שלוש פעמים בנט

נפתלי בנט מצא את יאיר לפיד בוגר ואחראי, וחלץ ממנו כל מה שתבע על-מנת להקים ממשלה בראשותו ולהדיח את הנאשם בפלילים בנימין נתניהו. גם אביגדור ליברמן וגדעון סער הושיטו יד. אך בנט ברח. מפני שהיה ונשאר עבד עברי של נתניהו. מפני שזרה חול בעינינו כאילו החלפת ביבי היא יעדו המרכזי ואין בלתו. הוא נחשף במלוא קלונו אלא אם יחזור בו.

ראוי להציג שלוש קושיות:

- במאה ה-8 לפני הספירה דיבר ישעיהו בן אמוץ בבוז על "שני זנבות האודים העשנים האלה" והתכוון לרצין מלך ארם ולפקח בן רמליהו מלך ישראל. אילו הכיר אז את בנט האם היה מדבר על שלושה אודים עשנים?

- הרמב"ן הוא יוצר המשפט המבריק "נבל ברשות התורה". זה אדם שאומנם מעשיו לא נאסרו בתורה אבל הם פסולים. אילו הכיר את בנט האם היה מצביע עליו?

- בשנות ה-60' ערך אלכסנדר מוזס - דודו של נוני - קבלת פנים בביתו ברחוב שדרות רוטשילד פינת נחמני בתל אביב לרגל פרסום ספר סאטירות מאת יוסף ויניצקי, שחתם בשם י. נץ. אורח הכבוד היה מנחם בגין. השיחה התגלגלה למה שבגין ראה כחצר הביזנטית של שלטון מפא"י.

רבים התקהלו סביבו כאשר אמר כי עבדים רבים מגיעים למעמדם הנחות לא מפני שהשליט הכפיף אותם אלא מפני שהם הכפיפו את עצמם. האם בימינו היה מצביע על בנט? אין תשובה מובהקת לשלוש שאלות אלה. אך עצם התחושה כי הן רלוונטיות היא בעלת משמעות משל עצמה.