אֲנָשִׁים רְגִילִים
שיר לשוחרי שירה במלאת 84 שנים לליל הפוגרומים ("ליל הבדולח"), מקדיש יעקב ברזילי לזכר האובדים בלילה ההוא - באיחולי קריאה זוכרת.
"מֵאָז אֲנִי תּוֹהֶה
אִם הֵם הָיוּ אֲנָשִׁים רְגִילִים
כָּמוֹנִי, כְּרוֹאֶה הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלִּי,
כְּמוֹכֶרֶת הַפְּרָחִים בַּשּׁוּק,
אוֹ אוּלַי, מִי שֶׁבָּרָא אוֹתָם
חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לִבְרֹא
גַּם מִפְלָצוֹת,
דֻּגְמַת מִיסְטֶר הַיְד וְדוֹקְטוֹר גֵ'יְקֶל
בַּיּוֹם לָבַשׁ חֲלִיפָה, עֲנָב עֲנִיבָה
שֶׁהָפְכָה בַּלַּיְלָה חֶבֶל תְּלִיָּה
כֹּל יוֹם עֲנִיבָה חֲדָשָׁה.
יוֹתֵר מִכָּל אָהַב אֶת אִשְׁתּוֹ
בּוֹ-זְמַנִּית תִחְזֵק פִּילֶגֶשׁ
חָבֵר בַּאֲגֻדַּת צַעַר בַּעֲלֵי-חַיִּים
הוּא הָיָה רוֹמַנְטִי סִימְפָּטִי
רוֹצֵחַ שָׁרְמַנְטִי".
שבע שנים השתוללה אש השנאה, שהצית גפרור הרוע.
לשקר יש רגליים
הטיל, שנורה על פולין, הוא דוגמה מצוינת לרמת האמת בדיווחים על המלחמה באוקראינה. דבר ראשון הודיעו כולם בקול גדול, שזה טיל רוסי. לאחר מכן בקול ענות חלושה החלו להודות, שייתכן, כי המדובר בטיל אוקראיני. בינתיים, וכרגיל, למרות האמת, ממשיכים לנצל את האירוע לתעמולה אמריקנית-אוקראינית נגד רוסיה. למה לא?!
חצופים 1
ממשל זלנסקי באוקראינה ממשיך להצביע באו"ם נגד מדינת ישראל, כהרגלו, אך דורש ממנה להיות לצדו. עד שלא נעמידם על מקומם, ימשיכו האוקראינים לתבוע מאתנו סיוע, ובאותה נשימה להיות נגדנו בפורומים בינלאומיים.
חצופים 2
ממשל ביידן, שכידוע, תומך בדמוקרטיה, נתפס בשנתיים האחרונות כמה פעמים כמי שאינו מקבל את תוצאות הבחירות במדינות שונות, לאחר שהתערב במערכות הבחירות בגסות יתרה. כך, כשנכזבה תוחלתם שיהיר לפיד, נסיך הג'ל הבור ועבדם הנרצע, יזכה ברוב, למרות השקעתם הרבה בריצתו לבחירות, גילו האמריקנים מורת-רוח, ונשיאם הדמאנטי התעכב עד שהצליח לאסוף די אסימונים, כדי לטלפן לבנימין נתניהו, ולברכו על ניצחונו. עכשיו הם מתערבים בהרכבת הממשלה, וקובעים מי יהיו שר הביטחון והשר לביטחון פנים, משום שהשמאל המטורלל בישראל ובארצות-הברית אינו מקבל את הכרעת הבוחר הישראלי.
נכזבה תקוותי
לא אכחיש מאוד שרציתי שהנשיא ג'ו ביידן והמפלגה הדמוקרטית יקבלו את הסנוקרת האדירה, שהגיעה להם, בבחירות האמצע, והתאכזבתי. כשביידן נבחר לנשיאות, כתבתי, שאמריקה החליטה להתאבד. כלומר, לזנוח את מסורתה הדמוקרטית בעבור טרלול בלתי-נגמר.
ממשל ביידן הנו המשך של ממשל אובמה עם כמעט אותם האנשים ועם אותה אש הקרב לממש את הטרלול, לאורך כל החזית - בכלכלה, בחינוך, בהגירה הבלתי-חוקית, בביטחון האישי ובעיקר - בדמוקרטיה.
כשהרוב בבית-הנבחרים בידי הרפובליקנים, יתקשה הנשיא לפעול, ויוגבל מאוד. אני מקווה, שהרפובליקנים יצליחו לשים מקלות בגלגליו עד הבחירות ב-2024.
אי-אמון
קשה להאמין כמה זעם קדוש עורר ח"כ בצלאל סמוטריץ', כשהביע בכנסת את אי-האמון הרווח בציבור כלפי הגרסה הרשמית על רצח יצחק רבין. בעיקר, זעמו אנשי שב"כ (רבים מהם בגימלאות), שתקפו בעילום-שם את הח"כ, כיוון, שכידוע, הם אמיצים מאוד-מאוד.
כמו ברצח הנשיא ג'ון קנדי, הסתבכו השב"כ, מערכת המשפט והמדינה במסכת עבה של שקרים ושל סיפורי מעשיות, שנתמכו על-ידי ועדת מאיר שמגר ועל-ידי פסק-דין בבית המשפט העליון, אך לא שכנעו את העם. בעצם, ככל שעובר הזמן מתגלים עוד מסמכים ומתגלה רמת החיסיון האדיר, שהוטל על הפרשה. ממה הם מפחדים?! מה עוד הם מסתירים?!
כבוגר מערכת הביטחון, אני מכיר את השיטה הנושנה של המערכת להסתיר את האמת, ולמכור סיפורי מעשיות לעם. בעניין רבין זה אינו מצליח - כמו גם בעניינים אחרים - ומתפוגג, כיוון שהאגדות חלולות. אך המערכת מתעקשת לשווק את סיפורי להד"ם, ולא לענות לשאלות הרבות, שמעוררת הפרשה.
לצערי, רוב העם מאמין מלכתחילה בכל עניין למערכת הביטחון על לא-עוול בכפה, וקונה את מה שהיא פולטת, למרות שסיפוריה "אינם מחזיקים מים". עברתי זאת על גופי, כשנפצעתי בטירונות לפני 56 שנה. כדי לכסת"ח את פציעתי, הם המציאו דוחות שקריים, והצליחו אפילו לשכנע את אבי, שהאמין בתרמיתם.
אולי זה קורה כיוון שהעם מתקשה לקבל, שמערכת הביטחון כושלת כמו רוב מערכותינו הציבוריות. אין שמורות-טבע, ובמערכת הביטחון, למרות קשקושי יחסי הציבור שלה, שנועדו, בעיקר, להטבת משכורות עובדיה, גמלאותיהם ותנאי שירותם - משרתים אותם האנשים, שנכשלים בניהול התחבורה, החינוך, הבריאות, החקלאות ועוד, אך מקבלים משכורות, גמלאות ותנאי שירות מופחתים.
גם כמעט שישה עשורים של ביצועים גרועים לא הצליחו לשכנע את העם. למען האמת, בבחירות לכנסת לאחר מלחמת יום הכיפורים (31 בדצמבר 1973) קלטתי זאת. הישראלים עומדים בפני שוקת שבורה, והם חייבים להיאחז בקש, כדי לשרוד. לכן, אינם מוכנים לקבל, שצבאנו המופלא ומערכת ביטחוננו הנהדרת כושלים ומשקרים - כמו שאר מערכות הממשל. לאמת המרה אין שום סיכוי להחזיק מעמד מול האגדות ושירי-העם על בחורינו הנפלאים, יפי-התואר ובעלי הבלורית.