הרצל מתבייש בגזעניים המדברים בשמו

ערב התפזרותה של כנסת ישראל אני מוצא לנכון לתת ביטוי מזערי להרהורי בעקבות האירועים האחרונים, שפקדו את אולם הדיונים בכנסת, שלעתים עלו על שרטון של אלימות מילולית ורדידות תוכנית, שרטון המעמיד את הכנסת באור שלילי. את הציון "מעולה" באלימות מילולית אבקש להעניק לח"כ דוד אמסלם. יותר מדי חברי כנסת מבקשים להתחרות בו ולקבל את הציון שלו, הציון "מעולה" וזה מצער אותי.

בעקבות אירועים אחרונים בכנסת ישראל, שמכבידים עלי מאוד כאזרח העולה במעלות העשור התשיעי לחייו, אבקש לתת במאמרי זה ביטוי לכאבי, כשהכנסת מתפזרת לקראת מערכת בחירות חמישית בתקופה של כ-3 שנים. אני ציפיתי מדוברי מפלגות ציוניות, שיהיו קשובים למשנתו של ב.ז. הרצל, כשהם מדברים בכנסת ישראל על נושאים תקציביים. מצער, שב-2022 הרבה אמירות של הרצל הרקיעו אי-שם בספירות שמימיות חסרות תוכן ומנותקות לחלוטין מכל מה שנאמר בכנסת בשמו של הרצל. בלט ניתוק לחלוטין מתכני החזון, שחוזה המדינה הדגיש בכתביו.

היה זה הרצל, שתבע כי כל אוצרות הטבע של המדינה העתידה לקום יישארו אך ורק בידי הכלל! בידי המדינה! מצער, שאותה כנסת, שגעשה ורעשה בשלל נושאים עקרים וסביב היתרים לחברות פרטיות להפיק רווחים מאוצרות טבע כמו - נפט גז, לא התפנתה להאזין לדרישתו של הרצל "באלטנוילנד", שכל משאב כמו קרקע, אוצרות נפט וגז חייבים להישאר רק בידי המדינה ולא להפקירם. חבל שבכנסת ישראל שכחו, כי המדינה בחזונו של בנימין זאב הרצל חייבת להשתית בביתנו הלאומי מבנה כלכלי יצוק על אדנים איתנים של סולידאריות חברתית ובלמים למשק הקפיטליסטי.

בדיונים בכנסת לא בא לידי מאומה מהמחויבות שלנו להשתית אדנים איתנים לסולידריות החברתית מפי נציגים שהרבו לדבר בשמו של הרצל. חבל שרבים מהעולים לדוכן בכנסת ישראל שכחו, כי אסורה איסור מוחלט כל פעילות של בורסה בחזונו של הרצל, בה הוא ראה עיסוק של משק קפיטליסטי לא יצרני, שכלפיו הוא מתייחס כאל טפיל, שיש למגרו (!) ולא לתת לו להרים ראש במדינה היהודית שעתידה לקום. מה שראה הרצל כאלמנט כלכלי עוין ומסוכן, קיבל העדפה משמעותית בכלכלת ישראל וקיבל יחס אוהד בכנסת ישראל. הדבר בא לידי ביטוי לא רק בכנסת האחרונה ממנה אנחנו נפרדים באלו הימים, אלא אפיין את כל הכנסות.

הרצל בוודאי לא היה סוציאליסט, אך כתיבתו בספר אלטנוילנד מאופיינת במודעות חזקה מאוד למגרעות של הקפיטליזם ולאסון, שנגרם למבנה החברתי על-ידי מה שכינה ספסרי בורסה. בבורסה ראה הרצל אבן נגף להתפתחותה של חברה ערכית בבית הלאומי העתיד לקום במדינה היהודית. אצל רבים בכנסת ישראל הבורסה אבן יסוד, שיש לטפחה וניכר המאמץ הרב שמושקע בטיפוח הבורסה. ב"אלטנוילנד" הרצל שואב ממשנתם של סוציאליסטים כמו ז'וזף פרודון, כשהוא מתייחס בכבוד לחברה, בה יהיו ערכי שוויון וצדק. בחזונו אמורה לקום מדינה, בה תהיה לכידות חברתית.

משנתו של ד"ר גיייער

הרצל צפה כרסום מדאיג ביסודות סולידאריות ומחויבות של המדינה לאזרחיה. הוא הביע את דאגתו מתופעות של הפרטה ברוטאלית של שירותי בריאות סעד וחינוך. ההפרטה במיוחד בשירותי הסעד מהווה, לדעתו, תופעה מכוערת. מצער שלא הוקדשה תשומת לב ראויה למיגור נזקי ההפרטה בדיוני התקציב בכנסת ישראל זו שפעלה כאן רק שנה אחת וגם בכל הכנסות שקדמו לה. שם היצירה "אלטנוילנד" עולה על לשונם של רבים מחברי הכנסת מכל סיעות הבית, ובעיקר מהאגף הימני. משום מה כולם פוסחים על כך שב"אלטנוילנד" הרצל מציע מבנה של מדינת לאום יהודית דמוקרטית וגם מדינת כל אזרחיה החיים בה.

ב"אלטנוילנד" מקדיש חוזה המדינה היהודית פרק למנהיג של מפלגה, שדורש לגרש מהארץ בני לאומים אחרים הגרים כאן. המנהיג הכוחני מרבה להשתמש בסיסמאות גזעניות מבחילות. ב"אלטנוילנד" שמו של מנהיג המפלגה הגזענית הוא הרב ד"ר גאייער, שלמרבה הצער, יש לה כיום מנהיגים מאוד פעילים הממשיכים את דרכו ומעלים על נס את משנתו. אני מביע את פחדי ממספר רב של דמויות בחברה הישראלית ובמיוחד בכנסת ישראל, הנושאים בגאווה את משנתו של הרב ד"ר גאייער, ממנו הסתייג בנחרצות רבה בנימין זאב הרצל. באלטנוילנד מתגלה לא רק הרצל המסתייג מהתיאוריה הגזענית של הרב ד"ר גאייער, אלא הוא סלד ממנה ומהממשיכים בגאווה את דרכו של הרב ד"ר גאייער כיום.

ב"אלטנוילנד" דרש נציג האופל, הרב ד"ר גאייער, תוך כדי מערכת בחירות לשלול את כל זכויות האזרח מהערבים שחיים כאן. לדבריו, הארץ הזו היא אך ורק יהודית. הערבים הם כובשים, שאין להם מה לעשות כאן. את הרב ד"ר גאייער מספרו של הרצל מייצגים היום בנאמנות רבה חברי הכנסת סמוטריץ' ובן-גביר.

לשמחתי, העלילה בספר אלטנוילנד מנחילה תבוסה מוחלטת למפלגתו הגזענית של ד"ר גאייער. מפלגתו לא הצליחה להתנחל בלבבות. הציבור באלטנוילנד קיבל ביתר אהדה את עמדותיו של מנהיג הציבור הליברלי, שהבולט בהם הוא ראשיד ביי, מהנדס ערבי תושב העיר חיפה. לי נותר להצטער, שחזונם של בצלאל סמוטריץ' ובן-גביר, ממשיכי דרכו של הרב ד"ר גאייער, מתנחל כיום בעוצמה רבה בלבבות של החברה הישראלית. בעוד שבאלטנוילנד של הרצל חשכת ד"ר גאעייר מובסת.

אני מצר, שמחליפו של ד"ר גאעייר מאלטנוילנד, חבר הכנסת בן-גביר ומפלגתו בכנסת ישראל פורסים בפנינו מציאות חיים מדממת, שעלולה להנציח כאן את מציאות הדימום, המצליח למרבה הכאב לזרוע בבתים רבים בישראל יתמות ואלמנות, הרג וקטל של חיים. למרבה הכאב, חזונו של הרצל, שקרם עור וגידים בדמות מדינת ישראל העצמאית, מעניק כיום במדינת ישראל עמדות שלטון לגזענות של ממשיכי דרכו של המנהיג הרב ד"ר גאייער, ממנו סלד בנימין זאב הרצל.

לאומנות רצחנית

לצערי, את העמדות של הרב ד"ר גאייער מאמצים בצעקנות ובוולגאריות בוטה וגסת רוח גם חברי הליכוד: הדָּנוֹנִים ורֶגֶבִים רבים. אני מביע את כאבי, שעמדות הרב ד"ר גאייער, אותן הוקיע הרצל בנחרצות רבה והביע מהן את סלידתו, מאומצות היום על-ידי ציבור דתי וחרדי גדול, המביע כלפיהן אהדה. ומי ששכח השם "אלטנוילנד" הוראתו - תל אביב. תל, שיש בו אביביות של מערכות הומאניות, של סובלנות, הערכה והבנה גם למאוויי האחר החי בארץ הזו.

חשוב לשים לב, שהרצל הקדיש פרק מרכזי בספרו לנאומיו של ד"ר גאייער ותומכיו הפנאטים, וזאת מתוך חתירתו לכינונה בעתיד של מדינת יהודים חפה מהכתם הגזעני של ד"ר געייאר, אבל קיבלנו מדינה עם כתמי גזענות יותר מדי רבים. באלטנוילנד דחו לחלוטין את הרב ד"ר גאייער, מה שאנחנו קיבלנו זה הכתם של נציגות גדולה מדי בכנסת ישראל של אלו שעמדו בראש הפגנות, בהן נשמעו הצרחות לרצוח את רבין וגם "מוות לערבים" - ובכך הם הזינו את הלאומנות הערבית הרצחנית ההולכת ומעמיקה, למרבה הצער, בחברה הערבית.

קיבלנו תוספת מבעיתה של כוחניות לאומנית עם קינוחי בוטות וגסות, המונעים מימוש חזונו של הרצל ב"אלטנוילנד", שדרש שילוב של ערבים בהנהגת מדינת ישראל וכן דרש במפורש בספרו, שאזרח ערבי יכהן במשרת סגן נשיא המדינה או סגן ראש הממשלה. בכאב אני מציין, שהניסיון בשנה האחרונה לשלב נציגות ערבית בממשל נתקל בגילויי אלימות מילולית קשה של אופוזיציה.

כן הרצל חזה מבנה של חברה, שהמבנה שלה יהיה חברה גם יהודית וגם דמוקראטית, גם מדינת לאום יהודית וגם מדינת כל אזרחיה. הרצל כתב את "אלטנוילנד" מתוך חרדה, שהגזענות תשתלט עלינו. בספרו הובלט בהרחבה יחסו למפלגה הגזענית והשמחה שהיא הובסה בבחירות וניצחו הכוחות הליבראלים. כמה סמלי שאחת הדמויות המובילות במערך הליבראלי ההומאני, שמנצח בבחירות את ד"ר גאייער, הוא מהנדס ערבי, איש חיפה, ראשיד ביי.

אני מסיים בתקווה, שהחברה הישראלית תהיה קשובה לקולות ב"אלטנוילנד" מאשר לצרחות, ששמענו בכנסת מפי חבר הכנסת דוד אמסלם. אני מייחל, שנהיה יותר פתוחים לכאבו של האחר החי בתוכנו, ונשכיל להנחיל בלבבות, שתאומים ילדה אותנו הארץ הזו. יש להגיע לפתרון של שתי מדינות לאום זו לצידה של זו ושתי בירות בירושלים - ירושלים המערבית בירת מדינת ישראל וירושלים המזרחית בירת מדינת פלשתין.