בין כיבוש לאפרטהייד <br>

שמחתי לשמוע שהכנסת קיימה יום עיון על הנושא "בין כיבוש לאפרטהייד". אין ספק שמדובר בנושא אקטואלי, כאוב ובעל חשיבות עצומה ורק טבעי שכנסת ישראל תעסוק בו. גם אין ספק בכך שמדובר בבעיה שנוגעת לכולנו ואסור לנו לטאטא אותה מתחת לשטיח. ובאמת לא חלף שבוע אחד מהשבעת ממשלת בנט/לפיד וכבר רוב אזרחי ישראל היהודים מרגישים שהם נתונים תחת כיבוש ומשועבדים למשטר אפרטהייד. רוב אזרחי ישראל קמים בבוקר, מביטים מהחלון ורואים שלטון זר שלא בחרו בו ואינו מייצג את רצונם ואת השקפתם. אזרחי המדינה היהודים מודיעים בתדהמה שנבחרי הציבור שבהם הם בחרו בגדו בהם והוליכו אותם שולל ולו ידעו מראש מה אלו מתכוונים לעשות לא היו מצביעים עבורם.

מדיניות "הממשלה לישראל חדשה" שונה ב-180 מעלות מהמדיניות שעליה הצהירו חבריה לפני הבחירות, ומעשי אדוני הארץ החדשים שונים בתכלית ממה שהבטיחו אותם אנשים טרם הבחירות. הצביעות וחוסר הבושה של מנהיגי ימינה שוברת שיאים והציניות שלהם נטולת גבולות: אלו שקראו להם אויבים הם היום חבריהם הטובים ביותר; אלו שטענו נגדם שהם סכנה לקיומה של המדינה הם היום בני בריתם הקרובים. הם שיקרו לנו, ניצלו את קולנו ועכשיו משתמשים בכוחם לרעה נגדנו. לא רק שממשלת הזדים הולכת נגד רצון רוב הציבור, היא גם שולחת יד גסה לכיס שלנו ומבטיחה להעביר עשרות מיליארדי שקלים מכספי המיסים שלנו למטרות שרידותה הפוליטית והכול על חשבוננו, עתידנו ועתיד ילדינו: משכנים את ההווה ומוכרים את העתיד.

הדם רותח והלב שותת דם. הממשלה הזו שנולדה בחטא היא תוצר של עסקת קח-תן מושחתת. נזיד העדשים, המתת, הוא מכירת חיסול של ערכינו הציוניים ואופיה היהודי של המדינה והתמורה היא הבכורה: ראשות הממשלה לנפתלי בנט. זו ממשלה שלא נבחרה על-ידי העם ואינה מייצגת את רוב העם. מספר קטן של פוליטיקאים ציניים, חסרי חוט שידרה מוסרי, תאבי שררה וחסרי אחריות התאחדו כנגד רוב העם, יצרו רוב רגעי, זעום, מלאכותי ואת חולשת השיטה הדמוקרטית כדי לבצע הפיכה לא דמוקרטית. ממשלת בנט לפיד היא דיקטטורה בחסות השיטה הדמוקרטית. בראשה אדם שפחות מ-10% מהציבור סבור שהוא מתאים להנהיג את המדינה. תנועת ימינה מוכיחה שלשקר יש רגליים. יש כובש בארצו מנהיג תנועת ימינה.

וזה מוביל אותנו לנושא יום העיון. כפי שכולם כבר יודעים כאשר עם נמצא תחת כיבוש קיימת סכנת התדרדרות לאפרטהייד שהוא יחס מפלה וגזעני בין אוכלוסיות שונות ואכן זה מה שאנחנו כבר רואים סביבנו. בישראל החדשה יש שווים ויש שווים פחות. יש למשל אוכלוסיות שלא נזכיר את שמן שאינן זקוקות להיתרי בניה, לא נדרשות לשלם מיסים ולא משרתות בצה"ל. ומצד שני יש אותנו היהודים. במדינת האפרטהייד מה שמותר לערבים אסור ליהודים. במגזר הערבי למשל, האכיפה של עברות אלימות, עברות רכוש, עברות מס ועברות בניה נמוכה עד לא קיימת. אבל מעשים אלימים של יהודים נחשבים חמורים ומסוכנים הרבה יותר משל הערבים שהציפיות מהם מלכתחילה נמוכות. אפרטהייד קיים גם בתחום הביטחון האישי.

ערבים יכולים להסתובב ברחבי ישראל כמעט ללא חשש. לעומת זאת יהודים שמבקרים בישובים ערביים מצויים לא פעם בסכנת חיים. יהודים לא יכולים להרגיש ביטחון אפילו בערים מעורבות וכאשר הם מותקפים ליד ביתם דומה שהמשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט עושים יד אחת וכול מאמץ כדי להסתיר שמדובר בפשעי שנאה על-רקע לאומני ולהמעיט בחומרתם כדי לא להרגיז חלילה את ה"ילידים". עוד תוצאה של הכיבוש ועוד ביטוי לאפרטהייד הוא הדרה מעמדות מפתח ומן החיים הציבוריים. יש למשל כשני מיליוני אזרחים שמנהיגם הודר בשנים האחרונות מן החיים הציבורים והוצג כאדם לא לגיטימי, וכידוע מי שתומך באדם לא לגיטימי הופך עצמו ללא לגיטימי. מבחינת שליטי הארץ האמיתיים מדובר בציבור נחות.

לכן אין להתפלא שלציבור ענק זה, אין כמעט ייצוג באולפני הטלוויזיה בתקשורת ובממסד הפקידותי. חשוב להתעכב לרגע על תגובתם של "קובעי דעת קהל", אלו שרואים עצמם כאליטות של "ישראל היפה". למרות שחרם אישי, רדיפה אישית והדרת ציבורים רחבים מנוגד לערכי וכללי המשחק הדמוקרטי, הממסד כולו כמעט ללא יוצא מן הכלל מתנהג כבר שנים כאילו חרם כנגד מנהיג של המפלגה הגדולה ביותר הוא הדבר הכי טבעי בעולם. נעשה כאן מעשה נבלה שמרסק את הדמוקרטיה ואין פוצה פה במדינת תל אביב. בקרב הפקידות הבכירה, הפרקליטים, השופטים, בתי המשפט והתקשורת לא נשמע אף קול שמתרעם על ההדרה הזו וחושב שיש בה בעיה. אפס יושרה ומאה אחוזי צביעות. אין אפילו צדיק אחד בכול סדום ועמורה של מדינת העומק.

המסקנה המתבקשת היא שאכן הכיבוש משחית ומוליך לאפרטהייד. העם היהודי שנרדף אלפי שנים בנכר וחלם על מדינה יהודית ודמוקרטית נרדף בארצו ונמצא תחת כיבוש. ישראל כבר אינה מדינה דמוקרטית וכנראה בקרוב גם לא תהיה יהודית. חלום הדורות הקודמים הולך ונגוז. בני עמי בחרו בטרור פוליטי וניצחו.