טקסט מופתי

אלדד יניב הוא ללא ספק מראשי המתנגדים הקולניים לשלטון נתניהו. אלדד יניב בילה ברחובות במשך חודשים ואולי אף שנים עד אשר עלה בידו להפיל את שלטון נתניהו ולהעלות את ממשלת השינוי, ממשלתם הקצרה והזמנית ביותר של בנט לפיד. כלי מרכזי היה בידיו של יניב. כלי מניפולטיבי המוכר לנו היטב מהעבר שלו: התססה, פרובוקטיביות, הליכה על גבול הלגיטימי, שימוש בביטויים המעוררים סלידה מחד-גיסא, ומאידך מעוררים את הרגשות האפלים של התומכים ומוציאים אותם מאזור הנוחות שלהם אל הרחובות, עם דגלים שחורים ביד.

לגיטימי? כן! האם זו הדרך? לדעתי לא! כי נזקה לחוסן החברה רב, ותועלתה היא בטווח הקצר בלבד, הממשלה התחלפה לממשלת הדגלים השחורים, אשר טרם הצליחה לעשות דבר היא כבר בדרכה למעונה הפרטי והמבוצר ברעננה, פול גז בניוטרל מטורלל. באיזון התועלת והנזק של שיטת יניב/ברק ובמבט רטרוספקטיבי על ממדי הנזק החברתי, והתועלת הפוליטית השלילית, אנחנו עמוק מתחת לקו האפס, כי אם חשבנו שהבאנו להישג פוליטי אז לא אמרנו ג'ק רובינסון והממשלה שיזמו והקימו יניב וברק בלי שזכו לפתק אחד בקלפי, בפועל לא קיימת.

דרכם של נושאי דגלים השחורים היא גם דרך חסרת מעצורים. אין להם אלוהים, ובמסגרת מלחמתו חסרת הפשרות והמתסיסה של יניב בבנימין נתניהו, עמד בדרכו של יניב היועץ המשפטי לממשלה - הד"ר אביחי מנדלבליט. ואצל יניב חסר העכבות, כל מה שעומד בדרך, מוסר מהדרך, כמעט לא חשוב מה המחיר. להלן מספר פניני לשון אשר נאספו מהאינטרנט של יקיר השמאל, אלדד יניב, בנוגע למנדלבליט:

• "הוא אחראי לדרדור מעמד היועמ"ש, הרוויח ביושר את העובדה שהציבור חושב שזה יועץ משפחתי ולא משפטי".

• "התרגיל המסריח של מנדלבליט מצחין. גם כשאהרן ברק שהפך מתברר לסנגור חשאי של ביבי תומך נלהב..."

• לכל המזועזעים מההפגנה מול בית הכנסת בפתח תקוה: זה אלדד יניב ביום חמישי האחרון: "מנדלבליט חושב שעזבנו אותו. הוא לא מבין שאנחנו חוזרים אליו גם. אנחנו הולכים להפתיע אותו שהוא לא יודע מאיפה זה יגיע אליו".

• "מנדלבליט לקח על עצמו גם את הפרקליטות כאילו זה העסק של אבא שלו".

• "מנדלבליט הוא האתרוג החדש של המפא"יניקים".

• "מנדלבליט רעד מפחד, הוא ידע שהעליון ייקרע אותו לגזרים... האכילו מדינה שלמה בלוקש שזה רק חמגשיות ושמפניות".

• "לא רק שמנדלבליט לא יגיע לעליון אם ימשיך ככה להתנקש באלשיך ובהמלצות, מנדלבליט גם יודח מתפקידו".

יועץ משפחתי, מדרדר, קומפוזיטור של תרגיל מצחין, יניב עוד יגיע אליו, העליון יקרע אותו לגזרים, יניב ימנע ממנו להיות שופט עליון וידיח אותו מתפקידו כיועמ"ש. האם אלה התבטאויות לגיטימיות? אין ספק שכן, האם הן מועילות לחברה? לשלטון החוק? ודאי שלא, חלק מרכזי בחיים הדמוקרטיים הוא לאפשר לאנשים לומר דבר שליליים הפוגעים בחברה, בבכיריה, ומדוע? כי הנזק שבסתימת הפה שלהם רב יותר.

ואז בא המוכיח בשער, הצבוע אהוד ברק, ומספר לנו שנתניהו מסוכן יותר מהחמאס חיזבאללה וג'יהאד גם יחד מה שמחייב אותנו לטעמי לבחון היטב את שיקול הדעת הבוגר שלו, בין הפגמים שמונה ברק בנתניהו הוא מוצא את "ריסוק אמון הציבור במערכת המשפט ובממשלה ועומדים בראשה" ואלדד יניב מרטוו'ט טקסט מופתי. אמ;לק: לקרוא כל מילה.

בואו נקווה שהציבור התפקח מנביאי השקר כמו ברק ויניב, אשר יודעים שבקלפי אין להם סיכוי והם משתמשים בשיטות של התססה על-מנת להמשיך ולהיות רלוונטיים. בשיטות אלה הורידו את השלטון הקודם, יניב כיכב בהתססה נגד השלטון ונגד היועץ המשפטי לממשלה, אהוד ברק היה על-פי הפרסומים הרוח החייה מאחורי הדגלים השחורים ואף נטל חלק בהפגנות מול ביתו של מנדלבליט. הכל כשר, אך מזיק, מתסיס, שלילי, ותורם לתוצאות רק בטווח הקצר ואילו בטווח הארוך הוא אסון, אסון המעיד יותר מכול על צביעותו של יניב ועל צביעותו של ברק, וכאשר זה מותר אצלם ופסול אצל אחרים, הם גם הופכים עצמם לקוריוז מהלך.