התוצאות. ראינו זאת בתחום התוצרת החקלאית, שהיא בעצם התהליך הראשון שהתבצע באיחוד האמירויות, ובאמת הייתה החלטה מצד הממשלה שם לאפשר ייבוא של תוצרת חקלאית בלי שום רגולציה ודרישות למעט הדרישה שהתוצרת החקלאית תהיה מוכרת על-ידי משרד החקלאות בישראל, מה שהיה תקף גם עבורם. אני מניח שזה יהיה גם בעתיד כל תחום המזון, שמן זית למשל, שוקולד, טחינה וחלבה, ממתקים למיניהם, דגים ובשרים. ניתן יהיה להביא לשם מוצרים רבים גם בתחומים אחרים, של מוצרי תעשיה מורים שבהם המוניטין שלנו יהיה מאוד משמעותי.
לכן אני ממליץ להרבה מאוד יצרנים ישראלים ליצור קו מוצרים ולהגיע בשלב זה לאיחוד האמירויות ולבחריין ולהציג תוצרת כזו או אחרת על-מנת לפתוח את השווקים לאותן מדינות. חשוב להבין שברגע שאנו כבר מביאים את התוצרת לאיחוד האמירויות, למרות שעדיין אין לנו הסכמי שלום עם הרבה מאוד גורמים, קל יהיה להוציא אותם מהאמירויות למדינות אחרות. אך בכל מקרה אני מניח שבעוד כמה חודשים בודדים כל מדינות המפרץ יצטרפו להסכמי השלום ואז בהחלט ניתן יהיה להפיץ את כל התוצרת לשווקים האלה.
חשוב להבין שאנו מדברים על כמעט 70-60 מיליון צרכנים בכל מדינות ה-GCC במדינות המפרץ, הפוטנציאל מאוד גדול ומאוד חשוב, ובהחלט אם בעתיד עוד מדינות כמו אפגניסטן פקיסטן אירן אינדונזיה יכנסו לשוק אז יהיה זה דבר בעל משמעות אדירה ופוטנציאל אדיר לשוק הישראלי לבוא ולהפיץ את המוצרים במדינות אלה. לכן כפי שאמרתי, מאוד חשוב ליצור תוצרת איכותית, ולהגיע למפוצים מקומיים.
