כשהשותף הפוליטי מתאבל על מות האנטישמי

קולו של מנסור עבאס, מחולל המהפכה והשינוי המשמעותי ביחסם של חלק גדול מקרב אזרחי ישראל לשותפות ערבית ישראלית בתחום הפוליטי במדינת ישראל, הוא קול חשוב. הפסימיסטים, הספקנים טוענים בעקשנות כי מדובר בפוליטיקאי ערמומי, שונא יהודים, ידיד אוהד לחובבי התקווה להשליך את היהודים לים, זאב בעור של כבש. מנגד, האופטימיסטים בטוחים כי מנסור עבאס הוא הסנונית המבשרת על בוא השינוי באוכלוסייה הערבית שואפת השילוב, החיבור, השותפות עם מדינת ישראל וממשלתה בכל הנושאים האזרחיים.

אלה וגם אלה עוקבים בקפדנות אחרי כל אמירה, כל חיבוק, כל ברכה, כל מעשה של מנסור עבאס. מנסור עבאס היה לקונצנזוס בשמאל ובמרכז, רשימתו לגיטימית ושותפה לכל ממשלה שתוקם על-ידי השמאל והמרכז, תהליך ההלבנה של מנסור עבאס הושלם. אלא שמנסור עבאס המקפיד לדבר בערבית ובעברית את אותם דברים, הנזהר מאוד שלא להיכשל בלשונו, שוב נתפס בקלקלתו, מה שמוכיח לפסימיסטים שהים הוא אותו ים, עבאס הוא אותו עבאס ואילו האופטימיסטים בטוחים שזו אמירה נסלחת ויש להם לפחות ק"ן טעמים לטהר את השרץ.

השייח' האנטישמי, שונא היהודים, מעודד פיגועי התאבדות ומאושר מרצח יהודים חפים מפשע, יוסוף אל-קרדאווי, מחשובי פוסקי ההלכה המוסלמים החזיר את נשמתו העלובה לבוראה. אבל כבד ירד על התנועה האיסלאמית "המתונה", הפלג הדרומי, הזרוע הארוכה של תנועת רע"ם, שמנהיגה הוא הפוליטיקאי המולבן ביותר במאה שנות ציונות, מנסור עבאס. התנועה הוציאה הודעת אבל של צער, כאב ותחושת יתמות על מותו של האנטישמי המובהק, שונא היהודים. "הקדיש את חייו למען הגנה על דת האיסלאם והמוסלמים", שכחו להוסיף: "הקדיש את חייו לשנאת היהודים רציחתם בפיגועי התאבדות שזכו לאישורו ההילכתי. הקדיש את חייו להשמדת הדת היהודים והיהודים".

בימים אלה מכונות הכביסה נכנסו להאצת הכיבוס וההלבנה, מעבר למנסור עבאס אשר היה הנחשון הערבי ישראלי בשותפות עם ממשלת ישראל הנוכחית וזכה להלבנה שראשיתה בבנימין נתניהו והמשכה כלל המפלגות פרט לציונות הדתית. בימים אלה בשל המציאות הפוליטית שכותרתה "רק לא ..." מתעצם תהליך ההלבנה של מפלגות בהם נבחרים שונאי יהודים, תלמידיו של השייח האנטישמי, מחבקי המחבלים, מהללי שהידים, מניחי כתר לראשי רוצחי יהודים, אוטו אנטישמים המסרבים לראות ברוצחי יהודים חפים מפשע טרוריסטים, מחבלים, אלו הרואים במחבלים לוחמי חופש ופרטיזנים.

התקשורת המגויסת משדרת תעמולה במסווה של חדשות, עסוקה בהבלים ולא במהות. חלק מהתקשורת הישראלית מועלת בתפקידה, פושעת בהתנהלותה האנטי מוסרית, המעוותת, חסרת האחריות, תועמלנים במסווה של עיתונאים. שקט הוא רפש, הרפש הנורא הזה הוא על ראשם של המתחזים לעיתונאים, המחרישים אל מול עוולות, השותקים אל מול הלבנת שונאי יהודים, החולמים על החרבת המדינה היהודית עד היסוד. הכל בשם השנאה, החרם, הכל בשם הפוזיציה, הכל בשם "רק לא...."