סימנים אפשריים להמשך תוכנית הנשק הגרעיני האירנית

למרות שהדוח הרבעוני של מנכ"ל סבא"א מה-5 ביוני 2020 נמנע מלנקוב בשמות שני האתרים, הם צוינו בשנה שעברה על-ידי המכון הוושינגטוני למדע וביטחון לאומי בראשות דייוויד אולברייט בהסתמך על המידע שהופק מתוך ארכיון הגרעין האירני שהוברח לישראל בינואר 2018.

האתר הראשון אליו הגיעו פקחי סבא"א באוגוסט 2020 היה מתקן ניסיוני להמרת אורניום בקרבת טהרן (שפורק ב-2004), שהתמקד בייצור UF6 (תרכובת האורניום שבמצב גז מאפשרת העשרת אורניום באמצעות צנטריפוגות), ושהשתייך לתוכנית הגרעין הצבאית עמאד. האתר השני (מריבאן), השתייך אף הוא לתוכנית עמאד ונועד לביצוע "ניסויים קרים" של פצצה גרעינית (קרי, הדמיית הפעלת התקן נפץ גרעיני על-ידי שימוש באורניום טבעי ולא באורניום שהועשר לדרגת נשק גרעיני).

על-פי תצלומי הלווין שפרסם המכון הוושינגטוני, "גילחו" שלטונות אירן ביולי 2019 חלק ממתקן מריבאן (כלומר למעלה משנה לפני שאפשרו לפקחי סבא"א גישה למתקן) במטרה למנוע את חשיפת הפעילות הגרעינית שהתנהלה בו בעבר. עם זאת נראה שעקבות חומרים רדיואקטיביים שנמצאו בדגימות שנטלו הפקחים באוגוסט 2020 מצביעות על פעילות לפיתוח הדק הנויטרונים של פצצה גרעינית שהתנהלה בעבר באתר.

דוח סבא"א שצוין לעיל התייחס לאתר שלישי, שלמרות ששמו לא צוין נרמז כי הכוונה למתקן שפעל בעבר בפרבר לאביזאן-שיאן בטהרן. זאת בשל העובדה שבשנים 2002-3 נמצאה באתר דסקת אורניום טבעי מתכתית שעובדה בתהליכי חירור (drilling) ודחיסת אטומי מימן בתוך המתכת (hydriding), אשר אירן לא דיווחה לסבא"א על קיומה ולא סיפקה הסבר לכך. ממצא זה העיד על אפשרות של פיתוח הדק נויטרונים מסוג UD3 שהתנהל באתר באותה עת.

מעבר לגילויים האחרונים נקטה אירן לאחרונה בשורת פעולות שגרמו דאגה רבה בארה"ב ובמערב:

• טהרן החלה להעשיר אורניום ל-20% והודיעה שצברה 17 ק"ג אורניום מועשר ל-20% וכי בכוונתה להגיע ליכולת ייצור שנתית של 120 ק"ג אורניום מועשר לרמה זו. כ-150-200 ק"ג אורניום מועשר ל-20% נדרשים על-מנת להגיע ל-15-20 ק"ג אורניום מועשר ל-90% הנדרשת עבור ליבת פצצה גרעינית, ועל-פי מספר חישובים אירן עלולה לצבור תוך מספר חודשים כמות אורניום מועשר ל-90% המספיקה לפצצה אחת.

• אירן התקינה לאחרונה במפעל העשרת האורניום בנתאנז 3 קסקדות שבכל אחת 174 צנטריפוגות מדגם המתקדםIR-2m, שהיו אמורות לפעול כבר ב-30 בינואר, וזאת במטרה להגיע ל-1,000 צנטריפוגות מדגם זה בנתאנז תוך כ-3 חודשים. כמו-כן החלה התקנת שתי קסקדות הכוללות יחד כ-340 צנטריפוגות מדגם IR-6, המתקדם עוד יותר, במתקן ההעשרה פורדו.

• ב-13 בינואר הודיעה טהרן לסבא"א שהיא מקדמת מחקר על ייצור אורניום מתכתי, פעילות שאם תתממש תהווה הפרה נוספת של הסכם הגרעין. לטענת האירנים האורניום המתכתי נועד לשמש כדלק גרעיני עבור כור המחקר שפועל בטהרן, אך בריטניה, צרפת וגרמניה הביעו חשש שייצור האורניום המתכתי ישמש לפיתוח נשק גרעיני.

אירן טרם מסרה לסבא"א הסבר מניח את הדעת להימצאות חלקיקי אורניום בדרגת העשרה נמוכה בדגימות שפקחי הארגון נטלו ב-2019 ממחסן באתר טורקוזאבאד שבטהרן. בדוח סבא"א מנובמבר 2020 צוין כי תרכובות חלקיקים במדגם היו דומים לחלקיקים שנחשפו בעבר ברכיבי צנטריפוגה מיובאים (ככל הנראה מפקיסטן).

המפתח לסוגיית הגרעין האירני נמצא במידה רבה בידי הנשיא ביידן. למרות שהצהיר בטרם היבחרו שבכוונתו להחזיר את ארה"ב להסכם הגרעין תוך תיקונים מסוימים ולהסיר את העיצומים שהוטלו על אירן על-ידי ממשל טראמפ, ספק אם ביידן עיצב עד כה מדיניות ברורה בנושא למרות הודעתו ב-8 בפברואר שארה"ב לא תסיר את העיצומים כל עוד לא תעמוד טהרן בהתחייבויותיה בהסכם הגרעין. עם זאת מזכיר המדינה בלינקן התריע ש"מועד הפריצה של אירן לנשק גרעיני הצטמק לשלושה-ארבעה חודשים" וקבע שיש לחתור להסכם שיהיה "ארוך וחזק יותר", אמירה שיש בה הודעה בכישלון ההסכם הקיים. חרף זאת, העובדה שבכירי הממשל העוסקים בסוגיית הגרעין היו מעורבים בהשגת ההסכם ב-2015, ובפרט מינוי רוברט מאלי כשליח ארה"ב לענייני אירן, מעלה חששות לאן מועדות פני וושינגטון ביחסיה עם טהרן.