פרס ישראל מחפש מחסה

לעולם לא אבין את האנשים החכמים מאוד בתחומם, המצטיינים מאוד בהישגיהם, המתעקשים לקבל פרס ממישהו שהם רואים בו את חזות הרוע עד כדי כך שפועלים ממש להחרים אותו ולנדות אותו. היגיון פשוט כל כך, ברור כל כך, נהיר כל כך עד שדי שתהיה בוגר בית ספר עממי כדי שתוכל להבין את הלוגיקה הפשוטה הזו.

הנסתרות לאנשים אלה אך הנגלות לנו, בעיננו אנו חוזים בהוזים התובעים לקבל פרס ממי שהם כה סולדים, כה מתעבים, כה בזים למעשיו להקים אוניברסיטה באריאל עד כי חותמים להחרימה.

האם יצר הכבוד גובר על האמונות והדעות? האם ההכרה ממדינה שאתה מכפיש וקורא להחרים בה מוסד אקדמאי כה חשובה לך? הרי אם מדינה זו אינה ראויה, איזה ערך יש לפרס המגיע ממנה? האתה ביום זה אמונתך וערכייך שוכח? פרופ' עודד גולדרייך אשר חתם על עצומה הקוראת לאיחוד האירופי להחרים את אוניברסיטת אריאל תובע לקבל את פרס ישראל אשר נשלל ממנו על-ידי שר החינוך לשעבר ח"כ, האלוף במיל' יואב גלנט. ח"כ גלנט ראה בפרופ' גולדרייך כמי שתומך בתנועת החרם המהווה איום על עצם קיומה ואופיה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית דמוקרטית, ולכן שלל ממנו את הפרס.

סוגיה זו, כמעט כמו כל סוגיה במדינת ישראל הוצבה על שולחנו של בית המשפט העליון אשר קבע כי תועבר לשולחנה של שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון. אינני יודע היאך תכריע השרה שאשא ביטון, אשר הוכיחה בשנה וחצי האחרונות את עמידתה החד-משמעית ביחס להתנהלות בימי מגיפת הקורונה ועמדה מול לחצים עצומים כצוק איתן.

ברי לי לחלוטין שאם בניגוד לשכל הישר ולהיגיון הפשוט לא תוכל לעמוד השרה מול גדודי המצדדים בהענקת הפרס ותכריע בעד הענקת פרס ישראל למי שחתם על עצומת החרם עם הגרועים שבשונאי ישראל ואויביו הרי שבהכשרה זו למחרים סתמה השרה את הגולל על חשיבות הפרס ויוקרתו.

הביטו סביב וחפשו עוד מדינה אחת בעולם המעניקה את הפרס הגבוה שלה למי שמשתף פעולה עם ארגון החרם הארסי? לא תמצאו מדינה שכזאת, גם לא בדמוקרטיות הליברליות ביותר, המקדשות, כמו מדינת ישראל, את חופש הביטוי.

בשולי הדברים, אני מביט בקמפיין המתוזמן, המתוכנן והאגרסיבי של מעריצי הפרופסור גולדרייך המתעקשים כי אין ראוי ממנו לקבל את פרס ישראל ויש להפריד בין מצוינותו המדעית לדעותיו הפוליטיות, ואז נזכר בעיתונאי העל, מופת של יושרה והגינות, מיוחד ויחיד באיכויותיו המקצועיות. העיתונאי המנוח שמואל שניצר אשר מעד פעם אחת בלבד ופרסם מאמר מיותר, מזעזע ומגונה אודות העולים מאתיופיה. את שניצר המנוח בג"ץ פסל באופן מוחלט מלקבל את הפרס, את ההכרעה בסוגיית פרופ' גולדרייך, אשר במשך שנים פועל נגד אוניברסיטת אריאל, לא כאירוע בודד, בג"ץ בחר להעביר להכרעתה של שרת החינוך.

צא ולמד, הכה במדינת ישראל ודרוש ממנה פרסים. אבדה הבושה, פרחה הצביעות ופרס ישראל מחפש מחסה.