בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
ידאג להיי-טק? ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
האם מנהלי ההיי-טק צריכים לדאוג עם הקמת הממשלה החדשה
|
יש מנהלים בענף שחוששים ויש כאלה שפחות, אבל לרבים מהם יש ציפיות מראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, שהתבטא לא פעם בעד ההיי-טק הישראלי ● כרגע הם מכינים תוכניות ומקווים שלא יצטרכו לצאת למאבק
|
|
שר האוצר המיועד, בצלאל סמוטריץ' [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
הממשלה החדשה מעוררת דאגות במגזרים שונים במשק, עוד בטרם הוקמה, שלא לומר הושבעה. אחד מהם הוא מגזר ההיי-טק. ראשי הענף ומנהלים בכירים אחרים נמנעים מלהתבטא על כך באופן פומבי, מהסיבה שכרגע רב הנסתר על הגלוי, אבל שלא לציטוט הם אומרים את אשר בדעתם. זהותו של שר האוצר החדש, בצלאל סמוטריץ', ידועה, והוא כבר התחיל בשיחות עם בכירים בענף - כך הוא אמר (יום א', 4.12) בראיון לקול ישראל. אבל, באופן כללי, אין אינדיקציה באשר לעמדותיו לגבי חדשנות, מחשוב, היי-טק ועוד. מן הסתם, זה נושא שהוא יצטרך ללמוד אותו. לגבי זהות השרים ומבנה המשרדים האחרים שרלוונטיים לענף יש חוסר בהירות מוחלט. כמו בממשלות קודמות, אין יותר מדי קופצים על משרדים כמו המדע והטכנולוגיה (שבתקופת הממשלה היוצאת נוספה לשמו המילה חדשנות), הכלכלה ועוד. לא ידוע היכן תהיה רשות החדשנות ותחת איזה משרד יפעל מערך הדיגיטל הלאומי, שלפני הקמתו, הגופים שמרכיבים אותו היו פזורים בין משרדים ממשלתיים שונים. יחסים קורקטיים בין בכירי ההיי-טק לממשלות מנהלים בענף מציינים שבאופן כמעט קבוע, ראשיו עבדו עם כל הממשלות, ללא קשר לזהות השרים ומאיזו מפלגה או מאיזה מחנה הם באים. ההיי-טק, הם מציינים, ובצדק, אינו נושא למחלוקת בין המחנות הפוליטיים, והיחסים עם הממשלות השונות היו קורקטיים. מהצד השני, כל הממשלות התאפיינו בתכונה שבולטת בפוליטיקה לא רק בהקשר של ההיי-טק: ראש הממשלה והשרים דיברו הרבה על חשיבותו, אבל עשו פחות ממה שהיה אפשר לצפות. דווקא מראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, יש לחלק מראשי הענף ציפיות, כי הוא התבטא רבות בעבר על חשיבות ההיי-טק והצורך בהפיכת ישראל למעצמה טכנולוגית, ואף עשה צעדים בכיוון. אלא שלמרות זאת, בין הדיבורים והכוונות לבין הביצוע היה פער גדול. ראשי ההיי-טק יושבים כעת על הגדר, ממתינים, כמו כל היתר, לראות מה יהיה הרכב הממשלה, אילו שרים יכהנו באילו משרדים ובהתאם לזה לפעול. אותם מנהלים מציינים שהממשלה היוצאת, שכיהנה שנה וחצי בלבד, וחלק ממנה כממשלת מעבר, הניעה כמה מהלכים, שנועדו לתת מענה למספר בעיות יסוד של ענף ההיי-טק, ובמידה רבה של הכלכלה והחברה הישראלית בכללותן. הכוונה היא למחסור בעובדים, הכנת הדור הצעיר למקצועות העתיד, צמצום הפערים והגדלת הגיוון התעסקותי. הממשלה החדשה תצטרך להמשיך לתת מענה לכך, ולתת מענה גם למציאות החדשה שנוצרה בענף, של פיטורי עובדים וצמצום גיוסי כספים. תידרש כאן התערבות ממשלתית על-ידי בניית תשתיות פיזיות וטכנולוגיות, שיאפשרו לענף להמשיך לעבוד ולמשוך לפה משקיעים.
|
|
|
אייל ולדמן, מייסד ולשעבר מנכ"ל מלאנוקס [צילום: משה שי/פלאש 90]
|
|
בכיר בהיי-טק שלא חושש להביע את דעתו אל מול השתיקה הדיפלומטית של בכירים רבים בענף, יש גם מי שלא חושש להביע את דעתו: היזם אייל ולדמן, מייסד מלאנוקס, שהתראיין אמש אצל קרן מרציאנו בתוכנית חיסכון בערוץ 12. ולדמן נשאל האם היזמים בענף צריכים להיות מודאגים מהרכב הממשלה החדשה והכיוונים שהיא מתכוונת ללכת אליהם. הוא השיב כי ראשי חברות ההיי-טק צריכים לדאוג קודם כל למה שנכון וטוב לחברות שלהם, ולכן עליהם להשאיר צינורות פתוחים להידברות עם נציגי הממשלה. אם הממשלה תבצע מהלכים שעלולים לסכן את הענף, המשיך, סביר להניח שראשי התעשיה ומנהליה יצטרכו להגיב ולפעול. מה עם התקציבים? מנהלים אחרים מסבירים כי הדאגה היא לא רק לגבי זהות השרים, אלא גם לכך שלא יהיו מספיק תקציבים להיי-טק, מאחר שבמסגרת ההסכמים הקואליציוניים, כספים רבים עתידים להיות מועברים ליעדים אחרים, שאינם קשורים לטכנולוגיה ולחדשנות, למשל למגזר החרדי. "בסופו של דבר, יש עוגת תקציב אחת, וכך הפנייה של תקציבים לתחום אחד, יכולה לבוא על חשבון השני", אמר לי מנהל בכיר בענף. יש לציין שהמנהלים בענף ה-IT פחות מודאגים, מאחר שבמציאות המשברית הנוכחית, חברות היי-טק רבות מעדיפות שלא לגייס עובדים אלא להפנות את הפרויקטים למיקור-חוץ, בין היתר לחברות טכנולוגיות המידע הישראליות. כרגע חברות אלה נהנות מפריחה, אבל כמובן שהן חלק בלתי נפרד מהכלכלה, וגם הן עוקבות בזהירות אחר הנעשה וייתכן שיום אחד יצטרכו את הממשלה. השורה התחתונה: ראשי ההיי-טק יושבים כעת על הגדר, ממתינים, כמו כל היתר, לראות מה יהיה הרכב הממשלה, אילו שרים יכהנו באילו משרדים - ובהתאם לזה לפעול. כרגע הם מכינים תוכניות בלבד, ומקווים שכמו בממשלות אחרות, לא יצטרכו לצאת למאבקים ציבוריים, כי זה מעולם לא היה ב-דנ"א שלהם.
|
|
תאריך:
|
06/12/2022
|
|
|
עודכן:
|
06/12/2022
|
|
יהודה קונפורטס
|
האם מנהלי ההיי-טק צריכים לדאוג עם הקמת הממשלה החדשה
|
|
יש לברך את נפתלי בנט על התוכנית הגרנדיוזית שלו לנקות את הרשת משקרים, קללות ויריקות. דון קישוט, יש לך יורש!!
|
|
|
יום של התרגשות משפחתית הוא יום שני זה, לנו ולעוד משפחות רבות. יום שבו נכדנו הבכור מתגייס. אחרי שנת שירות מוצלחת בקיבוץ צפוני, מגיע היום יואב ללשכת הגיוס ועולה יחד עם עוד עשרות מתגייסים על האוטובוס שיובילם אל הפרק הצבאי בחייהם. אנחנו, הסבים, עוקבים אחרי יואב שלנו מרחוק, בעיניים דומעות, בלב הומה.
|
|
|
נזכרתי בשיחה טלפונית, אחת מיני רבות, עם בני הלוחם, מלפני עשור, בה שיתף אותי בתחושותיו הקשות ובתסכולו הנורא. נזכרתי בקולו הסדוק, בקצב נשימותיו המתגבר, באמבטיית ההכלה שעלתה על גדותיה, בספוג שיכולת הקיבול שלו עמדה לפני סיום.
|
|
|
משרד החינוך הוא אחד המשרדים, שחייב להיות בנוי על רציפות והמשכיות. יש מקום חשוב בפעילות המשרד לשלל תוכניות לטווח ארוך. מי שהחליט לערוך רוטציה במשרד החינוך, לא שקל שיקולים חינוכיים מקצועיים, אלא הוא פעל מתוך רפיסות מוחלטת, רפיסות רוויית ביבי שופכין של אתנן מצחין.
|
|
|
פרופ' יולי תמיר רשמה הישגים בולטים בחייה האקדמיים והציבוריים. פגשתי בה לראשונה באוניברסיטה העברית בירושלים כאשר הייתה כבר מן הבולטים במקימי תנועת שלום עכשיו. למדנו לתואר שני בסמינר של הפרופ' ישראל קולת, אשר התרשם מאוד מעבודה קצרה שכתבה על ספרה של שולמית לסקוב ובמרכזו יוסף טרומפלדור. אחר כך עשתה קריירה אקדמית בולטת באוניברסיטת תל אביב, עסקה בפוליטיקה ועומדת עתה בראש בית ברל.
|
|
|
|