ישראבלוף במיטבו!

ההסכמה שגובשה עם החקלאים והמועצות האזוריות לפיה שיעור האדמות החקלאיות שייגרע מיישובים חקלאיים לא יעלה על 30% מהקרקעות היא ישראבלוף במיטבו. להלן חמש שאלות מתוך מגוון שאלות שעולות מן החוק שתוקן שתשובה עליהן תמחיש כיצד סובבו בכחש את ההתיישבות בממשלה ה-36.

1. חרוצי, יישוב כפרי חקלאי בעל משבצת של 3,000 דונם ועוד 1,000 דונם בחוזה מטעים לטווח ארוך (פרדס פרי הדר ומטעי אבוקדו). הותמ"ל מכריזה כעת על תוכנית של שינוי ייעוד 1,500 דונם מתוך אדמות חרוצי: עקירת כל שטחי הפרדס והאבוקדו ולקיחת 500 דונם מהמשבצת. לכאורה יש עילה לביטול התוכנית כי היא משתרעת על 1,500 דונם מתוך 4,000 דונם מוחזקים כדין על-ידי חרוצי. אלא שלא כך היא. כל חוזי המטעים (כמו כל יתר השטחים החקלאיים מחוץ למשבצת) אינם נכללים במניין. היות שהיחס של 500 מול 3,000 נופל מ 30%, אין משמעות לתקרה של 30%.

2. נאמני, יישוב כפרי-חקלאי בעל משבצת של 3,000 דונם, מתוכם 2,500 מעובדים ו-500 דונם הם אזור המגורים. הותמ"ל חומדת את כל 2,500 הדונם החקלאיים של נאמני (100% משטחי העיבוד), לצורך ייעודי מגורים ותעסוקה. לכאורה גם כאן עלולים לטעון בישוב כי יש לבטל התוכנית היות שהיא חורגת מ-30% (100% משטח העיבוד). למצער לותמ"ל יש סמכות לקבוע ארבעה מתחמים, ללא הגבלה בגודל, בשנה הראשונה לחוק הפטורים מכל עול של הגבלה כמותית. נוסח הצעת החוק קובע כי ניתן להכריז על ארבעה מתחמים על שטחים חקלאיים ובהם אין שום מגבלה. יש לשים לב כי כל מתחם עלול להשפיע על מספר יישובים.

3. תמימי, יישוב כפרי-חקלאי, היה בעל משבצת של 3,000 דונם; מהם 500 אזור המגורים. בשנים האחרונות, הופקעו מהיישוב תמימי, 500 דונם קרקע חקלאית לטובת פרויקטי תחבורה ועוד 500 דונם במסגרת תוכנית לפי חוק התכנון והבניה לטובת פיתוח תשתיות ביוב (מט"ש על אזורי). כל אלו נעשו לאחר שינוי ייעוד של 100 דונם מכוח הותמ"ל. יוצא כי מתוך 2,500 דונם חקלאיים נלקחו כבר 1,100 דונם ולכן נותרו 1,400 דונם. כעת באה תוכנית של הותמ"ל הדורשת להרוס עוד 1,100 דונם מתוך שארית הפליטה (1,100 מ 1,400). מזכיר היישוב תמימי מזדעק; הכיצד? היכן ההגנה של תקרת 30%?

תשובה: אין הגנה. עדיין ניתן לקחת את האדמות.

4. עוטפי, יישוב כפרי-חקלאי בעל משבצת של 5,000 דונם סופג טילים ורקטות מרצועת עזה זה למעלה מעשור. בשנת 2018 נלקחו מעוטפי 100 דונם לטובת יישוב עירוני בעוטף עזה. כעת מבקשים לקחת במסגרת הותמ"ל עוד 1,800 דונם במסגרת תוכנית ותמ"ל. מזכיר עוטפי פונה לותמ"ל בבקשה לעצור את התוכנית שהרי 1,800 דונם הם מעל ל-30% משטח המשבצת.

תשובה: מזכיר עוטפי טועה. ישנה סמכות לקחת 40% משטח המשבצת - שלושה מתחמים כל שנה - אם בעבר הייתה לקיחה כלשהי על-ידי הותמ"ל; כאן נלקחו 100 דונם ולכן ניתן להשלים ל-2,000 דונם (ולא ל-1,500 דונם).

שאלה (5): ותיקי, קיבוץ שכל פרנסתו על חקלאות, כולל גמלאות לחברים מבוגרים והינו בעל משבצת של 3,000 דונם מתוכה 800 דונם סומנו כקרקעות השבה במסגרת הסדר הקיבוצים. עוד 200 דונם נלקחו בעבר הרחוק עבור הרחבת עיר שכנה. 400 דונם הם אזור המגורים. הותמ"ל מבקשת לקחת עוד 600 דונם חקלאיים, כך שיוותרו רק 1,000 דונם מבותרים, אשר אינם מסוגלים לפרנס את הקהילה בכלל ואת החברים הוותיקים בפרט. מה הדין?

ההפקעה בהיקף כזה היא חוקית היות ששטח המשבצת הנותר הוא 2,000 דונם; אין בעובדה כי פרנסת היישוב על חקלאות כדי להוות שיקול מקל כלשהו; אין בעובדה כי הקרקע היא המשען של אנשים מבוגרים כדי להוות שיקול מקל כלשהו. הכלל ׳אל תשליכני לעת זקנה׳ נרמס על-ידי הותמ"ל.

כל חקלאי יודע כמובן כי משבצת שמבותרת בהיקף של 50% למעשה סיימה את חייה החקלאיים. יוצא כי כל יישוב שנפגע כבר ׳מוכתם׳ ומועלה ל-40% הפקעה משטח המשבצת וזאת, כמודגש, מעבר לכל נטילה או הפקעה בכל מסלול אחר.

בנוסף על הדוגמאות שהובאו להמשך כוונת החוק לרמוס את ההתיישבות והשטחים במרחב הכפרי, כאשר נדרשת השבה של הקרקע למורת רוחו של הישוב שלמעשה נכפית עליו לא רואה בכך המחוקק הפקעה שלמעשה מתרחשת הפקעה ועל כל פיצוי שמתקבל על הקרקע משולם מס מלא. לו היו מכירים בהליך זה כהליך הפקעה כי אז לפחות בעלי הזכויות היו נדרשים לשלם רק 50% ממס השבח הנדרש.

בפועל יש לחוק שהוארך בשינויו, יכולת להמשיך לרמוס שטחים חקלאיים ולפגוע בשטחים החקלאיים והפתוחים בישראל ולמרות הכוח הזה יש לקוות שהותמ"ל בשנים הקרובות יתרכז בפינוי בינוי, פרויקט המטרו ובתוכניות שיתרכזו בחברה החרדית והערבית שבהם קיים צורך דחוף למתן פתרונות דיור, אך גם זאת בשים לב לצורך בשמירה על שטחים פתוחים.