|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
זהו לא ספר במשמעות הרגילה, זה לא ספר שקוראים ברצף ואני בספק כמה מהאנשים שכתבו עליו אכן קראו את כולו ● הספר הזה עורר בי שוב את השאלה העקרונית האם ספרים נכתבים כי הם חשובים לכותביהם או שהם נכתבים כדי שיקראו אותם?
|
|
סיפורים קולחים [צילום: צילום מתוך הספר צוף הדבורה]
|
|
|
|
|
"בשדה הקרב של הזיכרון" הוא בפועל פרויקט שיזם עפר פרעם ועיקרו ליקוט עדויות מ-53 לוחמי שריון, כולם טנקיסטים שנלחמו במלחמת יום הכיפורים. העדויות בפועל מהוות להבנתי מעין טיפול נפשי באמצעות שיחה שערכו הלוחמים עם מחברי הספר ועורכיו. הסיפורים קולחים וחלקם מתארים סיטואציות שמוכרות לכל מי שלחם במלחמת יום הכיפורים. היפוך יוצרות, בלגן, שינוי תפיסה, נתק בין הלוחמים לפיקוד העליון, רעות בין לוחמים ועוד ועוד. יותר משהספר מחזיק את העדויות של הלוחמים הוא מהווה מבצע כביר של יוזמיו ובראשם עפר פרעם.
אני לא יכול להתעלם מהתחושה שליוותה אותי בקריאת פרקים נבחרים מהספר. ראשית זהו לא ספר במשמעות הרגילה, זה לא ספר שקוראים ברצף ואני בספק כמה מהאנשים שכתבו עליו אכן קראו את כולו. הספר הזה עורר בי שוב את השאלה העקרונית האם ספרים נכתבים כי הם חשובים לכותביהם או שהם נכתבים כדי שיקראו אותם? אין לי תשובה ברורה ובמיוחד בספר זה. הפורמט שבחרה ההוצאה לאור ומשקל הספר הופכים אותו לספר שלא ניתן לקרוא בשכיבה במיטה וברוב המקרים ירגיש הקורא נוח אם הספר יונח על שולחן לפניו. האם זה פורמט המזמין קריאה? לדעתי ממש לא. האם היקף הספר מאפשר קריאה של מרביתו בסבירות גבוהה? גם התשובה לשאלה זו היא לדעתי שלילית. גם איסוף המרואיינים מזכיר במידה מסוימת את שיטת "חבר מביא חבר" שאינה בהכרח מייצגת את כלל הטנקיסטים במלחמה. אולי גם לא הייתה כוונה כזו.
לצד הביקורת יש פרקים בספר מרגשים, חלקם זיכרונות שאינם קשורים במלחמה עצמה אלא על שלבי הגיוס ועוד. אחד מהם לדוגמה הוא סיפורו של שלמה ינאי. מדהים מה עולה מגיוסו של חייל צעיר המשובץ למשטרה הצבאית ומגיע להיות אלוף בחיל השריון. הספר פותח בסיפורים של טנקיסטים שהמלחמה הובילה אותם לתל סאקי. לאחרונה יצא ספרו של אנסבכר (מפקד מוצב החי"ר של התל שהוצב במקום ערב המלחמה) בשנית על אותו תל סאקי. החיבור מבחינתי בין הספרים בלתי נמנע, גם כי קראתי אותו לאחרונה. קשה לעשות השוואה בין ספרים אבל ספרו של אנסבכר דיבר אלי יותר מבחינת החיבור שלו לקורא.
אין ספק שאותם חמישים לוחמים שהיו שותפים בפרויקט יצאו נשכרים משמעותית. לוחמים אחרים ימצאו חלק מחוויותיהם במלחמה מסופרים על-ידי אחרים ואני מקווה שירווח להם לדעת שאינם לבד בתחושותיהם גם אחרי כמעט חמישים שנה.
|
|
בשדה הקרב של הזיכרון, תומר לויסמן, דביר, 2020, 622 עמודים.
|
|
| תאריך:
|
21/02/2021
|
|
|
עודכן:
|
21/02/2021
|
|
עפר דרורי
|
|
|
חלק רביעי בהרצאתי על מלחמת יום הכיפורים, בקורס ב'זום' על מלחמות העם היהודי - ממרדף אברהם אבינו אחרי מלכי הצפון ועד מלחמת לבנון השנייה - במרכז מורשת בגין בירושלים. בחלק זה דנתי בקרב החווה הסינית של הצנחנים מחטיבה 35 בפיקוד אל"ם עוזי יאירי, גדוד 890 בפיקוד סגן אלוף יצחק מרדכי, שנועד לפתוח את "ציר טרטור" לתעלת סואץ עבור גשר הגלילים. כוח הצנחנים נשלח על-ידי מפקד החזית, רב-אלוף חיים בר-לב, עם מידע מודיעיני מוטעה למרות שכל המידע היה זמין ואף הוצג בקבוצת הפקודות אך נדחה בשחצנות פושעת. התוצאה: המשימה לא הושגה ולצנחנים נגרמו 43 הרוגים. צה"ל לא תִחקר לעומק את הקרב ולא הפיק את לקחיו, כפי שהוכח, לדוגמה, אחרי שמונה שנים, בקרב בסולטן יעקוּבּ במלחמת לבנון הראשונה.
|
|
|
|
|
חלק שלישי בהרצאתי על מלחמת יום הכיפורים, בקורס ב'זום' על מלחמות העם היהודי - ממרדף אברהם אבינו אחרי מלכי הצפון ועד מלחמת לבנון השנייה - במרכז מורשת בגין בירושלים. בחלק זה דנתי בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, שהפתיעה את צה"ל ביעילות הצליחה המצרית, בכוחות גדולים מאוד, את תעלת סואץ. הפיקוד העליון של ישראל, שהעריך כי כוחות הפרושׂים לאורך התעלה יצליחו בקלות לבלום את הצליחה המצרית בעזרת מטוסי חיל-האוויר, הופתע. גולדה מאיר, משה דיין ודוד אלעזר לא הבינו את המתרחש ולא הורו לפַנות את לוחמי המעוזים לאורך התעלה, שרמתם הצבאית הייתה נמוכה, כפי שתוכנן אם יתרחש מקרה כזה. בניגוד לתוכניות, צה"ל גם לא החליף אותם ביחידות עילית והקריב גם את גדודי השריון של חטיבה 14 ששלח אותם לתעלה לאחר שפרצה המלחמה כדי להציל את אנשי המעוזים, ובכך הוסיף חטא על פשע.
|
|
|
|
|
חלק שני בהרצאת ד"ר אורי מילשטיין על מלחמת יום הכיפורים, בקורס ב'זום' על מלחמות העם היהודי - ממרדף אברהם אבינו אחרי מלכי הצפון ועד מלחמת לבנון השנייה - במרכז מורשת בגין בירושלים.
|
|
|
|
|
חלק ראשון בהרצאתי על מלחמת יום הכיפורים, בקורס ב'זום' על מלחמות העם יהודי, ממרדף אברהם אבינו אחרי מלכי הצפון ועד מלחמת לבנון השנייה, במרכז מורשת בגין בירושלים. בחלק זה טענתי שהפיקוד העליון הישראלי באותה מלחמה, שכּלל את ראש הממשלה גולדה מאיר, את שׂר הביטחון משה דיין ואת הרמטכ"ל דוד אלעזר ('דדו') היה ברמה נמוכה מאוד וחבריו לא הבינו את המציאות והיו מנותקים ממנה.
|
|
|
|
|
פטירתו הפתאומית של תא"ל (מיל.) עמוס גלבוע, אחד מאושיות מחקר המודיעין, הפנתה זרקור אל מפעל חייו, הנחלת לקחי הכשל המודיעיני ערב מלחמת יום הכיפורים על היבטיו המתודולוגיים, לדורות של חוקרי המודיעין הצעירים. לא נחה דעתו של גלבוע מההצבעה של 'ועדת אגרנט', על הקונספציה המפורסמת, כ'אם כל חטאת' בהקשר להפתעה המודיעינית. הוא ביקש למקד תשומת לב לסימנים מעידים קריטיים, שהפרשנות האולטימטיבית לגביהם הייתה אמורה להוביל למסקנה אקסטרפולרית, בדבר כוונות התקפיות של צבא האויב.
|
|
|
|
|
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
