בצער שמעתי את דבריך, אראל סגל, שאנחנו החילוניים "טפילים של הרוח... אתם החילונים זקוקים ללומדי תורה לזהות שלכם". קשה לי לקבל את הכתמתך ציבור גדול בישראל בתואר "טפילים של הרוח"
כשקראתי בשבת את הפטרת השבוע בספר ירמיהו פרק ל"ד פסוק ט' - "לְשַלַֹח אִישׁ אֶת-עַבְדוֹ וְאִישׁ אֶת-שִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה חָפְשִׁיִּים..." ובהמשך קראתי את הנימוק הנביא ירמיהו - בל יהיו יחסי עבדות בין יהודים, הגברתי את מאבקי נגד תופעת נחברות קבלן, המעסיקות בתנאי עַבְדּוּת מחפירים עברי ועברייה ללא תנאים סוציאליים ובשכר לא תקין במיוחד במערכת הסיעוד לקשישים וגם במערכת החינוך. בקוראי את ההפטרה מצאתי עצמי מחויב למאבק חברתי, שלצערי, לא מצאתי את העיתונאי אראל סגל נרתם למאבק החברתי מעל הבמות בהן הוא מופיע.
לצערי, העיתונאי אראל סגל נמנה על אלו, הרואים בי "איש העגלה הריקה" וטוב, לדעתו, שיהיו בינינו "אנשי העגלה המלאה", הפטורים מעול הפרנסה רק כדי שיוכלו לשמש בקדושת לימוד התורה. אני רואה בי - שמתוך אימוץ ערכי הפטרת השבוע שלנו, הדורשת את ביטול הָעַבְדּוּת - אני נמנה לדורשים בנחרצות ללא כל פשרה את ביטול הָעַבְדּוּת של רבבות יהודים, העובדים במסגרות של חברות קבלן בתנאים מחפירים של עַבְדּוּת. אני רואה בי איש "העגלה המלאה של לימוד תורה", שמתוך אהבה לתכניה המוסריים וההומאניים אני מאמץ את ערכי פרשת השבוע בהגברת המאבק להשתתת ערכי צדק חברתי במציאות חיינו.
אראל סגל, לא שמעתי אותך דורש ביטול פגעי הָעַבְדּות של חברות קבלן, כפי שנדרש מאיש העגלה המלאה ליישם את הדרישה בקוראו את הפטרת השבוע בספר ירמיהו פרק ל"ד פסוק ט'. אראל סגל, אינני מקבל את הפרדתך בין גבהי הנפש, שכל יומם תחום ב-ד' אמות של לימודי תורה ובין נמיכותם של אלה, שבסדר יומם מוקדש זמן רב לעבודה ולשלל הדאגות לפרנסת המשפחה.
