|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
נחתת חיל הים בפעילות צילום אילוסטרציה נחתת חיל הים בפעילות צילום אילוסטרציה [צילום: נתי הרני'/לע"מ]
|
|
|
52 שנים ל"אסון משאית התחמושת"
|
|
לפני 52 שנים ב-23 בינואר 1970, התרחש בנמל אילת אסון מחריד כאשר משאית עמוסת תחמושת שהורדה מנחתת חיל-הים "בת שבע" לחוף התפוצצה עם רדתה לחוף וגרמה למותם של 24 הרוגים ושל כ-40 פצועים - חיילים ואזרחים ● האסון כונה לימים "אסון משאית התחמושת"
|
|
רקע לאסון
האסון אירע בימי מלחמת ההתשה. ב-22 בינואר 1970 פשטו לוחמי חטיבת הצנחנים על האי שדואן שמדרום לשארם א-שיח. באי היה מגדלור ומערכות מכ"ם והיה מוצב בו כוח צבא מצרי. חיילי צהל השתלטו על האי ושהו בו כ-32 שעות לערך. הם טיהרו את האי מהכוחות המצריים, לקחו בשבי כ-60 חיילי אויב ואף לקחו ממנו שלל מכ"מ ימי. במהלך הפשיטה נהרגו שלושה מחיילנו. המבצע נקרא בשם "מבצע רודוס".
בתום הפשיטה חזר הכח ארצה. יום לאחר המבצע, ביום שישי 23 בינואר 1970, הפליגה משארם א-שייח לאילת נחתת חיל-הים אח"י בת-שבע, כשעל סיפונה חיילים וציוד צבאי ששימש לפעולת צה"ל באי שדואן. בין השאר הובאו בסיפונה הקרקעי של הנחתת משאיות עמוסות תחמושת ובכלל זה מוקשים וחומרי נפץ שפונו מהאי שדואן במהלך הפעולה. על-פי עדויות חיילים שפורסמו בזמנו, המוקשים הונחו ברישול משהו, ללא אמצעי בטיחות הנדרשים.
ההפלגה, נמשכה כיממה, והתנהלה כסדרה ובשבת 24 בינואר 1970 בשעות הצהרים נכנסה נחתת אח"י בת שבע לרציף הצבאי של נמל אילת. זמן קצר לאחר מכן דלת הנחתת נפתחה והוחל בפירוק הציוד והורדת המשאיות עמוסות הציוד וחומרי הנפץ לחוף. המשאיות העמוסות והכבדות, התקשו לעבור בחול וגלגליהם הסתובבו על מקומם ויצרו בור בחול אולם בסופו של דבר הצליחו להתקדם. היה זה בשבת בסביבות השעה 4 אחר-הצהריים. סביב המשאיות והציוד שהורד מהנחתת התקהלו חיילים, נגדים וקצינים וכמה מעובדי מספנת חיל-הים. איש מהם ודאי לא תיאר לעצמו את האסון הקרב ובא וכי תוך דקות אחדות יהפוך המקום לשדה קטל.
כשהמשאית האחרונה יצאה ממחסן הנחתת היא נחבטה בבור חול שנוצר בפתח כתוצאה מסיבוב הגלגלים על מקומם של כלי הרכב הכבדים שירדו מהנחתת, והמוקשים שעליה התפוצצו. הפיצוץ במשאית היה עז. מאות ק"ג של חומר נפץ שהיו בתוך המשאית התפוצצו, והיא הועפה באוויר לגובה של כמה מטרים. מן הפיצוץ נהרגו 19 חיילים, נגדים וקצינים וחמישה אזרחים עובדי צה"ל ונפצעו עשרות, רבים מהם נפצעו באורח קשה.
הפיצוץ האדיר החריד את כל העיר
הפיצוץ האדיר החריד את כל העיר. עד היום רבים מתושבי אילת שהייתה אז בתחילת שנות ה-70 ישוב קטן יחסית, לא ישכחו את אותה שבת בה התרחש האסון הנוראי ואת הרעש המחריד שזעזע את העיר כתוצאה מהתפוצצות המשאית עמוסת חומרי הנפץ. במקום עצמו עלתה להבת אש ורסיסי מתכת ועץ עפו לכל עבר. מאזור ההתפוצצות היתמר ענן שחור שנראה למרחוק. כמות הנפגעים הייתה גדולה. מהמשאית נותרו שרידים בלבד. ראשוני הפצועים הגיעו לחדר המיון בבית חולים יוספטל כ-10 דקות לאחר הפיצוץ. תושבי אילת נרתמו לפעולות החילוץ והעבירו במכוניותיהם חלק מהפצועים.
לא היו ערוכים
מרבית הפצועים סבלו מכוויות קשות, מההדף החזק ומפגיעה של רסיסי עץ ומתכת ואף מקטיעות. רופאים שהגיעו למקום וטיפלו בפצועים סיפרו כי מעולם לא נתקלו בכמות כזאת גדולה של נפגעים קשה באירוע אחד. המחזות והמראות היו קשים. בית חולים יוספטל נכנס לכוננות חרום. הייתה זו כאמור שבת בצהריים, רופאים ואחיות הוזעקו מבתיהם. הפצועים שכבו על שמיכות ומילאו את כל המקומות הפנויים בבית החולים.
בית החולים שהיה אז קטן יחסית, לא היה ערוך ומסוגל לטפל כראוי בכמות הנפגעים הקשים הגדולה וסוגי הפציעות מהם סבלו. לא ניתן למשל היה לקבל בו טיפול כירורגי ראוי שדורש חדרי ניתוח מצוידים. לא מן הנמנע כי על-ידי טיפול מהיר ומקצועי היו ניצלים חייהם של כמה מהפצועים באסון שמתו מפצעיהם. בערב הגיעו לאילת במטוס חיל-האוויר צוותי רפואה ממרכז הארץ. עוד באותו לילה העבירו מטוסי תובלה של חיל-האוויר חלק מהפצועים לטיפול בבתי חולים תל השומר, בלינסון והדסה.
|
|
|
|
|
נמל אילת [צילום: משה מילנר/לע"מ]
|
|
|
תושבי העיר נקראו לתרום מנות דם
תושבי העיר נקראו זמן קצר לאחר האסון לתרום מנות דם ונמסר כי ההיענות הייתה רבה ונתרמו כ-150 מנות. היה זה אחד האסונות הכבדים בתולדות צה"ל בתקופת מלחמת ההתשה. באסון קיפחו חייהם 24 איש - 19 חיילים, נגדים וקצינים ו-5 עובדי מספנת חיל-הים. עשרות נפצעו ונושאים את צלקות האסון בגוף ובנפש.
למקום האירוע הגיעו הרמטכ"ל רב אלוף חיים בר לב, ראש אג"מ האלוף דוד אלעזר, אלוף פיקוד דרום אריאל שרון, מפקד חיל-הים האלוף אברהם בוצר, הרב הצבאי הראשי האלוף שלמה גורן וקצינים בכירים נוספים.
למחרת אירוע האסון, ביום ראשון 25 בינואר הגיעו לנמל אילת צוותי חיל הנדסה שסרקו את השטח בו אירע האסון והאזור ביסודיות כדי לאתר ולפרק מוקשים וחלקי חומרי נפץ שהתפזרו בשטח.
מסקנות ועדת החקירה
זמן קצר לאחר האסון מינה הרמטכ"ל דאז, חיים בר לב ועדת חקירה לבדיקת נסיבות האסון. לראש הוועדה מונה אל"ם דוד לסקוב קצין בכיר בחיל ההנדסה. הוועדה לאחר מספר דיונים, קבעה במסקנותיה כי ההתפוצצות אירעה בעקבות חלק ממוקש שנשבר בעת שיצאה המשאית מהספינה; התברר כי לפני שהמשאית עמוסת חומר הנפץ עלתה על הספינה היה על האחראים להעמסתו להקפיד לפרק את המנגנונים מן המוקשים, אך על-פי מסקנות הוועדה הם לא עשו כן.
הוועדה המליצה על העמדתם לדין של מספר קצינים שהיו אחראים על העמסת המשאית בחומרי נפץ. בעקבות המלצות ועדת החקירה הוגשו בבית הדין של פיקוד המרכז כתבי אישום באשמת גרימת מוות שלא בזדון, בפציעה וברשלנות כנגד חמישה נאשמים, ארבעה קצינים וסמל אחד שהיו מעורבים, על-פי כתב האישום, בהעמסת המשאית בחומרי נפץ בניגוד לנהלי הבטיחות. מתוך החמישה הרשיע בית הדין שני נאשמים, קציני הנדסה סגן וסגן-משנה. כאשמים במחדל הסגן נדון ל-18 חודשי מאסר ואילו על הסגן משנה הוטלו 9 חודשי מאסר. שאר הנאשמים, שני קצינים וסמל, זוכו מכל אשמה.
היה כאן מחדל זועק ומקומם ואי הקפדה על נהלי בטיחות שגבו חיי 24 בני אדם וגרמו לפציעתם של רבים, חלקם נותרו נכים. האסון הזה היה יכול להימנע לו ננקטו צעדי בטיחות. בין הרוגי האסון, סרן יעקב ברק שנפצע קשה באוקטובר 1967 כשהיה על סיפון משחתת אילת. הוא השתקם וחזר לשרת בחיל-הים, אולם מצא את מותו באסון משאית התחמושת קצת למעלה משנתיים לאחר שנפצע.
אחרי 50 שנה אנדרטה לזכר הרוגי האסון
סיפור האסון נשכח עם השנים ויש אומרים כי הוצנע ואולי אף הושכח במכוון. אחרי הכל אסון קטלני מיותר זה אינו לתפארת צה"ל ולא מן הנמנע כי באותה תקופה היה רצון מצד ראשי צה"ל ומערכת הביטחון להצניע-להשכיח ככל שניתן את המחדל. וזה אולי ההסבר שלאורך השנים מאז אירע האסון לא הוקם אתר זיכרון והנצחה רשמי מוכר לזכר האסון והנספים בו. לפני מספר שנים התארגנה קבוצת אנשי חיל-הים ובראשם אל"ם (במיל') מייק אלדר, האדריכל יהודה פרחי שמוליק ליטמנוביץ ונוספים בשיתוף בני משפחות ההרוגים, במטרה להנציח זכר הרוגי האסון באנדרטה ולוח זיכרון ובמאמץ לא קטן הצליחו לבסוף לשכנע את עיריית אילת לאשר הקמת אנדרטה לזכר הנספים.
האנדרטה ממוקמת בכניסה לבסיס חיל-הים בנמל אילת לא רחוק מהמקום בו אירע האסון ועליה לוח המספר את סיפור האסון ושמות הנספים. האנדרטה תוכננה בהתנדבות על-ידי האדריכל גבי מגן, ואדריכל הנוף יהודה פרחי שעוסק רבות בהנצחת חללי חיל-הים וששכל את אחיו הבכור יוסף פרחי ז"ל באסון הצוללת דקר.
ביום ה' 23.1.2020, 50 שנה לאחר האסון, הוסר הלוט משלט האנדרטה בטקס מרגש בהשתתפות נציגי חיל-הים, צה"ל, עיריית אילת וכמובן בהשתתפות בני משפחות הנספים שאותרו לפחות בחלקם והגיעו מכל רחבי הארץ.
|
|
| תאריך:
|
01/02/2022
|
|
|
עודכן:
|
01/02/2022
|
|
אלי אלון
|
|
52 שנים ל"אסון משאית התחמושת"
|
|
רבים בציבור שחררו לפני שבוע אנחת רווחה כשנודע על כשלון המשא-ומתן על עסקת טיעון ונראה שרוב, הן בקרב תומכי נתניהו והן בקרב מתנגדיו, היה רוצה שהמשפט הזה יימשך עד להכרעה ברורה. הסיבה, מבחינתי לפחות, היא ברורה. הדיונים בבית המשפט חושפים לעיני הציבור את היקף השחיתות והריקבון המוסרי הבלתי יאומנו שפשו במשטרה, בפרקליטות, בתקשורת וברשויות נוספות וחשיפה זו היא תנאי מוקדם לתיקון. לכן נכונות הפרקליטות לסיים את המשפט החשוב ביותר בתולדות מדינת ישראל בעסקת טיעון נתפסת בציבור כניסיון פסול להתקפל ולרדת מהעץ בנוסף להודעה בחולשת התיקים.
|
|
|
|
|
בימים אלה בהם חוגג מזל דלי, את יום ההולדת, מומלץ לקרוא ולדעת כיצד ואיך אתם מתאימים/או שלאלשאר המזלות.
|
|
|
|
|
יש לברך את הקואליציה, וחשובה ממנה - המדינה, על קבלת החוק להגבלת כהונה של ראש ממשלה לשמונה שנים. המתנגדים העלו שלל טענות, כמו העדר הגבלה על ראשי ערים ורשויות מקומיות אחרות, זו בכל הכבוד, טענת סרק - לא הרי אדם הממונה על עיר, אפילו גדולה, כהרי ראש ממשלה שלא רק מנהל מסגרת גדולה בהרבה אלא גם מכריע [אמנם לא לבדו] בשאלות הרות גורל כמו מלחמה ושלום, ביטחון חוץ וביטחון פנים, אחראי למשק הכלכלי ולמינויי בכירים בכל התפקידים במדינה, ומייצג את המדינה כלפי חוץ. לא נזכיר כי גם כי אי-אלו ראשי רשויות מקומיות הסתבכו כי התפקיד היה מפתה מדי או ש"היה גדול עליהם".
|
|
|
|
|
ברחוב הפלשתיני גובר הזעם על המהלכים האחרונים של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס והמינויים שהוא מתכוון לאשר בכינוס המועצה המרכזית של אש"ף ב-6 בפברואר, גם הפלגים הפלשתינים החברים באש"ף מתנגדים למהלכים האלה אך הם תלויים במימון שהם מקבלים ממחמוד עבאס, בתוקף תפקידו כיו"ר אש"פ, ולכן הם שומרים על שתיקה כדי שלא לאבד את התקציב השנתי, בינתיים הודיע ארגון החזית העממית על כך שהוא מחרים את הכינוס של המועצה המרכזית באש"ף.
|
|
|
|
|
האמת, קשה לי להאמין, שהאמנתי שהממשלה המוזרה הזאת תאריך ימים יותר מחצי שנה, והנה כבר שבעה חודשים שהיא מכהנת, ולא נראה שיש משהו או מישהו שיערער בקרוב על שלימותה. פה ושם אכן נשמטה אבן מהקיר, באופן זמני, פה ושם נפלו הצעות ממשלתיות בגלל תיקו בהצבעה, בגלל סרבנים לרגע. אבל לא היה די בכך כדי שהקואליציה תתפורר. עם זאת, אני עדיין בספק אם תגיע הממשלה אל נקודת הרוטציה, שבה יעביר נפתלי בנט את הלפיד ליאיר. גם אם זה יקרה, השאלה היא כמה זמן יספיק הלפיד להאיר.
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
