שוב: אל ירון, מאת דן <br>

ירון זליכה היקר,

רבן גמליאל ורבי יהושע התקוטטו ביניהם מתי חל יום הכיפורים. הורה גמליאל ליהושע כי "גוזרני עליך" שתבוא אלי במועד בו חל לדבריך יום הכיפורים, ולא סתם - עם מקלך ועם מעות, כסף, בכיסך. מכה קשה ליהושע, והוא נועץ בדרך בעמיתיו החכמים, ובקושי נשאו אותו רגליו אל היעד. אז נשקו גמליאל על ראשו ואמר לו: "בוא בשלום רבי ותלמידי. רבי בחוכמה ותלמידי שקיבלת את דבריי".

יכול להיות שהצדק היה עם יהושע. אולי רבן גמליאל טעה. אבל יש רגעים בהם החשש מטעות מזה ואי הרצון לפרוש מהציבור מזה חזקים ממך; ואם אתה מעמיד את רצונך כנגד כל הציבור ייתכן שאתה צודק, אבל זו ממידת הגאווה המופרזת, האגו הגדול. אנא חסוך ממך את הרגע הזה ב-24 במרס.

לא נכון שאם תרוץ ולא תיבחר יתחלקו תומכיך באורח שווה בין שני המחנות. רוב מכריע של בוחריך מתנגדים בחריפות להמשך שלטונו של בנימין נתניהו. הם יצביעו לאחרים ויצילו את הרשימות האחרות ממשבר אחוז החסימה. אנא, שחרר אותם.

ירון, הלוואי שאתה צודק והלוואי ויכולתי להכות על חטא שמן הרגע הראשון המלצתי בפניך להתחבר לגוף אחר. אבל יש סיכונים ברגעים קריטיים בחיי האומה, שאסור לאדם ליטול על עצמו. מפלגות אופוזיציה אחרות חייבות להציע לך שיפוי כספי ככל שהדבר מותר בחוק, ואילו הייתי גדעון סער או נפתלי בנט או בני גנץ הייתי מבטיח כי בממשלה בה אשתתף אתה תכהן כשר, וזה באמת לטובת האומה, ותו לא. אנא, נהג כרבי יהושע.