תנו לצה"ל לממש את ייעודו ולנצח

כל הכבוד לצה"ל. תנו לו לפעול, שחררו אותו מכבלי הפוליטיקאים ותגלו שצה"ל הנלחם מכוח הזכות ולא מזכות הכוח, חוזר למלא את ייעודו, לנצח את האויב. בחודשים האחרונים מבצע צה"ל מבצע ארוך, מתוכנן, המניב תוצאות ממשיות, מבצע שהפוליטיקה לא חסמה ולא מנעה אלא אדרבה, עודדה ואפשרה את המרחב לעשייה הצבאית. בחודשים האחרונים מוכיח צה"ל כשנותנים לו לפעול הוא קוצר הצלחות, מבצע את המוטל עליו, ממש את ייעודו - הגנה על אזרחי מדינת ישראל.

בגזרת ג'נין ובגזרת שכם, היו על-פי הסכם אוסלו הזכור לרע, אמורים כוחות השיטור הפלשתינים לתת מענה ביטחוני כנגד מחבלים מהפלגים השונים. אלא ההנהגה הפלשתינית לא רק שאינה מונעת אירועים ביטחוניים כנגד מדינת ישראל אלא אף מעודדת אותם, מעניקה זרי פרחים למשפחות המחבלים, כותבת שירי הלל לזכר הרוצחים, רושמת אותם באותיות של זהב כגיבורי האומה בספרי הלימוד של ילדי בתי הספר.

מדינת ישראל, מביטה בהידרדרות הביטחונית בשטחי יהודה ושומרון ומבינה כי החלל שמותירים מכחיש השואה וסייעניו שואב לתוכו יותר ויותר מחבלים המבקשים לפגוע באזרחי מדינת ישראל. הסכם אוסלו מבחינתם שבק חיים ועכשיו הזמן לאינתיפאדה שלישית. ההנהגה הישראלית, על-אף ממשלת המעבר, זיהתה תהליכים אלה במועדן והחליטה לפעול בעצם הענקת אור ירוק לצה"ל לבצע את המוטל עליו, שמירה על חיי אזרחי מדינת ישראל ומאבק בלתי מתפשר במחבלים ובשולחיהם. כעת נותר לקוות שאל מול האיום הראשון, אירן, צה"ל על זרועותיו מכין ומתכונן לפעולה הגדולה, כך גם בגזרות האיום השונות.

צה"ל, אשר זוהרו עומעם בשנים האחרונות באופן שיטתי ומדאיג, גם בשל הצטרפות רמטכ"לים, לשעבר לפוליטיקה בה הוכיחו חלקם יכולות נמוכות ובינוניות, מוכיח בחודשים האחרונים כי אם רק יגדירו לו את המטרות והיעדים באופן ברור ומובהק הרי שצה"ל, לוחמיו, מפקדיו וחייליו יעשה את המוטל עליו באופן המיטבי.

במדינה בה הנהגה מתחלפת כמעט כמו גיבורי עשר דקות וחצי של תוכנית ריאליטי משמימה ומאוסה, חשובה ביותר היציבות בצבא, הרחקתה מהפוליטיקאים ומהפוליטיקה, אי-של יציבות בלתי תלויה. כשהצבא אינו עסוק ברעשי רגע אשר חדרו אליו בשנים האחרונות, אלא במטרה האחת והיחידה שלשמה הוא נועד, לנצח במלחמה, הוא יכול ומסוגל לממש את ייעודו באופן המיטבי ביותר. שר הביטחון, בני גנץ, ראש ממשלת המעבר, יאיר לפיד, מאפשרים לצה"ל לפעול בגזרות מסוימות ואת התוצאות חש הציבור הישראלי אשר אמונו במערכת הצבאית התערער בשנים האחרונות.

פעמים רבות הרהרתי ונחרדתי האם חלילה צה"ל שלנו הוא כמו הצבא הרוסי. חששתי שמא כמו התרסקות וכישלון הצבא הרוסי, אשר עד לפני חודשים אחדים היה אימת העולם ותואר כצבא חזק, עוצמתי, בעל יכולות טכנולוגיות ומערכות נשק מהמתקדמות בעולם עד אשר התחוור כי הינו נמר של נייר, צבא חלש, חסר יכולות ורחוק מאוד מהדימוי העולמי. חלפה במוחי מעת לעת המחשבה אולי גם הפער בין הדימוי ליכולת המבצעית בצה"ל דומה לזה של הצבא הרוסי.

ולא היא. ישנם קלקולים בצבא, ישנן אידאולוגיות הרסניות אשר חדרו לתוככי הפיקוד העליון, ברם, אל מול הקלקולים ישנה הנהגה צבאית מקצועית, הישנה עם עיניים פקוחות, המזה תהליכי עומק אסטרטגיים בכל הגזרות, הפועלת בתחבולות ובחכמה.

בשולי הדברים איני יכול שלא להצטער על החלטתו של אל"ם אבינועם אמונה, מפקד עשוי ללא חת, לוחם עז נפש, מפקד מגלן לשעבר, בעל צל"ש, מפקד שפיו וליבו שווים, יהודי דתי ומאמין אשר רוח בו, בחר לפרוש מצה"ל לאחר שלא שובץ בתפקיד לו היה ראוי. בשולי הדברים איני יכול שלא להזכיר כי תת-אלוף עופר וינטר מהמצביאים הגדולים שקמו לצה"ל, יהודי מאמין אשר רוח בו, טרם הועלה לדרגת אלוף.

בשולי הדברים אעיר, כי צה"ל חזק ככל שיהיה, עם הטכנולוגיות העוצמתיות והמתקדמות ביותר בתחומם, לא יוכל לנצח במלחמה אם לא יהיו בו מפקדים המבינים על מה הם נלחמים ובעבור מה הם נלחמים, מפקדים אשר רוח בהם.