הזמר מייק ברנט היה בעל קול נדיר ומראה נאה שכבש את הבמות החשובות באירופה. גם כיום, בחלוף 47 שנים מאז מותו, דמותו ממשיכה ללוות את המוני מעריציו בארץ ובחו"ל באמצעות שיריו המופלאים. מייק נותר אגדה מלאת קסם.
נולד במחנה מעצר בקפריסין
מייק ברנט נולד ב-1 בפברואר 1947 בשם משה ברנד, במחנה העקורים פמגוסטה שבקפריסין, להורים פליטי שואה שגורשו מהארץ על-ידי הבריטים עם שאר המעפילים. אמו, ברוניה לבית רוזנברג, ילידת פולין ניצולת מחנה הריכוז אושוויץ. אביו, אפרים פישל ברנד, אף הוא פליט שואה נמלט מהחזית הרוסית ומתופת מלחמת העולם השנייה. לאחר השחרור ממחנה המעפילים בקפריסין כשהיה משה בן כחצי שנה עלתה המשפחה לישראל. במשך כשנה התגוררה בקיבוץ גבת ואחר כך התיישבה בחיפה. תחילה המשפחה התגוררה בואדי סליב, בהמשך ברחוב שרה 10 בעיר התחתית, ובהמשך עברה להתגורר ברחוב הפרטיזנים 8 בשכונת קריית אליעזר בחיפה. אב המשפחה עבד כפועל בעיריית חיפה.
משה (מייק) למד בבית ספר יסודי "הכרמלי" בחיפה. המצב הכלכלי בבית היה לא טוב והמשפחה חייה בדוחק. משה למד בתיכון ערב אך לא סיים. כדי לסייע בפרנסת המשפחה עבד בעבודות שונות ומזדמנות ובהן סבלות, ומכונאות רכב. חברו מילדות הפסנתרן והמעבד קובי ארליך מספר לי כי הוא זוכר את מייק שעבד בסדרנות - שמירה במוזאון הימי בחיפה.
כשרון הזמרה של משה התגלה כבר בגיל צעיר מאוד. הוא ראה את ייעודו בעולם הבמה, וכאדם אמביציוזי חיפש תמיד דרכים איך להגיע לבמה. בכל אירוע משפחתי או מזדמן עלה לבמה ושר. אחיו צביקה ברנד סיפר כי משה נרשם לקורס תיאטרון ומשחק ב"בית רוטשילד" בחיפה והופיע כניצב סטטיסט בהצגות התיאטרון העירוני בחיפה ובהן: פיטר פן, מעגל הגיר הקווקזי ועוד.
להקת "הצעירים העליזים"
בגיל 15 הקים משה ברנט יחד עם חברו קובי ארליך שניגן בפסנתר להקת נגינה וזמר שכללה את קובי ארליך על פסנתר, יואל קוקל על קלרינט, יהודה קורנבליט על התופים ומשה ברנד (מייק). ארליך, שהיה לו ידע ורקע מוזיקאלי הדריך את מייק מוזיקלית איך לשיר ותרם לעיבודי הלהקה. הרביעייה הכינה רפרטואר, ומשה ביצע שירים פופולריים, שירים בצרפתית, בספרדית ועוד. הם קראו ללהקתם "הצעירים העליזים". את החזרות ביצעו בביתו של קובי ארליך בשכונת הדר.
הופעתה הראשונה של הלהקה הייתה ב-31.12.1961 בנשף התרמה למען מימון לימודיהם של תלמידי תיכון שנערך במלון ציון בחיפה בנוכחות ראש העירייה המיתולוגי אבא חושי. מספר קובי ארליך: "יום אחד בא אלינו משה (מייק ברנט) ואמר שיש לנו הצעה להופיע חודש שלם באילת במועדון לילה לתיירים בעיר שקראו לו פלמנגו. זה היה ב 1964 או אולי שנת 1965. ירדנו חלק מהלהקה לאילת, קיבלנו תנאים בלתי רגילים - טיסה משדה דב לאילת, אוכל מלא וגם דירה. הופענו שם ערב ערב במועדון הזה. עשינו שם מוזיקה באיטלקית, בצרפתית באידיש ועוד.
כשחזרנו מאילת לחיפה חבר אחד אמר למשה (מייק) שמחפשים הרכב נגנים למלון דן כרמל בחיפה. ההרכב הקודם סיים שם. ומשה (מייק ברנט) וחברו קובי ארליך הלכנו לאודישן (בחינה) במלון דן כרמל. מספר ארליך: בעל המלון טייכנר כנראה התרשם לטובה מאיתנו והודיע לנו שאנחנו מתחילים להופיע עוד שבוע. הצטרף אלינו מתופף מבוגר מאיתנו שקוראים לו יגאל סלע ונקראנו להקת "אומני השמים". מייק הופיע במגוון שירים בשפות שונות. את השירים למד בעל פה מתקליטים שרכש.
כשנגמר החוזה וחלפו השנתיים עברה להקת "אמני השמיים" להופיע במלון הילטון בתל אביב. חבר הלהקה קובי ארליך התגייס לצה"ל והחליף אותו בלהקה שאול פינקלשטיין. בהגיע גיוסו לצה"ל ניסה מייק להתקבל ללהקה צבאית לדבריו בראיון לעיתונות הוא נבחן על יד
שאול ביבר. מייק היה משוכנע שהוא היה מתאים ללהקה צבאית אולם כעבור שבועיים קיבל מכתב המודיע לו שלא התקבל ללהקה צבאית. הוא ניסה להתקבל כזמר למועדון כליף אך גם כאן לדבריו נדחה .הוא גם עבר אודישין לתפקיד בסרט "המצור" אך לא התקבל.
יוצא לסיבוב הופעות עם להקת כרמון
ב-1968 הצטרף מייק ללהקת כרמון לאחר שעבר בחינה (אודישין) בהצלחה. מייסד ומנהל להקת כרמון
יונתן כרמון סיפר לימים כי לאודישנים נגשו עשרות אנשים ו"לאחר שראינו ושמענו את מייק, לא התלבטנו בכלל". מייק יצא עם להקת כרמון לסיבוב הופעות בארה"ב ודרום אפריקה. כששב ארצה הופיע במלון דן תל אביב. באותה תקופה שינה שמו ממשה ברנד לשם קליט מסחרי ובינלאומי יותר, מייק סלע. חלק מהרפרטואר שלו אז היו שירים בשפות זרות שכן הרבה להופיע בפני תיירים.
מופיע במועדון לילה באירן
באחת מהופעותיו שם ראה אותו בעל מועדון הלילה "באראקה" שבטהרן וכנראה מאוד התרשם. הוא הציע לו להופיע במועדון אצלו וחתם עימו חוזה ל-3 חודשים. מייק נסע לטהרן שבאירן והחל מופיע במועדון הלילה בטהרן. כוכבת הזמר הצרפתייה סילבי וארטאן ראתה אותו באחת ההופעות באירן, התרשמה מהכישרון ומיכולת השירה שלו (ואולי גם מהמראה הנאה שלו), הזמינה אותו להופיע בפריז ואמרה לו כי תכיר לו שם אנשים שיוכלו לסייע לקדם אותו.
זוכה להצלחה ענקית בצרפת ובמערב אירופה
מייק ברנט התלהב מהצעתה של וארטן הגיע לפריז בצרפת ב-9 ביולי 1969 כשבכיסו 3,000 דולרים שחסך מהופעותיו בטהרן. סילבי וארטן הציגה אותו בפני המנהל המוזיקלי שלה זאן רנאר ובפני האמרגן והמפיק הצרפתי זראר טורניה. טורניה הבין כי מדובר בזמר בעל כשרון ןפוטנציאל להצלחה והחתימו על חוזה לחמש שנים. בעצת אמרגנו שינה שמו למייק ברנט. השניים החלו לעבוד על תקליט ושירים חדשים. מייק נתן ראיונות לטלוויזיה ולעיתונות אבל עדיין לא התפרסם בהקיף נרחב בצרפת.
בפברואר 1970 הופיע בראנט על בימת יריד המוזיקה הבינלאומי "מידאם" בקאן - תחרות על הפקת התקליט הטוב ביותר, ושר את להיטו הראשון בצרפתית, "לס מואה טמה" (תני לי לאהוב אותך). הופעתו הועברה בשידור חי ברחבי צרפת, והתקליטון עם השיר שיצא למחרת נמכר תוך שבועות. גם בישראל צעד "לס מואה טמה" בראש מצעדי הפזמונים ברדיו.
באוקטובר 1970 נשלח מייק בראנט על-ידי צרפת לייצג אותה בתחרות הפרס הגדול של רדיו לוקסנבורג וזכה במקום הראשון עם שירו "אבל בתוך האור". הוא המשיך לייצר להיטים והופיע באולמות יוקרתיים כמו אולימפיה ועוד. עוד בין להיטיו "מי טעה", "בלי חברים", "שום דבר חוץ מדמעה" ו"זאת האהבה, האהבה זו את".
ב1971 יצא אלבומו הראשון בצרפת, Disque D’or ותוך מספר שבועות הפך לתקליט זהב.
מייק בעל הקול העמוק והמראה הנאה הפך עד מהרה לכוכב ענק. הופעותיו בצרפת ובמערב אירופה זכו להצלחה אדירה והפכו למחזות המוניים של הערצה. מעריצים, ובעיקר מעריצות היסטריות צועקות וצווחות הסתערו על הבמה כאשר מייק הופיע, בניסיון לגעת בכוכב הנערץ או להיות בקרבתו והיה צורך באנשי אבטחה כדי לעצרם. היו מקרים לא מעטים של התעלפויות של מעריצות. תקליטיו נמכרו במיליוני עותקים.
