השר לאי-ביטחון הפנים

את "הפיוז" האחרון הקפיץ אצלי השר עמר בר-לב ההולך בנאמנות עיוורת בדרכי אביו: בכל מקום שניתן לפלוט דבר-הבל, הוא שותף פעיל ובכל מקום שנחוץ מעשה חכם של איש מקצוע ומעשה נעדר מקומו ואפילו צל קלוש של השפעה מועילה מכיוונו אינו מורגש. את הפרשה "המוזרה" של כלא גילבוע, זרק ל"טיפולה של ועדת חקירה". את האנרכיה בדרום הנשלט על-ידי הבדואים, תלה על חבל המחסור בכוח אדם. את "המערב הפרוע" השורר ב"משולש" הערבי ובערים המעורבות יהודי-וערבים "טיטא" מתחת לשטיח, כנראה עד להתנגשות הבאה.

את "הברדק" בכבישי ישראל הותיר למועצה הציבורית למלחמה בתאונות הדרכים, או לאומנות הדיבור; כנראה משום שגם בה הוא אינו מצטיין - לא בתוכן ולא בכושר השכנוע. את אירועי האסון במירון גילגל לטיפולם של כוחות העבר, אלה שנכשלו בניהול האירועים אז ושם כשלון חרוץ שעלה לנו ב-44 אבידות. את הטיפול בהתפרעויות כמעט בכל התחומים הציבוריים האזרחיים, הותיר מוזנח, אולי בהנחה ששאר ה"צרות" ישכיחו מהציבור נושאים אלה או יכסו עליהם. בקיצור: סידור עבודה למופת.

היכן לעומת זאת גילה רגישות, נחישות, כושר ביטוי, אמירה תקיפה, העלבת אזרחים ופופוליטיקה אופיינית לקטני-מעש? במהירות בה השתלח במתיישבי יהודה ושומרון היהודיים. על מה יצא הקצף? - על שהתלוננו שה "בלגאן" הלאומי גולש גם אל מעבר ל"קו הירוק" הפרוץ ופוגע באזרחי ישראל המתגוררים באזור שעליו כידוע שולטת ממשלת ישראל, זו שהוא נמנה על חבריה. כאן הרגיש לפתע גדול וחזק. זהו תחום שהתמחה בו ולכן מיטיב הוא להשתלח בכל מה שזז. מול 1,500 מקרי התאנוּת פלשתינים לתושבי איו"ש היהודיים בשנת 2021, גילה השר המשתלח כעשרים מקרים של עבירות, מצד נוער הגבעות או תושבים שנמאס להם להיות אווזים במטווח הערבי, והרימו יד - אומנם בניגוד לחוק - על תושבים ערביים מקומיים. אכן, השוואה מופלאה.

במקום לשאול את עצמו כיצד ייתכן שחצי מיליון אזרחים ישראלים היושבים באיו"ש נקטו כל כך מעט יוזמות אגרסיביות מול שכניהם האלימים, ומתי עשויה סבלנות זו לפוג בחר בדרך הקלה והנבזית, זו המקובלת על שונאי-ישראל מובהקים - תקיפת המוכה!!! חוצפה, טיפשות, שחצנות, נרפות לאומית ורשלנות ציבורית ועוד ידו נטויה.

מציאות הביטחון הפנימי בישראל משני צידי "הקו הירוק" שבדימוס, בלתי-נסבלת כבר זמן רב. בתחום עשייתה של משטרת ישראל שעליה הוא ממונה, כשלון ומחדל רודפים זה את זה. נכון, המשטרה קיבלה תוספות תקציב, אישורים להגדלת מצבת כוח האדם, אמצעים מתקדמים, סיוע של משמר הגבול והקמת משמר אזרחי. עד כאן זו השקעה ללא תמורה. במקום שהשר הישנוני ימתין עוד מספר חודשים עד אשר יוכיח שהוא יודע גם להגן על אזרחי ישראל ולא רק לנזוף בהם מיהר לשכנע עד כמה אין הוא קורא נכון או מבין את המציאות ואת עיקרי תפקידו הממלכתי.

בשל התנהלות דומה של המערכות הממשלתיות ובכללן ובאופן בולט גם המשטרה, הודח בנימין נתניהו מראשות הממשלה. הממשלה הנוכחית מאופיינת בחולשה פוליטית פתטית, תכונה שחברים בה מממשים כמנגנון הגנה שכמעט אינו ניתן לפריצה. מעניין לראות שמי שמנצל תכונה זו במצח נחושה הוא גם מי שמסתמן כאחד השרים הנרפים וחסרי הרגישות הציבורית במידה הרבה ביותר.