ואז צה"ל תקף וההרתעה שבה

השנה האזרחית החדשה נפתחה בזיקוקים מבית היוצר של החמאס. שתי רקטות לחופי תל אביב, זה היה האות והסימן לפתיחת חגיגות הנדמה לי, ההתלבטות, ההתחבטות, הישיבות הליליות, הפנים הרציניות המצורפות להודעות לתקשורת שהנפיקו הדוברים והיועצים האסטרטגים שהציפו את הציבור במידע, כי צה"ל יגיב. ראש הממשלה מקיים התייעצות, שר הביטחון והרמטכ"ל מבטיחים תגובה. התגובה תהייה בשעות הקרובות, בחמאס ילמדו שהתחלף כאן השילטון, דין תל אביב כדין שדרות ועוד ועוד הודעות חסרות משמעות, ריקות מתוכן וחלולות להחריד אשר כל מטרתן הייתה הצגת מצג שווא שבממשלת הריפוי, השינוי, העוז והעוצמה יגיבו בשעות הקרובות.

בחמאס חטפו כאב בטן מעוצמת הצחוק והגיחוך, רופאי פה ולסת בכירים גויסו בצו 8 לשחרור הלסתות שנתפסו מהצחוק הבלתי נשלט. הדיונות הריקות נכנסו למגננה, החולות הנודדים נדדו בבהלה למנהרה, מחסן הפח זחל למחילה, הפחון העלוב נכנס לכוננות ספיגה.

ואז הגיעה הודעת דובר צה"ל על תקיפת מטוסי קרב ומסוקי קרב וטנקים שפגעו במטרות בעזה. שום ייללת צופרים לא נשמעה בעזה, שום חדר מיון לא הועמד בכוננות, שום צוותי חירום לא דהרו ברחובות עזה לבתי החולים. ההרים רקדו כאלים גבעות כבני צאן, מה לך הים כי תנוס. שני רקטות התפוצצו מול חופי תל אביב ותגובה ציונית של ממשלה פטריוטית הולמת. כמו הממשלות שקדמו לממשלה היהודית פלשתינית הראשונה בתולדות המדינה.

הכתבים דיקלמו ברצינות תהומית כי מירי הרקטות לחופי תל אביב, לא נגרמו נזקים ולא נפגע איש. עוד אמירה שגרתית, צפויה, חלולה, עצלה. האמת היא שהיו גם היו נזקים משמעותיים ביותר ונפגעים רבים ביותר, מירי הרקטות לחופי תל אביב. ההרתעה הישראלית אשר ההנהגה הקודמת סיפרה לנו כי שוקמה במהלך מבצע 'שומר חומות', התבררה כעוד אמירה חסרת כיסוי. ההרתעה שהלכה לאיבוד היא נזק ופגיעה מתמשכת ומחלחלת לתוככי הצבא, לתוככי ההנהגה המדינית, לתוככי הרוח הישראלית. הנזק האסטרטגי הזה הינו נזק מתמשך המשפיע על כל מערכות החיים במדינת ישראל.

התנהלות ישנה ורעה

אובדן ההרתעה המתמשך משפיע על המציאות, ממשלת השינוי, הריפוי, האיחוי, הבטיחה לפרוץ דרך גם בתחום הביטחוני, לחולל מהפכה, להכריע, להכניע, לרשום פרק חדש בביטחון מדינת ישראל. המציאות הפוכה לחלוטין, מה שהיה הוא שיהיה, הדרג המדיני, גם אם הוא מרכיב משקפי שמש ולובש מעיל יוניקלו מגיב כמו לפני עשור וחצי, כמו לפני עשור, כמו לפני חצי עשור, כמו לפני חצי שנה.

האמת חייבת להיכתב. ההתנהלות הישנה והרעה אשר אינה מוכיחה את עצמה בכל פעם מחדש, אינה נחלת הממשלה הנוכחית, זוהי תוצאה של כל הממשלות בעשורים האחרונים. ההבדל היחיד הוא ברמת ההצהרות והניסיון לייצר מצגת שווא בסיוע הכתבים הידידותיים המעצימים תגובה חסרת תועלת, תגובה חלולה, צפויה וחסרת משמעות.

החמאס ממשיך ללגלג על האינטליגנציה של היהודים ושוב מגייס בחיוך גדול את אשמת הברקים והרעמים. בעבר ההסבר הזה הניח את דעתה של ההנהגה הישראלית. החמאס מבקש להשביע את הכמיהה הבלתי נשלטת של הצבא החמישי בעולם בעוצמתו, להאמין בחמאס ובגורמי שמיים.

אבל גם בממשלה זו מתעקשים להמשיך לצעוד בנתיב הכשלון הברור מול התנהלות ההתשה של החמאס ופלגיו הנהנים מחסותו. כמאמר היועץ המשפטי לממשלה, תודה לחסדי שמיים. המציאות הבלתי נסבלת, חסרת היגיון, המעוותת, בה מצבו של שובת רעב, עצור מנהלי, מאיים על מדינה שלימה בחסות ארגון טרור המחזיק בעם שלם כבן ערובה, ברצונו יכניס מיליוני אזרחים לממ"ד, ברצונו יגרור את הצבא לעימות, אינה מוסרית בעליל. לחמאס דרכים משלו לאותת להנהגה הישראלית על אי-שביעות רצונם מאי מילוי הוראותיה.

לא עושים רושם

ההנהגה הישראלית רוקדת באופן מסורבל ואיטי לצלילי דרישות ותביעות החמאס הזועם. לטעמו ההנהגה הישראלית לא נתנה עד כה מספיק, לא התקפלה דיו, לא ויתרה כמצופה, לא עמדה בציפיות הארגון וראשיו, לא העבירה בקצב מהיר יותר את מזוודות הכסף, לא אפשרה חופש פעולה ושיקום הרצועה. עשרות המשאיות הנכנסות מדי יום, חלקן מכניסות חומרים אשר נאסרו עד כה, לא עושים על החמאס רושם.

הם, השולטים בהרתעה הישראלית ללא מיצרים מביטים משתאים בבחירה המודעת של ההנהגה הישראלית שלא להציב את המאבק בטרור על סדר היום ולעסוק בנושאים כמו בתגובה ציונית לא הולמת בהרס הישיבה בחומש בתגובה לרצח תלמיד ישיבה יהודה דימנטמן. כמו במלחמה חסרת פשרות ב'אלימות המתנחלים', כמו בבלבול הוראות הפתיחה באש, כמו בחקירת לוחמים שביצעו את המצופה מהם בהשתלטות על מחבל באזהרה במח"ש, כמו בהחלטה שלא לאפשר לחיילים במדים להסתובב בלב הארץ, בעיר רמלה.

כמו באיסור הצבא על חייליו וקציניו לצאת לחופשת שבת בבית עם הנשק האישי שמא ייגנב, כמו ההחלטה לשלוח למאסר קצין מוערך אשר ירה לעבר חוליית מחבלים שיידו אבנים לעבר אזרחים בצפון השומרון, כמו שלושים וחמישה בקבוקי תבערה לעבר בתי היהודים בשכונת שמעון הצדיק ואפס תגובה. כמו ניסיונות היהודים המפרשנים את המרד הערבי ישראלי בימי מבצע 'שומר החומות' ולספר סיפורי אלף לילה ולילה אשר בינם לבין המציאות אין ולא כלום.

כמו ביטול ההחלטה לסגור את התחנה הצבאית היחידה בעולם הדמוקרטית ולמנות מ"מ לניהול התחנה אשר מעשיה המשמעותיים הבולטים הם צמצום שעות תוכנית של מגיש בתחנה אשר אינו כותר כתרים ומניח זרים של חנופה לראש הבוס של התחנה. בחמאס משפשפים עיניים בתדהמה מול ההנהגה הישראלית ומתכוננים לגשם הקרוב.