חזרה לערב המלחמה העולמית

ערב מלחמת העולם השנייה פתחו גרמניה הנאצית ויפן הפשיסטית בְּסִדְרַת פלישות לארצות שכנות. גרמניה פלשה לצ'כוסלובקיה ואוסטריה, יפן לסין וקוריאה, כדי לבחון את תגובת המערב הדמוקרטי. המדינות הדמוקרטיות באירופה ואמריקה ניסו לפייס את הדיקטטורה המזרחית בדיפלומטיה של ויתורים, מה שהוביל למלחמת עולם בה נהרגו מאות מיליוני בני אדם. היום אנו עדים לאותה תופעה: רוסיה פלשה לחצי האי קרים של אוקראינה ועומדת לפלוש שוב למה שנותר מאוקראינה, אירן מתעצמת בנשק גרעיני מאיים, אפגניסטן נכבשה על-ידי הדיקטטורה הטליבנית, והמערב הדמוקרטי, שלא שכח ולא למד דבר, מגיב שוב בדיפלומטיה ותרנית, מבלי להבין שבכך הם שוב פותחים פתח להידרדרות שתגרום מלחמה ממש, וכנראה הרבה יותר נוראה מבחינת היקף הקורבנות וההרס.

ובמיוחד לאחר המטס המשותף של רוסיה וסוריה לאורך רמת הגולן - גם האמריקנים וגם הישראלים חייבים לשנן לעצמם שלא מדובר כבר רק בפלישה תמימה ובטרור דמים והרג של מאות אזרחים תמימים, אלא הכנה של מלחמת עולם, כאשר שום ויתורים טריטוריאליים או כלכליים לא ימנעו אותה. יש עדיין המגדירים זאת "פלישה", "אינתיפאדה" או "גל טרור" ואינם קולטים, תוך מאמצי ההכחשה שלהם, כי הפלישות ו"גלי הטרור" בישראל ובעולם כולו מהווים רק "ניסוי כלים" לקראת השתלטות משטרים דיקטטוריים על המדינות הדמוקרטיות המפותחות באירופה ובאמריקה, פותחים אפשרות למלחמת עולם שלישית בה ישראל המערבית היא חוד החנית. יש לשנן לעולם הדמוקרטי כולו את המשפט - זו מלחמת עולם, טמבלים!

התפשטות ההגירה המוסלמית האדירה לאירופה, ההססנות של מִמשל ג'ו ביידן מול התוקפנות הרוסית, האפגנית והאירנית, חוסר האונים של הממשלות הדמוקרטיות להתמודד עם התופעה - כל אלה מעודדים מדינות טוטליטריות כמו סין, רוסיה, אירן, אפגניסטן ופקיסטן, להמשיך לתמוך ולטפח את הטרור הבינלאומי, מי בגלוי ומי בסתר. ניסיונות הפלישה למדינות שכנות ופעולות הטרור הבינלאומי, כולל המרידות והמהפֵּכות בעולם הערבי, נועדו לקדם מאבק של גוש תרבויות דרום-מזרחי טוטליטרי שלמעשה מנהל מלחמת חורמה בתרבויות של הגוש הדמוקרטי-חופשי בצפון-מערב העולם, בשאיפה להשתלט עליו. זו איננה רק מלחמת דת כפי שטוענים. זו בעיקרה מלחמת תרבויות.

תרבות המזרח מול תרבות המערב

בקיץ 1993, לאחר הפיגוע הראשון ה"קטן" במגדלי התאומים, התריע סמואל הנטינגטון, פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת הרווארד, על פרוץ מלחמת תרבות עולמית במאמרו "התנגשות הציביליזציות" שפורסם בכתב העת "פוריין אפיירס" (תרגום לעברית של המאמר הופיע בכתב העת "תכלת"). במאמר חזה הנטינגטון את העתיד הצפוי לעולם לאחר מפלת המשטר הקומוניסטי של ברית המועצות. הוא טען כי מתחיל אכן עידן חדש, אך לא עידן של שלום ושגשוג כפי שטענו אז, אלא של התנגשות ומלחמה בין "ציביליזציות" לא על-רקע לאומי אלא על בסיס תרבותי. הוא גרס כי העולם יתארגן על בסיס 7 - 8 גושים תרבותיים, כאשר הגוש המערבי ייאלץ להתעמת עם גוש איסלאמי-קונפוציאני-לטינו-אמריקני-היספאני-הינדי-סלאבי-אורתודוקסי. הנטינגטון צפה כי היחסים בין שני הגושים הללו (שתי ה"ציביליזציות", בלשונו של הנטינגטון) יתאפיינו ביריבות ועימות. הוא חזה שקו העימות החריף ביותר יהיה בין הציביליזציה האיסלאמית לציביליזציה המערבית.

מקור המלחמות לאורך ההיסטוריה

לפני 20 שנה בדיוק, בשנת 2002, לאחר פיגוע הטרור שהרס כליל את מגדלי התאומים וקטל 3,000 בני אדם, מבלי שידעתי אז מה שטען הנטינגטון, כתבתי מאמר בו חזיתי שתוך זמן קצר תפרוץ מלחמת עולם תרבותית בין שני גושי תרבויות. האחד - גוש תרבויות טוטליטריות בדרום-מזרח העולם (למעט אוסטרליה); השני - גוש המדינות הדמוקרטיות בצפון-מערב העולם (כולל אוסטרליה). טענתי אז, לפני עשר שנים בדיוק, כי אין מנוס מההכרה שהניאו-קומוניזם (במסווה "סוציאל-דמוקרטי" המזכיר את המסווה הנאציונאל-סוציאליסטי של היטלר) מנסה לקום מחדש לאחר שהתברר שהקומוניזם והסוציאליזם פשטו את הרגל כליל, לפחות בדמוקרטיות המערביות, ובייאושו הוא איננו בוחל באמצעים עד כדי שיתוף פעולה סמוי עם הטרור הבינלאומי הקומוניסטי-איסלמי.

כבר אז, לפני 20 שנה, טענתי שכל המלחמות לאורך כל ההיסטוריה פרצו כתוצאה מאימת ההשתלטות של תרבות אחת על אחרת והאיום לחיסולה של תרבות זו, ו/או מאבקי כוח של קואליציה אחת שכללה תרבויות קרובות ברוחן זו לזו מול קואליציה שנייה כזו. המלחמות בעת העתיקה (כגון - אשור-בבל, בבל-פרס, פרס-יוון, יוון-רומא, רומא-שבטים הגרמניים) - פרצו כולן בעיקר עקב מאבק ההישרדות של תרבות דועכת מול תרבות חדשה שזרחה. גם מלחמת העולם הראשונה הייתה בעיקרה מלחמת תרבות טוטליטארית-מונרכיסטית שהתמודדה מול תרבות ליבראלית-דמוקראטית.

כך גם אפשר לראות את מלחמת העולם השנייה: קואליציה של תרבויות פאשיסטיות טוטאליטאריות סגורות (גרמניה, יפן, איטליה, וגם רוסיה שכרתה ברית עם הנאצים בתחילת המלחמה עד שהותקפה על ידם בשנת 1941 ונאלצה לפיכך לקיים שיתוף פעולה זמני עם הדמוקרטיות המערביות). קואליציה טוטליטארית זו פתחה במלחמת חורמה בתרבויות הדמוקראטיות הפתוחות (אמריקה הצפונית, אירופה, אוסטרליה).

הגוש הטוטליטרי נגד הדמוקרטי

בניגוד למה שמקובל לחשוב, גם היום לא מדובר רק במלחמת איסלאם דתית פונדמנטליסטית מול אירופה וארה"ב. האיסלאם מהווה רק ענף אחד, חשוב ומשמעותי ביותר באיכותו וכמותו, אך רק ענף אחד בעץ הדתות והתרבויות בחלק הדרום-מזרחי של העולם (להלן - "דרומזרח"), אשר לא מכבר הצטרף אליו גם השמאל הבינלאומי. אני מעריך שבראש הגוש הזה עומדת בחשאי סין, ואולי גם רוסיה ויפן. למרות המחלוקות הטריטוריאליות שביניהן, הן שותפות למלחמת התרבות של האיסלאם ואף מעודדות אותה בסתר, למרות שהן יודעות להסוות היטב מגמה זו בהשמיען קולות של ידידות עם המדינות בחלקו הצפון-מערבי של העולם (להלן - "צפונמערב").

ישראל נתפסת (בצדק) בעיני "דרומזרח" בכלל ומדינות ערב בפרט כחוד החנית של תרבות "צפונמערב" המאיימת להקים ראש גשר לקראת ההשתלטות על תרבויות "דרומזרח". מזה שנים רבות שרוי הגוש ה"דרומזרחי" בתחושה כללית של נחיתות, שבחלקה מוצדקת בהחלט, יחד עם פחד עמוק למראה התרבות ה"צפונמערבית" הפולשת בהדרגה לאוכלוסיות "דרומזרח", כובשת יותר ויותר בעיקר את הדור הצעיר, עקב הפיתויים וההנאות החומריות שהיא מציעה. ברור שמגמה זו יוצרת סחף, כדור שלג ואיום שבטווח הארוך עלול להיווצר חיסול כללי של התרבויות העתיקות ב"דרומזרח", בגין הפיתויים החומריים, הרווחה והקידמה של "צפונמערב".

הבלגה או מלחמת מנע

רוב מדינות "צפונמערב" (כולל ממשל ביידן דהיום) ביקרו קשות את המדיניות התקיפה שגילו ארה"ב בראשות בוש הבן וממשלת בריטניה מול ציר הרשע ה"דרומזרחי" (שאותה הוביל גם הנשיא טראמפ) ועדיין מתנגדות למִתקפת מנע צבאית כוללת מולו. הבלגה מדינית זו, המתפרשת כחולשה, עלולה לגרום בסופו של דבר למלחמת עולם שלישית שתפיל לא רק מיליוני קורבנות, כפי שקרה ערב מלחמות העולם (גם הראשונה וגם השנייה) אלא אולי אף מיליארדים.

הימנעות "צפונמערב" מפתיחת מלחמת מנע מול הטרור ה"דרומזרחי", תתפרש בדיוק כמו כניעת המדינות הדמוקרטיות לדרישות הציר הפאשיסטי-טוטליטרי ערב המלחמה הכוללת הקודמת ותעודד את "דרומזרח" להגביר את פעולות האיבה, מה שיגרור את העולם למלחמת עולם שלישית.

האפשרות ששוב אנו עומדים היום בפני מלחמת עולם שהפעם עלולה להפיל מיליארדי קורבנות, נראית כתסריט נורא מידי, ממש בלתי אפשרי. אבל חייבים לזכור ואסור לשכוח שגם באותה תקופה, ערב מלחמת העולם השנייה, חשבו כולם במדינות הדמוקרטיות, כולל המנהיגות הציונית, שתסריט כזה, אותו ניבא רק מנהיג ציוני אחד - זאב ז'בוטינסקי - הינו בלתי אפשרי. שהוא נורא מידי.

זו הייתה האווירה הכללית ערב המלחמה העולמית השנייה כשחזר ראש ממשלת בריטניה צ'מברליין, מנפנף בהסכם השלום שחתם במינכן עם היטלר ומסר את צ'כוסלובקיה בידיו, וקרא בקול גדול: "הבאתי שלום לדור שלם". כידוע, "הסכם השלום" ההוא גרם למיליוני קורבנות בכל העולם בחמש השנים שלאחר מכן, ולשואה איומה בה הושמד שליש מהעם היהודי.

לא נותר אלא לקוות שהמנהיגים בישראל ובעולם הצפון מערבי הדמוקרטי החופשי הנאור יתעשתו במהרה, יזכרו את הלקח ההוא ויבינו שגם הפעם מדובר באיום על העולם הדמוקרטי החופשי הצפון-מערבי כולו, ינחיתו מכת מנע על המדינות תומכות הטרור שתמנע את האיום אחת ולתמיד, במקום להשתעשע ב"הסדרים מדיניים", "מהלכים דיפלומטיים" וב"וועידות שלום" חסרות טעם וערך נוסח הסכם מינכן הזכור לדראון, שרק מעודדות את הטרור וההרג.