אין צורך כלל ועיקר להמתין שעידית סילמן מתחנת הדלק החשוכה תממש את איומה לספר לציבור דברים מביכים על ניר אורבך. די להאזין לדיווח של דפנה ליאל בערוץ-12 כדי להבין במי מדובר. היא הודיעה הלילה, לערך, כך: הליכוד קונה את אורבך בהבטחה להציבו במקום ה-19 ברשימתו לכנסת הבאה, ועם כינון הממשלה על-ידי הנאשם בפלילים בנימין נתניהו הוא יתמנה לשר אידיאולוגי;
שני הצדדים יודעים כי משא-ומתן כזה במצבו הפרלמנטרי של אורבך נושא אופי פלילי ומנוגד לחוק; אשר על כן תכנו מוכחש; ואם יושג הסכם הוא לא ייחתם אלא יסתפקו בלחיצת ידיים. אילו נהגו עמיחי שיקלי ועידית סילמן ועתה גם ניר אורבך ביושר, והיו מתעטפים רק בטליתה של ארץ-ישראל כדי להצדיק את גזילת שלושה המנדטים מסיעתם, היו מתחייבים שיפילו את נפתלי בנט, אך כדי למנוע לזות שפתיים לא יצטרפו בבחירות הקרובות לליכוד. לא הם. עם כל הכבוד לארץ-ישראל הם רוצים אותה עם כורסא בכנסת ומכונית שרד יקרה וכוח לשלוט ו"כבוד השר".
בטרם נאסף אל אבותיו בשנת 76 לפני הספירה אמר אלכסנדר ינאי ליורשתו-רעייתו שלומציון: "אל תתייראי מן הפרושים ולא ממי שאינם פרושים אלא מן הצבועים שדומים לפרושים, שמעשיהם כמעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס". זה תמיד אקטואלי.
ייתכן שהמהלך יושלם. מגיני הדמוקרטיה ייאלצו לנהל מערכה במעלה ההר. זה יהיה קשה מנשוא, אך אם בני האור יתארגנו יחדיו תחת סיסמת "רק לא ביבי" יש סיכוי שינצחו. ואם חלילה לא, וח"כ בנימין נתניהו ירכיב ממשלה - אשמח לתפוס עמדה ליד אורבך וסילמן כאשר הר ההבטחות של ביבי יוליד עכבר, והם ייאלצו להסתפק בפירורים. זה יהיה רגע משמח ביום אפל.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
