הרהורים בערב יום השואה

העולם סָבַל סֵבֶל רב, והקריב מיליוני חיילים ואזרחים במלחמתו בנאצים, למן עלייתו של היטלר ימ"ש לשלטון בגרמניה ועד להבסתו במחיר נורא. קשה להבין כיצד הניאו-נאציזם, הבנוי שוב על שנאה לאחרים, פורח בעולם בכלל, ובעולם המערבי בפרט.

כאילו לא הייתה מלחמת העולם, כאילו לא הושמדו עשרות מיליוני רוסים, מיליוני פולנים, מאות אלפי בריטים ועשרות אלפי אמריקנים ועשרות אלפי צרפתים הן במלחמה בנאצים והן בהתקפות שלוחות הרסן והמכוונות של הנאצים על אזרחים כמו בפולין וברוסיה וכמו בבליץ על אנגליה. לא למותר להזכיר כי הנאצים גם הביאו גם להשמדת כמעט דור שלם של צעירים ואזרחים גרמנים שאבדו בלחימה עצמה ולאחר מכן בסיביר הרחוקה כשבויים ובתקיפות האוויריות על ברלין, המבורג ודרזדן.

הייתי מצפה שההסברה הישראלית תזכיר לכל אותן מדינות את אבדותיהן הנוראות במלחמה בנאציזם. דומני שבהסברה נאותה אפשר היה לגייס את הַוֶוטֶרֶנִים, החיילים לשעבר, הן בארה"ב ובמדינות הכתר הבריטי, הן ברוסיה, שם רבים היו לוחמי הצבא האדום והפרטיזנים שלחמו מאחורי קוי-החזית, והן מעט לוחמי הָרֶזִיסְטָנְס בצרפת. הסברתנו הייתה צריכה להזכיר במדינות שנכבשו בידי הגרמנים את אלפי האזרחים שהוצאו להורג כבני-ערובה בשל פגיעות בצבא הכיבוש הנאצי.

הסברה כזו אמורה הייתה לעורר ולהביא לראיית הניאו-נאצים של ימינו כבוגדים במדינותיהם ובמורשתם, וכבוגדים בהוריהם שנחלצו לקרב במפלצת הנאצית, וכה רבים מהם הקריבו את חייהם. ראוי לפעול להחזרת "צלב-הקרס", אותו אות נורא למעמדו בתום המלחמה: סמל בזוי, רצחני, המעיד על נושאו כרוצח בפועל או בפוטנציה.

קשה להבין כיצד צעירים אמריקנים שהוריהם או סביהם לחמו בגבורה וגם נפלו במלחמתם בגרמנים, ביפנים ובפשיסטים האיטלקים, מעיזים כיום לשאת בגלוי את הסמל הנורא הזה, או בשינויים קלים של צורתו. כיצד ארה"ב משלימה עם מצעדים נאציים כמו בשרלוטסוויל.

ראוי להזכיר לנוער בעולם מה מסמל סמל זה, אשר כחרב מתהפכת הנאצים תחתיו רצחו בדם קר בעלי-מום גרמנים, שבויים רוסיים וגם בריטים ואמריקנים, "בני-ערובה" צרפתים ופולנים, ובראש וראשונה גם 6 מיליון יהודים.

אין ספק שהשואה הייתה הפרק הרצחני והנורא בדברי הימים, אולם בצד הוראת השואה צריך להזכיר לציבור בחו"ל את אבידות עמו ומדינתו, וכל זה מבלי לגרוע מזוועות השואה.