הצורך ב"משרדים בריאים" ומוגנים בפני הקורונה ושאר מיני נגיפים, חורג בעליל מהצורך הבריאותי, ומהווה בד-בבד גם צורך כלכלי מובהק של חברות הנדל"ן, המשקיעים ובעלי המשרדים. עובדה זו באה לידי ביטוי במהלך השנה האחרונה, כשרבבות בעלי משרדים ופירמות גדולות הפסידו סכומי עתק כתוצאה מהעובדה שחלק גדול מהמשרדים לא היו מאוכלסים, מה שהביא כמובן להפסד תשואה, ובמיוחד למשקיעים שמינפו את השקעתם באמצעות מימון חיצוני.
אקדים ואומר כי המשבר שאותו חווה שוק המשרדים במהלך השנה האחרונה, אינו קשור רק למגיפת הקורונה. העובדה שבמהלך השנים האחרונות תוכננו ונבנו שטחים עודפים של מיליוני מ"ר משרדים, ובמיוחד בגוש-דן המורחב במרכז הארץ, הכניס את השוק כולו למגמת קפאון עוד בטרם פרצה המגיפה. הקורונה רק החמירה והעמיקה את המשבר שהיה צפוי בלאו הכי, ושילוב הכלים הקטלני הזה הכניס את שוק למשבר החמור בתולדותיו.
במהלך השנה האחרונה צנח איכלוס המשרדים מכ-92 אחוזים בממוצע בראשית 2020 לכ-50 אחוזים בלבד ברבעון האחרון של 2020. אומנם היציאה ההדרגתית מהקורונה במהלך החודש האחרון שיפרה את המצב, אולם הצפי שלנו הינו, הן לאור שטחי המשרדים העודפים, הן לאור החשש מהידבקויות והן לאור ההרגל של חלק מהעובדים וההנהלות לעבוד מבית, שהתפוסה לא תחזור למה שהייתה בטרם עידן הקורונה, לפחות לא בזמן הקרוב, עובדה שתהיה לה כמובן משמעות כלכלית מרחיקת לכת להנהלות הפירמות ולמשקיעים.
מניתוח שערכנו מתברר כי אחד הגורמים המשמעותיים לכך שההנהלות כמו גם חלק מהעובדים אינם ששים לחזור לתפוסה לאה, קשורה לכך שרוב רובם של המשרדים עדיין משתמשים במערכות האוורור המיושנות, שלא לאמר ארכאיות, לא רק שאינן מגינות כלל על העובדים, אלא אף מהוות במקרים רבים ממסר לנגיפים שונים ושמונים, להדבקות סיטוניות, להיעדרויות תכופות של עובדים מטעמי מחלות ולנזק כלכלי כבד למעסיקים.
ובמילים אחרות, "אפקט הקורונה" יצר תודעה הרבה יותר חזקה לא רק לאפשרות לעבוד מהבית, אלא גם לעובדה שהמשרד עלול להיות "קפסולה מדבקת ומסוכנת", זאת גם כשהקורונה תחלוף לה מן העולם. המציאות של "משרדים חולים" שהייתה קיימת עוד בטרם עידן הקורונה, נותרה שרירה וקיימת עד עצם היום הזה ונוספה לבעיה הקיימת ממילא של מיליוני מ"ר שטחי משרדים עודפים.
הפתרון לכך הינו כדלקמן:
ראשית, כתנאי הכרחי לייצוב שוק המשרדים, על מקבלי ההחלטות לעצור לאלתר את האישורים הגורפים למיליוני מ"ר ולהסב לפחות חלק מהמשרדים החדשים לשימושים מעורבים, כלומר שילוב משרדים עם מגורים, מסחר, דיור מוגן ושימושים נוספים.
שנית, על הפירמות הגדולות ובעלי המשרדים לראות בפתרון הבריאותי צורך כלכלי מובהק, זאת אם ברצונם לשמור על ערך השקעתם. את מערכות האוורור המיושנות והמדבקות יש להחליף לאלתר במערכות טיהור אוויר מתקדמות המתאימות לכל סוג של מערכת מיזוג או אוורור והמותקנות על גבי מערכת המיזוג הקיימת ללא צורך להחליפה. המערכת הטכנולוגית הופכת את המשרד ממדגרת הידבקויות לקפסולה הרמטית ומוגנת. למערכות אלה יש כאמור לא רק משמעות בריאותית, אלא גם כלכלית מובהקת. באותם משרדים שבהם כבר הותקנו מערכות אלה, הן מאפשרות כבר בימים אלה, ובהדרגה, חזרה של עובדים לעבודה במשרד, זאת תחת תווי התקן המחמירים ביותר של משרד הבריאות וללא חשש להידבקויות.
מדובר לא רק במערכות הטיהור לכשעצמן, אלא גם בתפיסה חדשנית של חלוקת המשרדים העתידיים ותכנונם כקפסולות מוגנות, כולל הקפדה יתרה על חללים מאווררים ומוגנים וכולל מרחקים מדודים ומחושבים בין העמדות של כל עובד ועובד. גם החלוקה הדיכוטומית שאפיינה את המשרדים של טרום עידן הקורונה לחדרי הנהלה, ישיבות וכו', שונתה לחלוקה דיפרנציאלית שתאפשר לעובד לחוש מוגן ובטוח.
לסיכום, רק השילוב של מכלול הפעולות הנ"ל, עצירת הבנייה הסיטונית של משרדים, הסבת חלקם לשימושים אחרים ובד בבד התקנת מערכות טיהור ממוחשבות, יחזירו את הכדאיות הכלכלית ויאפשרו סביבת עבודה מוגנת ובטוחה.
