רק לא נפתלי בנט

אם יש דבר שחייב להדאיג כל אחד מאתנו - זו האפשרות שנפתלי בנט אכן יקבל לידיו את מושכות השלטון.

האיש משוכנע, שאם הוא עומד בפוזה נפוליאונית כשידיו על מותניו - הוא כבר מתאים להנהיג את המדינה.

האיש שלפני רבע שעה לא עבר את אחוז החסימה מתיימר להיות ראש הממשלה.
אם אכן יקרה הדבר ובנט יתיישב על כס ראש הממשלה - הוא יראה לעצמו מיד עם תחילת כהונתו משימה דחופה, והיא - לבצע פעלולי מנהיגות במטרה לטפס במהירות בסקרים.

כי בנט - אפילו הוא - מבין ש-שישה מנדטים כחושים מעמידים אותו באור מגוחך - לא רק בארץ אלא גם מעבר לגבול ואף במסדרונותיהם של שועי עולם.

ואם מדברים על גיחוך, ראוי להתייחס לאישיותו של נפתלי בנט - עד שניתן להגדירו כאדם לא בשל. כולנו נוכחנו בכך בחדשים האחרונים. האיש עדיין מגשש את דרכו - אם ימצא אותה אי-פעם. וכנאמר במקומותינו - מדובר באדם לא אפוי. וכשאתה אדם לא אפוי וחסר ניסיון ומחפש את דרכך בג'ונגל שאנחנו חיים בו, ובנוסף לכך אתה גם שואף לטפס במהירות בסקרים - אתה עלול לקבל החלטות הרות אסון.

אין ספק: נפתלי בנט רוצה בטובת המדינה. הוא פטריוט גדול. אבל הסגולה החשובה הזו עדיין אינה מכשירה אותו להנהיג מדינה כמו שלנו.

החשש שאויבינו יתפתו לבדוק את יכולותיו וגבולותיו של בנט ולאתגר אותו - יהיה גדול מאי-פעם. העובדה שמנהיג מדינה נשען על משענת קנה רצוץ בדמות שישה מנדטים - תאלץ אותו להפגין ללא הרף תרגילי מנהיגות כלפי פנים וכלפי כל העולם - עד כדי מעשי שרלטנות והימור בגורלה של המדינה שהוא כל-כך אוהב.

ראוי בהקשר זה להזכיר את דבריו של גיא פלג, שכידוע איננו נמנה על חסידיו של נתניהו, שאמר לאחרונה, שמזלנו שנתניהו ניהל את המערכה מול החמאס, שאם לא כן, והמערכה הייתה מנוהלת על-ידי בנט - היינו כבר בכניסה קרקעית לעזה.

ובהקשר לאתגרים שירבצו לפתחו של בנט - ראוי שלא להתעלם מהאפשרות שהחמאס ישאף לבחון את חוזק התפרים שבין מנסור עבאס לבין הקואליציה החדשה. במילים אחרות, יחיא סינוואר מבין היטב שבכוחו לפרק את הקואליציה השברירית, וזאת באמצעות התגרויות בעוצמה כזו או אחרת - כך שסביר בהחלט להניח שהפיתוי הזה יעמוד לנגד עיניו של מנהיג החמאס החל מרגע שבנט יתיישב על כס ראש הממשלה.

הנה-כי-כן, נפתלי בנט יהיה נתון באופן בלתי פוסק למטר פרובוקציות מסוגים שונים מצד יריבים פוליטיים מבית או אויבים פראיים מעבר לגבול, שיעמידו במבחן את תבונתו וכישרונותיו ובעיקר את עצביו.

האם בנט יעמוד בכל אלה? האם הוא מחובר כראוי למציאות? האם יש לו כלים נפשיים להתמודד עם האתגרים הבלתי פוסקים הניצבים בפני מדינה מוטרפת כמו שלנו? האם אין בעצם הפקדת הגה המדינה בידיו של בנט משום הימור הרפתקני ומסוכן מדיי?

היומרנות - הילדותית משהו - של איש בעל כישורי בוסר בדמותו של נפתלי בנט להנהיג את המדינה - כאילו המדובר בהנהגת שבט בצופים - חייבת להדאיג את הציבור ולהדיר שינה מעיניו.