ויש שמאבד עולמו ברגע

חילופי השלטון בישראל נטעו תקווה גדולה בקרב הרבה מן העם שמאס בשלטון בנימין נתניהו ומשרתיו. הרכבת הממשלה החדשה על כל חסרונותיה ומגרעותיה ביססו את האמונה כי הנה תם עידן והחל עידן חדש. עידן של שרים משרתי ציבור, נטולי שררה ומשוחררים מאימת שיגיונות הראש ויועציו הקרובים.

בתוך מאת ימי החסד היו סימנים מעודדים כי אכן רכבת המשא עלתה והתייצבה על המסילה בדרך הנכונה. הנה היא מגבשת תוכנית כלכלית לקראת העצירה בתחנת "התקציב", הקימה ועדת חקירה לאסון מירון כדי ללמוד הלקחים לפני חניית הביניים בתחנת "חיי אדם", וכל זאת כשעיקר מנועיה במאמץ מוגבר לטפס אל היעד העיקרי: חציית רכס הקורונה לקראת ההכרזה על ההגעה לתחנת "סוף הנגיף".

ימי החסד תמו אך לא תמו ימי השבט, ההתעצמות של אירן לא נבלמת, איומי הטרור מסביב מתגברים ומעת לעת אף מרימים ראש וגורמים נזקים ואבידות בנפש. היציבות המעורערת של הממשלה אינה מבשרת טוב והיא מקור לדאגה רבה. נתניהו ומשרתיו ערים למציאות ולא חוסכים מאמץ להפריע, לשבש ולגרום נזקים ללא כל חשבון גם אם בדרך מזיקים למדינה.

כל אלו, מלבד הציפיה לסיוע מאילת המזל, מחייבים תשומת לב ומאמץ מרוכז של כל אחד משרי הממשלה ובמיוחד של העומד בראשה לבחון בקפידה את המהלכים וההחלטות כדי להימנע מטעויות. ההתבססות על הדרגים המקצועיים היא תנאי הכרחי ומרכזי להצליח ולהימנע מטעויות. התעלמות מהגורמים המקצועיים (כפי שנהג נתניהו), תוביל בהכרח לטעויות וכישלונות, אך אם גם בנוסף להתעלמות מעצות הגורמים המקצועיים נלווים מאבקים וביקורת ארסי, הסיכוי לטעות וכישלון גדלים ומוכפלים.

המופע המביש של ראש הממשלה נפתלי בנט במועצת האו"ם, בו מצא את "ההזדמנות" לתקוף את מערכת הבריאות והעומדים בראשה מחזירה אותנו לסיוט המתמשך שהיה בתקיפת חסרת הרסן וההצדקה של מערכת המשפט על-ידי נתניהו. אלא שזו של בנט האמירה והאפילה על "השתלחות נתניהו" בשל היותה על הבמה הבין לאומית לעיני עולם שברובו הגדול עוין לישראל, המצפה ושמח במפלתה.

בלשון המעטה אינני מחסידיו של נתניהו, אבל חייב אני להודות שהוא לא היה נופל לבור הזה. הוא הכיר בחשיבות שמירת כבודה וחוסנה של ישראל כלפי חוץ. הוא טחן ושחק את המערכת המשפטית בתוך הארץ, אך בו בזמן הילל, שיבח וגיבה את שופטי ישראל בכל במה בעולם. בנט נכשל כישלון חרוץ בהבנת דבריו ותוצאתם. מפליא עוד יותר כיצד ייתכן שאדם שמכיר את תורת ישראל ויודע כי חטא המרגלים אשר הוציאו את דיבת ישראל רעה, נחשב בין שלושת החטאים הקשים ביותר שחטאו ישראל (חטא העגל, מכירת יוסף וחטא המרגלים), שהמיטו אסון על ישראל לדורות.

על כך נאמר "יש הקונה עולמו ברגע ויש המאבד עולמו ברגע", בנט כשל וייתכן שחרץ גורלו לשבט?, הניסיון למחוק את החרפה על-ידי כינוס ישיבת: הבהרות ויישור הדורים עם בכירי מערכת הבריאות, מגוחכת. אין דרך לכפר או למחוק את הרושם והבושה שנחרטו בלב ובראשם של מאות מיליונים ברחבי העולם. אם לא די בכל הקשיים והמכשולים הניצבים בדרכו ומסכנים את ממשלתו ומעמדו בא זה, חורץ את גורלו ומכתים את ישראל בפני העולם.