בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
מצער, שקיימת עוצמת פער בין התודעה הלאומית, שהתגבשה בחברה הישראלית בכל שנות קיומה, ובין ההתרסות הערכיות של השר הדתי משה שפירא בישיבת הממשלה לנוכח עדויות על מעשים, שאסור היה לעשותם על-ידי חיילי צה"ל בכפרים הערבים במהלך המלחמה
נקודת המוצא שלי במאמר היא שאת זכות עם ישראל למדינה עצמאית, שהוכרה על-ידי האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, ביקשו להפר צבאות ערב וצבא ההצלה הערבי. אך במלחמה צודקת אין לנו זכות לבצע מעשים שאינם עומדים במבחן ערכי המוסר, שעוצבו בארון הספרים היהודי.
למעשים, שאסור היה לבצעם, התוודענו מתיעוד היסטורי מגוון. אך כשמארכיון כנסת ישראל נפרס בפנינו דיון בממשלה, שהתקיים ב-7 בנובמבר 1948, אני מביע צערי, שעוצמות המוסר של ארון הספרים היהודי, אותם ביטא שר הבריאות והעלייה מהמפלגה הדתית הפועל מזרחי, משה שפירא, לא פילסו דרכן לתודעה הלאומית שלנו.
מצער, שקיימת עוצמת פער בין התודעה הלאומית, שהתגבשה בחברה הישראלית בכל שנות קיומה, ובין ההתרסות הערכיות של השר הדתי משה שפירא בישיבת הממשלה לנוכח עדויות על מעשים, שאסור היה לעשותם על-ידי חיילי צה"ל בכפרים הערבים במהלך המלחמה.
על מספר רב של עדויות, שהגיעו אל ישיבת הממשלה, התבטא השר משה שפירא: "עלינו לחפש את הדרך הטובה לעצור את המגיפה. המצב הוא בבחינת מגיפה קשה". מצער, ששני מבצעים גדולים, שיצאו לדרך באוקטובר 1948, "מבצע יואב" בדרום ו"מבצע חירם" בצפון היו מלווים בעדויות, עליהן התבטא השר משה שפירא: "אני כבשתי פני בקרקע, כבשתי ונכלמתי, אם כזה המצב, אינני יודע מצד מי צפויה סכנה למדינה - מצד הערבים או מצד עצמנו".
שר העלייה והבריאות ממפלגת "הפועל המזרחי", משה שפירא, הזדעזע כשעל שולחן הממשלה הצטברו עדויות קשות על מעשי טבח רבים, שביצעו חיילי צה"ל במבצעים "חורב" ו"חירם" בגברים לא חמושים, בזקנים, בנשים ובילדים.
השר משה שפירא לא יכול היה לקבל אלימות צה"לית בגברים לא חמושים, תושבים שנכנעו והרימו דגל לבן. בלבו של השר הדתי היה מונח הציווי מארון הספרים היהודי - "וְהָיָה אִם-שָׁלוֹם תַּעֲנֶה וּפָתְחָה לְךָ וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָּהּ...". מה שדיבר אל ליבו של השר הדתי היה הציווי הערכי והמוסרי, הציווי שכולו שמירה על מוסר אנושיות בעת מלחמה וכך הוא מפורט בהמשך בספר "דברים" פרק כ'.
ההוראות האנושיות בעת מלחמה, העולות מחוקי המלחמה הפרוסות בספר "דברים", מצאו עצמן נכלמות ומבוישות לנוכח העדויות, שעמדו בפני השר חיים שפירא באותה ישיבת ממשלה על כיתות הוצאה להורג שטבחו בתשעה תושבים במג'ד אל-כרום בימי מצע חירם.
קשים היו הדיווחים מ"מבצע יואב" ו"מבצע חירם", בהם ניתן למנות אירועים קשים בכפר צלחה, בכפר צפצאף ובכפר דווימה. בכפר צלחה, ששכן בסמוך לגבול הלבנון ועל בתיו ואדמותיו הוקם קיבוץ יראון, הוציאו להורג חיילי חטיבה 7 כ-60 תושבים שנכנעו.
מצער, שאנחנו מתכחשים ונמנעים להכיר, שריסקנו את כל גבולות המוסר, שהציבו חוקי המקרא המקראיים, הדורשים מאתנו גם בעת מלחמה לשמור מכל משמר על גבולות של מצפון, מוסר וערכים אנושיים. את ריסוק הערכים המקראיים חש בכאב רב השר חיים שפירא ועל כך הוא ביטא את זעמו בישיבת הממשלה ב-7 בנובמבר 1948.
עלינו להכיר, שמעשי הטבח הרס הכפרים הערבים וגזל אדמות ורכוש זו פגיעה קשה בהוראות ספר דברים. אין הצדקה להרוס כפר ועל בתיו ואדמותיו להקים את קיבוץ יראון. אסור לנו לקבל את הטיעון, שבכל מלחמה עלולים להתרחש גירושים ממקומות יישוב, לכן זה מוצדק שבתום המלחמה אנחנו מנענו, אנחנו ישראל הריבונית, את שיבת המגורשים והנמלטים, שיבת הפליטים לבתיהם. אסור לנו לראות כמוצדקת ההחלטה להפקיע אדמות ובתים והרכוש שהיה בתוך אותם בתים. מה שלמרבה הכאב ניתן לצין - כביזה.
עלינו להפנים, שחובה עלינו להוקיע ולהסתייג שבכפר צפצאף, מקום בו ממוקם היום המושב ספסופה, חיילי חטיבה 7 "תפסו 52 גברים, קשרו אותם אחד לשני, חפרו בור וירו בהם". כואב לקרוא עדות בה דנו בישיבת ממשלת ישראל בנובמבר 1948 שלאחר הירי ב-52 הגברים "עשרה עוד פרפרו, באו נשים, ביקשו רחמים... היו 61 גוויות, 3 מקרי אונס..." ובדרום בכפר דווימה "לא היה קרב ולא הייתה התנגדות, הכובשים הראשונים הרגו כשמונים אנשים..." זו הייתה פעולה של חיילי חטיבה 8.
אותי מצערת העובדה, שאנחנו במדינת ישראל ביצענו טיהור אתני, אנחנו פגענו בערכי המוסר של ארון הספרים היהודי.
כוחות צה"ל ממשיכים מאז אתמול בלילה את המצוד אחרי חוליית המחבלים שרצחה בירי את יהודה דימנטמן ז"ל, במקביל להבאתו למנוחות. בשעות הצהריים (יום ו', 17.12.21) הגיע מסע ההלוויה שהחל בבוקר בצפון השומרון להר המנוחות בירושלים.
ראש הממשלה, נפתלי בנט, התייחס להלוויתו של דימנטמן וכתב כי הוא היה תלמיד חכם מלא באהבת ישראל, עם חיוך תמידי על שפתיו.
"אחת המילים שחזרה על עצמה שוב ושוב בסיפורים על יהודה היא "שליחות". איש אמת שעסק בלימוד תורה ופעל ליישוב הארץ. בעקבות ההינתקות הוא בחר ללמוד בישיבת חומש. האמין - וביצע, בלי פחד. אתמול בלילה הוא נורה למוות כשהיה בדרכו הביתה, לשמור על בנו התינוק דויד. יהודה נרצח רק בשל היותו יהודי שחי בארצו. מציאות בלתי נתפסת שלעולם לא נשלים איתה", כתב בחשבון הפייסבוק שלו.
ראש הממשלה הוסיף: "לא נשקוט עד שלא נתפוס ונטפל ברוצחים המתועבים. תנחומי העמוקים לאישתו, הוריו ולכל המשפחה. עם ישראל עוד ישכון לבטח בארצו". (כוחות צה"ל פועלים בשומרון לאיתור המחבלים [צילום: דו"צ])
מאות בני אדם הגיעו הבוקר לצפון השומרון ומשתתפים בהלוויתו של יהודה דימנטמן ז"ל, שנרצח אמש בפיגוע הירי סמוך לחומש ▪ מסע ההלוויה יוצא מחומש ויסתיים בהר המנוחות בירושלים (ראש מועצת שומרון: גירוש חומש - פשע נורא [צילום: מועצה אזורית שומרון])
תושב היישוב שבי שומרון, יהודה דימנטמן, הוא הישראלי שנרצח הערב בפיגוע הירי סמוך לחומש. דימנטמן היה בן 25 נשוי ואב לילד ולמד בישיבת חומש שבשומרון. הוא נרצח בפיגוע ירי בעת שנסע יחד עם שני חבריו לישיבה בסיום יום לימודים בחומש. השלושה נתקלו באש המחבלים סמוך לשעה 19:30. לאחר שנתקלו בירי מן המארב או מרכב חולף המשיכו בנסיעתם עד שהגיעו לעמדה שבה היו חיילי צה"ל, בכניסה ליישוב שבי שומרון, שם דיווחו על הפיגוע.
את "הפיוז" האחרון הקפיץ אצלי השר עמר בר-לב ההולך בנאמנות עיוורת בדרכי אביו: בכל מקום שניתן לפלוט דבר-הבל, הוא שותף פעיל ובכל מקום שנחוץ מעשה חכם של איש מקצוע ומעשה נעדר מקומו ואפילו צל קלוש של השפעה מועילה מכיוונו אינו מורגש. את הפרשה "המוזרה" של כלא גילבוע, זרק ל"טיפולה של ועדת חקירה". את האנרכיה בדרום הנשלט על-ידי הבדואים, תלה על חבל המחסור בכוח אדם. את "המערב הפרוע" השורר ב"משולש" הערבי ובערים המעורבות יהודי-וערבים "טיטא" מתחת לשטיח, כנראה עד להתנגשות הבאה.
הותר לפרסום כי במסגרת פעילות משותפת של שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל, נעצרו לחקירה (29.11.21) חסין ביארין (30), אזרח ישראלי שלו משפחה ברצועת עזה ומחמוד אחמד (33) תושב רצועת עזה אשר החזיק בהיתר מסחר לכניסה לארץ.
הנביא האהוב עלי ביותר הוא עמוס. הוא נביא חברתי, עתיר חוכמה, שהשתמש בביטוי שהפך לאימרה: "המשכיל בעת ההיא ידום כי עת רעה היא". כלומר, האיש המשכיל, נקי כפיים ובר לבב, הנבון ולא הנרגן, המפייס ולא המשסה, יעדיף לשתוק במקום להתבטא בביטויים מקוממים. אבל מתברר שכמה משרינו לא בקיאים במקורות ולא קראו את עמוס או לא הפנימו את מסריו. הדבר האחרון שאני רוצה זה להישמע כאילו יש לי דבר מה נגד השר לביטחון פנים שלנו, אמון על דברי מורי ורבי סוקרטס לא לדון לגופו של אדם אלא לגופו של עניין. אך הייתי הראשון שהרגיש שהסערה מתקרבת, בהתאם למדרש איכה: "כשהפורענות באה לעולם אין מרגיש בה אלא יעקב".
על הפולמוס ההיסטורי המרתק בין בית הלל לבין בית שמאי נאמר כי "אלה ואלה דברי אלוהים חיים". נזכרתי בכך נוכח הוויכוח העכשווי בין השר לביטחון פנים עומר ברלב לבין עמיתיו הימניים נפתלי בנט ואיילת שקד ומתן כהנא.
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
