ביחסה ליהודים תמיד ידעה פולין לדוג במים העכורים. כ-900 שנים חיים היהודים במדינה זו כשברבות מדי מהן חיו "חיי כלב" ומהן גם למדו פרק חשוב באופיה האנטישמי; שפעמים היה ממותן ומוסתר אך לרוב גלוי ולעיתים פרץ ועלה על גדותיו. ללא מדינת לאום משלו, היה העם היהודי דרך קבע קורבן הנסיבות ובמקום שבו שרתה רוח אנטישמית, עמד תדיר בפני הפתעות קשות. זכורים לי סיפורים ששמעתי מפי אמי, עליה השלום, על פוגרומים ומיני-פוגרומים שחוותה המשפחה במדינה זו.
את חלקם חוותה כילדה קטנה, בעיירת הולדתה, בעשור השני של המאה ה-20. הכתמים המעיבים על היסטוריית היחסים בין העם היהודי לפולין, לוקים תדיר באי-דיוקים, עובדה שאותה מנצלים כיום הפולנים לכתיבה מחדש של "תולדות יחסי שני העמים". אי-דיוקים אלה נובעים בחלקם מהעובדה שחלקים של פולין ד'היום עברו מיד ליד ומריבונות לריבונות בינה לבין המדינות המקיפות אותה - בעיקר: גרמניה, אוקראינה, ביילורוסיה ורוסיה, במהלך ההיסטוריה של 200 - 300 השנים האחרונות, עד כיבוש פולין בשנות ה- 50 של המאה ה- 20 ע"י בריה"מ. מעברים אלה, במיוחד בימי הזוועה של השליטה הנאצית החל ב-1.9.1939, ואחריהם בימי השלטון הסובייטי, מטשטשים במידה מסוימת את אחריותם הישירה של הפולנים לרדיפת יהודים בטריטוריה הנחשבת כיום כשטחה הריבוני של רפובליקת פולין.
המוטיב העיקרי המניע את המגמה החותרת לשכתוב ההיסטוריה בין העמים איננו בושה או חרטה ממשית על העבר, אלא בצע כסף. השמד שבוצע ביהודי פולין ע"י הנאצים ועוזריהם, שינה כליל את מספרם ומעמדם בפולין. נכסיהם ורכושם של הנספים והמגורשים, היה למקור לא אכזב להתעשרות בקרב הגרמנים, אך גם חלק מהפולנים, שבחרו להיות מקורבי ועוזרי השלטון, נהנו ממנו הנאה רבה. יחד-עם זאת, בימי השלטון הנאצי, רבים מהם לא חשו עצמם בטוחים מספיק בכדי לנצל לטובתם עובדה זו, אף כי לא התנזרו ממנה כליל. לאחר הבסת גרמניה והשתלטות רוסיה הסובייטית על פולין, שפר מצבם וגדל חופש הפעולה שלהם, במיוחד בכל הנוגע לנכסי נדל"ן, עסקים, מפעלים ושרותי-עזר שונים. כשחזרו יהודים לפולין במהלך השלטון הקומוניסטי ועוד יותר אחריו, מצאו בה לא רק הרס וחורבן לאומיים, אלא שינויים גדולים בגישת הממשלים הפולניים לרכוש יהודי שנותר במדינה אחרי המלחמה וספיחיה. הגינות בסיסית הייתה מחייבת לסמן ולשמר נכסים אלה ולטפל בגורלם בשיתוף עם היהודים ששרדו או עם יורשיהם. מאידך "ההגינות הפולנית הלאומנית והאנטישמית", חייבה לשמר בפועל את הרס הקהילה היהודית, לקדם את שיקום הציבור הפולני ("הטהור") על חורבות אלה וכנראה גם להבטיח שפולין לא תחזור להיות "מקלט יהודי".
זהו היסוד האמיתי, העיקרי והעמוק למהלכי החקיקה האחרונים של ממשלות פולין ובמיוחד של הממשלה הלאומית הנוכחית. בניסיונותיה להסתיר את זרמי-המעמקים האנטישמיים שקיימים במדינה ולהגן על תדמיתה הבינלאומית, דוחפים פולנים רבים במודע למדיניות ממשלתית נוקשה ובלתי-מתפשרת כלפי נכסי אזרחיה היהודים וצאצאיהם.
1 מהתבטאויות ההנהגה הפולנית בסוגיות אלה ניתן להבין שמדיניותה נגזרת משתי מטרות: רצון עז לנקות את הדימוי הפולני אחרי שואת היהודים במלחמת העולם ה- 2 מאחריות לגורלם ולשמר את המצב שנוצר אחרי המלחמה בו חי בפולין מיעוט יהודי קטן ומרוחק מהיהדות, שעם הסתלקותו ייתם פרק העבר בהיסטוריה המשותפת של העמים. מכאן ניתן יהיה להבטיח בקלות יחסית גם שהעושר היהודי מהעבר לא יהווה מנוף להחזרתם בהמוניהם לפולין בעת החדשה. זאת חותרים הם להשיג ע"י "ויתור חוקתי מתחכם" מצד אחד וע"י ומינוף מדיניות החוץ לאותה תכלית מהצד השני - יחסים "טובים" תמורת שקט תעשייתי בין הצדדים.
2 ראוי לציין שנכונה העובדה שהפיכת פולין לגיא-הריגה של אזרחיה ותושביה היהודיים היה מעשה ידי הנאצים ועוזריהם; הם שהגו והפעילו את תוכנית "הפתרון הסופי". בין הפולנים עצמם היו אלפים שעזרו ליהודים ומילטו רבים מהם ממוות, אולם בצד "חסידי אומות העולם" היו לא מעט מקומיים שסייעו לנאצים ואף השתתפו בגירושים ובחיסול הפיסי של יהודים במחנות המוות ומחוצה להם. גם בימי השלטון הסובייטי בפולין נמצאו לו שותפים רבים לרדיפת יהודים מבין הפולנים, ובספרות הקיימת מוערך מספר ההרוגים ע"י גורמים אלה בכ-200,000 נפש ויותר.
ויכוח פולני-יהודי זה נמשך כבר עשרות שנים ועשוי להמשך עוד שנים ארוכות. ככל שהולכים ונעלמים מחיינו שרידי ניצולי השואה ואף בני הדור הראשון שאחריהם ששמעו את עדי הראיה החיים עצמם, נעשה הדיון קשה יותר להכרעה ורלוונטי פחות לעובדות, כלומר: תאורטי בעלמא. לכן, לדעתי יש לחתור להכרעות באמצעות תהליך יזום ומסודר שיספר את הסיפור האמיתי על יסוד עדויות מהימנות, בתהליך מסודר ומבוקר שיהיה בלתי אפשרי או בעליל בלתי-סביר לערער ולחלוק עליו.
הדרך הנכונה לעשות זאת היא:
- להקים צוות-בדיקה יהודי-עולמי שיכלול ניצולים, מומחים אקדמאיים ובני הדור הראשון שביכולתם לתרום למאמץ תרומה ממשית, ולערוך במשך 3 עד 4 שנים באמצעות צוות-זה ובמימון ישראלי או בינלאומי מחקר כולל, שיתאר בפרוטרוט את עלילות הקשר היהודי פולני בתקופת מלחמת העולם ה-2 ובימי השלטון הסובייטי בפולין לאחריה. תוצאות מחקר זה יסכמו את העובדות ויהוו בסיס נתונים רשמי ומרכזי להערכת התקופה ואירועיה.
- על יסוד המחקר הנ"ל, לאחר שיאושרו ע"י ממשלות ישראל ופולין, תסוכם תוכנית כלכלית לפיצוי ניצולים או יורשיהם, שתהיה חד-פעמית, קצובה בזמן ותגדיר כללי זכאות ברורים וחדים. ביצוע התוכנית יסיים את הדיונים והמחלוקות ויציב את האמת ההיסטורית כסיפור המעשה המוסמך והמוסכם על כולם. כך יסתיימו ויכוחי הסרק, דיוני-הפרשנות והמחלוקות בין העמים בפרשה זו.
הערה: אם תסרב פולין להשתתף במיזם זה, תבצע אותו ישראל בעצמה, בשיתוף עם יהודי העולם ותפרסמו לאחר שייחתם כעמדת העם היהודי בסוגיות המחלוקת.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
