מדוע ההסכם הסעודי-אירני ייכשל

סעודיה העבירה ביקורת רבה על ההשתלטות הטוטאלית של חיזבאללה על לבנון, תהליך שהחריף מאוד מאז נסיגת הצבא הסורי ממנה ב-2005. אך לאירן אין כל כוונה לוותר על תמיכתה המסיבית ב"יהלום שבכתר" - הארגון הנאמן ביותר למהפכה האירנית, המהווה את חוד החנית שלה במאבק נגד ישראל. לסעודיה נכונה אכזבה אם היא חושבת שאירן תאפשר למוסלמים הסונים לשוב לכס השלטון במדינת הארזים. סעד אל-חריר, שאביו נרצח ע"י פעילי חיזבאללה, כבר התייאש ופרש מהפוליטיקה, ולבנון נמצאת בשיתוק מדיני ממושך.

המאבק על סוריה אבוד

החיזור הנצפה לאחרונה של מדינות ערב (האמירויות, בחריין, ירדן, תוניסיה, אלג'יריה ולבנון) אחרי משטרו של בשאר אל-אסד נובע מהכוונה לקרב בחזרה את סוריה לליגה הערבית ולהרחיקה מאירן. אולם מטרה זו כמעט בלתי אפשרית ברקע המצב הפנימי הרעוע בסוריה. אירן ניצלה את מלחמת האזרחים על-מנת להתערב ישירות ולשלוח מיליציות שיעיות להילחם במורדים. אין מתנות חינם, אירן השתלטה על אזורים שלמים ועל מתקנים חשובים במדינה - קבר זיינב בדמשק, נמל לטקיה, הגבול עם עירק ועוד.

יתר על כן, בסוריה עדיין שולט המיעוט העלאווי והוא תלוי לחלוטין בסיוע של המיליציות הפרו-אירניות. ברגע שאירן תחליט לצאת מסוריה, מחכות למשפחת אסד חצי מיליון נקמות-דם של הרוב הסוני שנשחט בשנים 2011-2017. הנסיגה המקווה לא תקרה, אירן לא תוותר על המפעל הגדול של ה"שהיד" קאסם סולימאני, שבנה את הגשר היבשתי של אירן-עירק-סוריה-לבנון.

עירק של אירן

גם בזירה העירקית מחכה לסעודיה אכזבה אם הייתה לה ציפייה למיתון המעורבות האירנית. אירן ניצלה את המלחמה בדאעש (2017-2014) כדי להעמיק את שליטתה במדינה באמצעות מיליציות "הגיוס העממי" וכל הממשלות בבגדד, כולל הנוכחית, מאוישות ע"י דמויות שיעיות הנאמנות לטהרן.

ישראל וארה"ב ירוויחו בטווח הארוך

אז למה בכל זאת מצפה סעודיה? האם המומחים והיועצים של המלך סלמאן ויורשו מחמד בן סלמאן לא ידעו את כל הנתונים הללו? נראה כי הרעיון בריאד היה לחתום עם אירן כדי להעמיד בניסיון את הפסקת האש בתימן, לאפשר לסעודיה לפתוח שגרירות בדמשק בתקווה שיוכלו להשפיע כמו בעבר על מהלך העניינים בסוריה. יש להניח כי הופעל על סעודיה לחץ סיני כבד לחתום על ההסכמים הללו, וסעודיה הרוויחה בהסכם עם אירן חבילה של עסקות מאוד משתלמות עם הסינים. בכך גם אותתה ריאד לוושינגטון שהיא לא נמצאת בכיסה של ארה"ב וכי על הממשל האמריקני להתאמץ ולהתקרב לממלכה הסעודית.

אולם האכזבה של סעודיה צפויה להיות קשה כל כך, כאשר תגלה שלא השיגה מאומה מהסכם עם ממשלת האייתולות, כי שאיפותיה של אירן לא ייעלמו ופראי האדם החות'ים ימשיכו להפציץ את סעודיה ואת בנות בריתה בתימן. החות'ים לא מבינים למה עליהם להניח את נשקם. הם שיכורי כוח וחשים עצמם בלתי מנוצחים אחרי שהקואליציה הסעודית נכשלה בניסיון להביסם במשך יותר משש שנים. הם משתמשים באזרחי צפון-מערב תימן כמגן אנושי, מקיימים משטר איסלאמי קיצוני, מוציאים חשודים ואשמים להורג, מנצלים ילדים למלחמה ועוד.

כאן חשוב להזכיר כי סעודיה מנסה במקביל מ-2020 בלון ניסוי נוסף: היא מאפשרת את הסכמי אברהם של האמירויות ובחריין, ומטוסים ישראלים יכולים לטוס מעל המרחב האווירי הסעודי. בעוד שהיחסים עם אירן יתגלו כחסרי תועלת ואף מזיקים, סעודיה תהיה עדה ליציבותם של הסכמי אברהם ויש לקוות שאלה אפילו יתפתחו להסכמים נוספים. כל מי שיצטרף לנורמליזציה יחווה יציבות והתקדמות כלכלית. במקביל, היכן שאירן מעורבת במזרח התיכון יש עליבות, עוני, רעב ומלחמות. סעודיה שואפת לפריחה כלכלית ולכן עתידה נמצא עם הקדמה שמציעה ברית האמירויות-ישראל ולא עם אירן. אסור לשכוח שישראל היא זו שמפתחת את מערכות ההגנה נגד טילים המתקדמות ביותר, אלה היכולות לספק את ההגנה המיטבית נגד האיום החות'י.

על כן, האחריות המונחת כעת על כתפיה של ממשלת ישראל כבדה מאוד. אם היא תלך לכיוונים קיצוניים על-פי בית מדרשם של בן-גביר וסמוטריץ', ישראל תחדל מלהיות מדינה אטרקטיבית באזור והסכמי אברהם לא יתקדמו (או ההפך - יבוטלו). מבחינת היציבות המיידית שמחפשת סעודיה כדי להתקדם כלכלית, מנהיגיה יודעים כי היא לא תבוא מכיוון האירנים, אלא תמשיך להתקיים רק בזכות נוכחותו של הצי החמישי האמריקני ובסיסיו במפרץ הפרסי. בן סלמאן יודע כי המשטר האימפריאליסטי, המדכא והאפל של ח'מנאי וחבר מרעיו לא ישנה את עורו. זוהי שעת מבחן שתוצאותיה כמעט ידועות מראש.