אזהרת מסע

אל תתפלאו אם הפגנת השמאל במוצ"ש תקבל הערכה מספרית של מאות אלפים משתתפים. המספרים עולים בטור גאומטרי מיום ליום ובקצב הזה צפויה הכרזה מהמארגנים שתאומץ בחדווה על-ידי רוב התקשורת על "ארבע מאות אלף". העיסוק במספרים סביב כמות משתתפים בהפגנת השמאל מאז מוצאי שבת נראה לכאורה מיותר. זוטות. אבל הוא לא לחינם. המארגנים משקיעים משאבים וזמן למצב את ההפגנות כהפגנות ענק פי עשרה ממספר המשתתפים האמיתי (זו הנוסחה המתמטית מניסיון העבר). העבר מוכיח שהם הצליחו - בענק.

עוד נוכיח איך השיטה הזו עובדת בכל הפגנות השמאל, מהעבר ועד השבוע תוך ניפוח מספרי המפגינים. ההפגנות מלוות ביועצי תקשורת, דוברים, ולאחרונה יועצים אסטרטגיים שמתווים את אופי הפגנות והתכנים והמסרים. כל זה עולה כסף והרבה כסף. ואסור לשכוח את התקשורת המתמסרת והמחבקת.

הנה רשומון מהפגנת מוצאי שבת. בשעה הראשונה להפגנת השמאל הדיווחים היו נכונים ונקבו במספרים של שבעת אלפים ועד שנים עשר אלף משתתפים. מספרים שניתנו על בסיס הערכות שונות מכתבי השטח שונים. אלו גם בערך מספרי המשתתפים שהכיכר יכולה להכיל בצפיפות סבירה. אני כותב זאת על-פי נסיוני כמי שארגן מחאות והפגנות רבות גם בכיכר הבימה. כשעה אחר תחילת העצרת בשעה שמונה יצאו הודעות "פוש" כמו לפי פקודה מכלי תקשורת על 80 אלף מפגינים. אף כתב לא שאל איך אפשר להכיל כמות כזו בכיכר שבה אפשר להכיל רק 12 אלף איש. כמי ששייך למטה מאמ"צ שהתמחה בארגון הפגנות וצעדות כמו מצעד הדגלים, אני מציע לקרוא היטב את דבריי בעניין הפגנת השמאל.

רק אם יעמדו מפגיני השמאל בכיכר הבימה על הכתפיים של חבריהם בפירמידות אנושיות לגובה כמו בקירקסים הם יגיעו למספר 80 אלף מפגינים בכיכר הבימה (מספר שדווח אמש כמעט בכל דיווחי הטלוויזיה והרדיו). האמת? הכיכר הזו יכולה להכיל אלפים ולא עשרות אלפים. לפי גודל הכיכר והמטראז' - לאדם. קחו את המקדם השלילי של מטריות פתוחות שהפחיתו את יכולת המשתתפים להצטופף בשל הצורך להגדיל את המרחק בין מפגין למפגין ותבינו כמה:

א. המספר שיקרי.
ב. העיתונות בישראל מטפחת את ההפגנות נגד הממשלה ומאמצת בקלות את דיווחיו השקריים של השמאל.

על "השקר" הזה משלמים ב"תעשיה". ניפוח מספרים אינה מלאכה סתמית - היא אמנות. "האמן", צריך לבחור את הכתב הראשון איתו ודרכו ימכור את הסחורה. רצוי שהוא יהיה הוותיק מכולם. ממנו המספר המוסכם ירוץ הלאה לכתבים האחרים. כתב כזה ייצ'ופר בבוא העת. יוזמן להרצאה בתשלום אצל ארגון עובדים גדול שהוא - היועץ - מעניק שם שרותי ייעוץ בשכר 'ריטיינר'. כמובן יש את דוברי העצרת על פלגותיהם מה"קריים מניסטר' ועד "הדגלים השחורים" וקבוצות ההתנגדות לכיבוש עם הדגלים פלשתינים. ומעל כל אלה הקרן החדשה שפרסה חסות - הפעם בגלוי - על ההפגנה.

וכך בקריצה אחת עובר המספר בין כל הכתבים לא לפני שהמספר מתואם עם אחד מקציני המשטרה הבכירים. הקצין מסכים בתנאי שהשיחה תהיה אוף רקורד. קצין כזה ייצ'ופר ויקודם בתקשורת השמאל בראיונות ויתואר כמפקד בולט לקראת העלאות בדרגה הבאות. ברגע שהמספר המוסכם יצא לדרך - מי הכתב שיקום ויצעק המלך הוא ערום? גם אם הוא לא חלק מהברנז'ה.

לא הכל כסף. גם אידיאולוגיה עומדת ברקע. כלומר פוליטיקה. לאנשים יש ערכים ובשמאל ערכים זה להתנגד ל"כיבוש" ל"שטחים" ו"לדאוג" למעמד הבינוני (למי שזוכר, המחאה חברתית של המעמד הבינוני). עוד נשוב אליה. הכלל הוא שכל הפגנה שהיא נגד 'ארץ ישראל", דתיים וחרדים ו"בבונים" מהליכוד חייבת להיות עם המונים. הטכניקה היא שכמעט תמיד מוסיפים אפס למספר. כלומר פי עשרה.

הפגנות משנות מציאות

בסקירה לאחור אנו יכולים לראות שלוש הפגנות שמאל שהצליחו לנפח את עצמם בכמויות משתתפים - בד"כ בפי עשרה מהמספר האמיתי, כפי שהיה במוצ"ש האחרון. כך שלמרות השקרים מבחינתם הם צודקים.

השמאל הצליח באמצעות הפגנת ה"400 אלף" בעת מלחמת לבנון הראשונה להביא להקמת ועדת חקירה שבעקבותיה אריק שרון הודח מתפקיד שר הביטחון, רפאל איתן נאלץ לסיים את תפקידו כרמטכ"ל, ומנחם בגין ויצחק שמיר ננזפו. זה היה לאחר נקמת הנוצרים במוסלמים במסע הרג במחנה סברה ושתילה. ועדת החקירה הוכיחה שוב שישראל דמוקרטית אבל מסקנותיה משמשות עד היום את שונאי ישראל על ארגוניהם בעולם כנגד המדינה והעם היהודי.

העדויות בוועדה הפנימית של ישראל שימשו לפתיחת חקירה נגד ישראל בבית משפט פלילי בלגיה ודרישה להעמדת שרון לדין בבלגיה. משלחת נפגעי הטרור - "אלמגור", טסה בראשותי לבלגיה והגישה תביעה נגדית נגד יאסר ערפאת. כשיצא עורך דיננו יעקב רובין ז"ל מלשכת השופט הבלגי סיפר שהחקירה נגד ישראל ושרון מתבססת על הפרוטוקלים של ועדת החקירה הישראלית - סברה ושתילה שבידי השופט. הרב ש"ך צדק כשהזהיר מפני הקמת ועדת חקירה. הוא הכיר את האנטישמיות האירופית על בשרו. בסוף משלחתנו חילצה את ישראל מהמשבר. בשל תביעתנו את ערפאת התביעות הפכו להדדיות ובית המשפט ביטל את כתבי האשמה. לשני הצדדים.

האם באמת היו 400 מאות אלף מפגינים בכיכר רבין כפי שהתקבע בתודעה הציבורית? לאאא ב-א" רבתי. אנחנו מכירים את הכיכר מהפגנות שעשינו מטעם המתנחלים והמחנה הלאומי. כיכר רבין יכולה להכיל - כשלושים אלף! אז מאיפה צמח הבלוף על ארבע מאות אלף? על-פי ויקיפדיה "המספר ארבע מאות אלף (כעשירית מאוכלוסיית ישראל באותו זמן) נמצא בדבריו של צלי רשף, מראשי שלום עכשיו, שהצהיר במהלך ההפגנה כי 'יש כאן ארבע מאות אלף איש'. מספר זה התקבע בתודעה הציבורית, אף שרבים התייחסו אליו בספקנות וטענו כי הכיכר כלל אינה יכולה להכיל מספר כזה של מפגינים".

ואכן, במרס 2015 פירסמו אבי אשכנזי הכתב המשטרתי הוותיק ודנה ירקצי באתר חדשות "וואלה" בעקבות הפגנה אחרת שמארגניה טענו על 80 אלף מפגינים בכיכר רבין, את הדברים הבאים: "זו אינה הפעם הראשונה שהערכות המשטרה וההערכות של מארגני אירועים במקום אינן עולות בקנה אחד. מארגני ההפגנות נוטים לנפח את המספרים, ודוגמה לכך כי ההפגנה נגד ממשלתו של מנחם בגין בעת מלחמת לבנון הראשונה, אז טענו המארגנים כי לכיכר הגיעו כ-400 אלף בני אדם. עם זאת, מבדיקה עדכנית של משטרת ישראל מהשנים האחרונות עולה כי לכיכר תפוסה של כ-30 אלף בני אדם בשטחה ובשטח הרחובות שמסביבה, ללא החניונים, הבמות והמזרקה שיש במקום". ואכן, הבדיקה שלנו את כיכר רבין חפפה את מסקנת המשטרה: בבדיקה משלנו לפני הפגנה שקיימנו מדדנו יכולת קיבול של עשרים ושבעה אלף בלבד. ובמקביל, על-פי מדידות דומות שעשינו בכיכר הבימה אפשר להכיל בין עשרת אלפים לשנים עשר אלף משתתפים בלבד.

הספין כלפי הורים שכולים ונפגעי הטרור

הם לא עוצרים גם לא מול הורים שכולים. כשהובלתי עם נפגעי טרור את המאבק נגד עסקת שליט ראיתי איך אפילו מול ההורים השכולים מתעלמת התקשורת מהם ומזעקתם נגד שחרור רוצחי יקיריהם כשהיא רוצה להוביל אג'נדה הפוכה. איך היא מנפחת במודע את מספרי הבאים להפגנות למען עסקה עם החמאס. ומתעלמת מזעקת השכולים והפצועים נגד שחרור רוצחי יקיריהם. לשיא זה הגיע בצעדה ממצפה הילה לירושלים. ביום שבו יצא דווח בתקשורת על עשרת אלפים איש! צועדים (טוב, לא צועדים, את הרוב עשו במכוניות) ממצפה הילה עד ירושלים הדורשים את "הילד של כולנו".

ספרנו את מספר הצועדים בצילומי על מגבוה וספרנו אחד לאחד את המשתתפים - 720 צועדים! הורים שכולים מאלמגור פנו לתקשורת כדי לתקן את המספר. כלי התקשורת היו בקמפיין בלתי פוסק לבצוע עסקה ובכל מחיר והם העדיפו את השקר על האמת, או את השחרור של שליט תמורת מותם של אחרים ששילמו כבר בחייהם ממאות המחבלים ששוחררו ורצחו. שקרים במספרים? קטן עליהם. צערם של המשפחות השכולות? סליחה משפחות, אתם לא יושבים במקום המתאים, ומסתירים לנו את הילד, כך כינה ערוץ 12 את גלעד שליט בשיר מיוחד שהפיק ובו הוא מפמפם בקריאה לכולם לבוא לצעדה שעיקרה ללחוץ על הממשלה לבצע עסקה עם החמאס.

השיא היה שיתוף הפעולה בין ערוץ 12 לבני משפחת שליט בקופרודוקציה משותפת שבו הם מפריעים לטקס הממלכתי בהר הרצל והערוץ מצייד אותם במכשירים להעביר בשידור חי לציבור בישראל את הצרחות שלהם והשדר מעביר לציבור הישראל באותן דקות את הדרישה שעל ישראל להיכנע לחמאס ביום הזיכרון לחללי צה"ל והטרור.

מסקנה? להכיר את המציאות!

אם הייתי פרופ' לסוציולוגיה הייתי מציע עבודת מחקר לסטודנטים שבו יחקרו איך קרה שהעלייה השנייה שלא הייתה גדולה השתלטה על כל העליות שהיו לפניה ולאחריה. תשובה: למרות שלא הייתה גדולה במספרים, הייתה בעלת ניסיון פוליטי. הם היו פליטי אותם המהפכה הראשונה שלא צלחה ברוסיה ולמדו את סוד ההשתלטות על הגה השלטון. חלק מרכזי בזה הוא תעשיית השקרים והספינים שליוו כמעט 30 שנה עד קום המדינה את המאבק בין השמאל הציוני לבין הימין הרוויזיוניסטי והדתיים.

22 עיתונים, תחנות הרדיו והטלוויזיה היו בשליטתם. והם בשליטתם עד היום. מדן שילון דובר אבא חושי המפא"יניק שהיה ממקימי ערוץ 11 וכן חבורת המפא"יניקים שהקימו את קול ישראל ואחר בהקמת הטלוויזיה זרמו מהרדיו אל בניין הטלוויזיה. הדברים הללו היו צריכים להיכתב כהקדמה הכרחית כדי להבין למה השמאל כל כך טורח ביחד עם כלי התקשורת המוטים לנפח את המספרים. אל תהיו תמימים: הכל מגיע מתוך הידע העמוק שלהם בהבנה פוליטית ובאמנות השלטון.