בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
"שטרופ, צא כבר מה"שלאף-שטונדה" שלך! אתה חייב להוריד את הדגלים האלה בכל מחיר, היום! ע-כ-ש-יו! הם מתנופפים מעל ורשה כבר ארבעה ימים"! ● מרד גטו ורשה - מעטים מול רבים (ולא כקלישאה)
גנרל הס"ס יירגן שטרופ, מפקד דיכוי גטו ורשה, הגדיר את הנפת הדגלים בזכרונות שכתב בכלא. הוא אמר: "לדגלים הייתה חשיבות פוליטית ומוראלית רבה. הם הזכירו למאות-אלפים את פולין וריגשו אותם, הם איחדו את אוכלוסיית הגנרלגוברנמן, ובעיקר את היהודים והפולנים. דגלים וצבעי הלאום הם אמצעי לחימה בדיוק כמו יריות מנשק אוטומטי, יותר כמו אלפי יריות. כולנו ידענו זאת - הימלר, קרוגר והאן".
בערב פסח מלאו 80 שנה למרד גטו ורשה. ציון המועד נקבע לכ"ז בניסן, שישה ימים לאחר תום חג הפסח. ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל. האירוע הזה נבלע בין ימי הזיכרון שאנו משופעים בהם, ולא נודע כי בא אל קרבם. המרד היה אירוע בעל חשיבות מיוחדת. הוא פרץ לאחר הכנות ואגירת נשק (קל בלבד), ובמיוחד לאחר שהגרמנים החליטו ל"דלל" את ציבור כלואי הגטו. תשעה חדשים לפני המרד בוצעה בגטו אקציה ענקית. מהגדולות שבוצעו במלחה"ע השנייה. למעלה מ-300,000 יהודים נשלחו לטרבלינקה להשמדה. הרכבות, הידועות לשמצה, פעלו יומם ולילה. היה ברור כמעט לכולם כי הקץ מתקרב.
בגטו נשארו כ-40,000 יהודים. כמה מאות צעירים מהם הקימו שני ארגוני מחתרת: אצ"י (איגוד צבאי יהודי, של ארגוני הימין) ואי"ל (הארגון היהודי הלוחם, של ארגוני השמאל). חברי הארגונים הללו החליטו למרוד. אנשי אצ"י הניפו את דגל פולין ואת דגל הכחול-לבן מעל הבניין שתפסו בכיכר מורנובסקה וממנו נלחמו נגד הגרמנים.
הדגלים נראו באיזורים נרחבים מעל קו האופק של ורשה. הדבר עורר את חמתו של היינריך הימלר, מפקד הס"ס, שהשמדת היהודים הייתה באחריותו, הוא היה מוטרד מהמראה, וצרח בטלפון ממשרדו בברלין על שטרופ: "שטרופ, כאן במטה שלי אומרים לי שאני צריך לפטר אותך. אתה חייב לצאת כבר מה'שלאף-שטונדה' שלך. די! תוריד את הדגלים האלה בכל מחיר. עכשיו! הם מתנופפים מעל ורשה כבר ארבעה ימים!".
שטרופ מונה על-ידי הימלר זה מקרוב, לדיכוי המרד ולהשמדת היהודים הנותרים בגטו, לאחר שהתאכזב מביצועיו של המפקד הקודם, פרנקנג פון-זאמרן. בכלאו כתב שטרופ: "לדגלים הייתה חשיבות פוליטית ומוראלית רבה. הם הזכירו למאות-אלפים את פולין וריגשו אותם, הם איחדו את אוכלוסיית הגנרלגוברנמן, ובעיקר את היהודים והפולנים. דגלים וצבעי הלאום הם אמצעי לחימה בדיוק כמו יריות מנשק אוטומטי, יותר כמו אלפי יריות. כולנו ידענו זאת - הימלר, קרוגר והאן".
שטרופ נזקק לכוח מיוחד, לארטילריה וללהביורים, שהובהלו אליו מהחזית. רק לאחר חודש הוא הצליח גם לגבור על המורדים המועטים וגם על רבבות היהודים שנכנסו למקומות מחבוא וסירבו לצאת לקראת גירושם. הוא הועמד לדין אחרי המלחמה, נידון למוות, והוצא להורג בפולין. "הובסנו על-ידי הלהבות, לא על-ידי הגרמנים"
"בבוקר ה-20 באפריל ניתן ללוחמים אולטימטום להניח את נשקם, ולהיכנע עד השעה עשר בבוקר. האולטימטום נדחה על-ידי המורדים. הגרמנים החלו לשרוף באופן שיטתי את הבתים, בעזרת להביורים ובקבוקי תבערה, וכמו-כן פוצצו מרתפים ותעלות ביוב. הובסנו על-ידי הלהבות, לא על-ידי הגרמנים", העיד מארק אדלמן, ממפקדי אי"ל. ים הלהבות הציף את הבתים והחצרות... לא היה אוויר לנשימה, רק עשן שחור ומחניק וחום בוער שקרן מהקירות האדומים מחום וממדרגות האבן הלוהטות". הגרמנים הציתו את הגטו כולו כאמצעי להכנעת רבבות האזרחים הלא-לוחמים. שרידי הלוחמים החלו לצאת מן הגטו אל האזור ה"ארי" דרך תעלות הביוב.
ב-7 במאי גילו הגרמנים את הבונקר ברחוב מילא 8, בו התמקמה מפקדת אי"ל בראשותו של מרדכי אנילביץ. למחרת הם תקפו אותו, כולל בגזים; הלוחמים העדיפו להתאבד מאשר ליפול בידי הגרמנים. כמה עשרות לוחמים הצליחו להימלט אל הצד הארי בהובלתו של שמחה רותם (קאז'יק). רוב אנשי אצ"י נהרגו. כמה עשרות מן הלוחמים שרדו. מרד גטו ורשה. סיפור של גבורה, סיפור של אומץ ותקווה. במותם ציוו לנו את החיים!
פורסם (ועודכן עכשיו), על-ידי כותב טורים אלה בספרו "כבר לא תוהה בדרכים".
ועדת התקציב של הסנאט האמריקני חשפה לציבור את עובדת קיומם של קרוב למאה חשבונות שהיו בבנק "קרדיט סוויס", והיו מקושרים לנאצים. החשבונות הללו היו פעילים זמן רב לאחר תום מלחמת העולם השנייה, חלקם עד לפני שנים אחדות.
בלשכת שר האוצר סמוטריץ׳ אומרים כי הידיעה כביכול בתקציבי ניצולי השואה כוזבת. בהודעת הלשכה נכתב: "אין כל הרעה של מצב ניצולי השואה, להפך. למעשה, תקציב הרשות לניצולי שואה עמד בשנת 2022 על 5.14 מיליארד ש"ח, ויעמוד בשנת 2023 על 5.29 מיליארד ש"ח. כל זכויות הניצולים נותרו כפי שהיו. בנוסף, בתחילת השנה התבצעו עידכוני מדד לאור הצמדות שהעלו את המענק השנתי מ-6,500 ש"ח ל-6,987 ש"ח. גם התגמולים החודשיים עודכנו ב-2.45% בעלות של 80 מלש"ח לשנה".
לראשונה מאז פרוץ הקורונה יוצא לדרך במתכונת מלאה "מצעד החיים" ה-35. בשונה ממצעדים קודמים, את המצעד השנה יובילו 40 שורדי שואה מישראל ומרחבי העולם. בטקס המרכזי שיתקיים בבירקנאו בסיום המצעד, יודלקו שבעה לפידים. לראשונה השנה תודלק משואה לזכר יהדות תוניסיה תחת הכיבוש הנאצי. בטקס ינאם נשיא איטליה סרג'ו מטרלה. הזמר עברי לידר ושורדת השואה שושנה טריסטר ישירו את השיר "בואי אימא".
כך טוען נשיא קרן החלומות בלוס אנג'לס בדיון בוועדת הקליטה ומוסיף: "גרמניה לא עומדת בהבטחתה לעזור לאותם ניצולים לא לסבול עוד בעודם בחיים" ▪ "יש רישומים של ניצולים בשואה שזכאים לקבל כספים, אבל ממשלת ישראל לא עושה דבר כדי לנסות ולקבל את הכספים האלה"
פורר. לקדם את הציונות כערך מוגן בקמפוסים ברחבי העולם [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
הנשיא הרצוג בטקס "לכל איש יש שם" במשכן הכנסת:"אנחנו איננו זוכרים מספרים, אנחנו זוכרים את החיים, את בני האדם. כי שם של כל יהודי שעלה באש ושמונים שנה אחר כך עדיין נקרא בקול רם בירושלים, בבית המחוקקים של מדינת הלאום היהודית והדמוקרטית שלנו, הוא הניצחון הגדול. אני מבקש להזכיר כאן את דבריה המרגשים של שורדת השואה שושנה וייס אמש ביד ושם שקראה לכולנו להתלכד ולהתאחד לשמור על עמנו ומולדתנו כי אין לנו ארץ אחרת. בואו נקשיב לה".
שואת יהודי יוגוסלביה כמעט ונשכחה, למרות ששלושה רבעים מהם נרצחו - הן בידי הגרמנים והן בידי משתפי הפעולה המקומיים ▪ הרצח כאן החל עוד לפני ההשמדה במזרח אירופה
בביקורו הראשון באושוויץ הבין הרב זקס - הרב הראשי לבריטניה ומהוגי הדעות היהודיים החשובים ביותר - ש"כאשר אלוקים מדבר ובני אדם מסרבים להאזין, אפילו הוא חסר אונים"
אושוויץ. חופש הבחירה אינו נלקח [צילום: נתי שוחט, פלאש 90]
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות התכנסה (17.4.23) לישיבה מיוחדת בהשתתפות נציגי הקהילות היהודיות בתפוצות לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הדיון בישיבה התמקד בחינוך לזכרון השואה שמתבצע בקהילות היהודיות בתפוצות. בישיבה השתתפו נציגי קהילות יהודיות מארה"ב, מצרפת, מארגנטינה, מאוסטרליה, ממולדובה ומאוקראינה. לפי הערכות, בעולם כולו חיים כ-280,000 ניצולי שואה, מתוכם כ-150,503 ניצולי השואה חיים בישראל וגילם הממוצע הוא 86.
בנימין זאב ורצברגר נולד בהונגריה. כל משפחתו נספתה בשואה, והוא נשלח למחנות ריכוז שונים. במחנה מאוטהאוזן שבאוסטריה נהג קצין האס.אס. להעיר אותו ואת שאר האסירים מדי יום בצרחות נוראות. "אתם חולמים על ירושלים?", הקצין צעק עליהם, "אתם לא תזכו לראות את ירושלים". "אתם תראו את ירושלים רק דרך הארובות של המשרפות".
הפצצות בעלות הברית לא יכניעו את גרמניה. ארה"ב ובריטניה יילחמו לצידה של גרמניה נגד ברית המועצות. הנאצים רודפים את היהודים אך ורק משם שהם יהודים. רק הקדוש ברוך הוא יושיע אותם. מעטים מאוד היו מי שהגיעו לתובנות אלו במהלך השואה, וספק אם היו ביניהם נערים בני-עשרה - למעט אחד: משה פלינקר. הנער יליד 1926 הסתתר עם משפחתו בבריסל לאחר שנמלטו מהולנד, ובמחבוא כתב יומן מרשים ביותר מכל בחינה: התמדתו בכתיבה, לשונו העברית הקולחת, בקיאותו במקורות היהדות ובעיקר ההבנה המעמיקה של האירועים, סיבותיהם והשלכותיהם.
בשנת 1995, במלאת חמישים שנה לשחרור אושוויץ ולסיומה של מלחמת העולם השנייה, התבקש הרב יונתן זקס בידי ה-BBC לצלם סרט באושוויץ. חצי יובל מאוחר יותר סיפר הרב זקס - אז הרב הראשי לבריטניה ומהוגי הדעות היהודיים החשובים בדורנו:
ברגע הזה - רגע של הוד, של חסד ושל אמת -אפשר לשמוע ממש את פעימות הלב של אומה שלמה, שעומדת בפני שבוע "הימים הנוראים" שלה - שבוע שמתחיל היום, ויסתיים במוצאי יום העצמאות השבעים וחמישה של מדינת ישראל. אבל השנה היא לא שנה רגילה. ויום הזיכרון הזה הוא לא רגיל. השנה התחושות מעיבות, הכתפיים שחוחות, כמו מעידות על כובד המחלוקת שרובצת עלינו. אני פונה אליכם - אזרחיות ואזרחי ישראל, בתפילה זכה, שנשאיר את הימים הקדושים האלה, שמתחילים הערב ומסתיימים ביום העצמאות, מעל לכל מחלוקת; ונתייחד כולנו, כתמיד - בשותפות, באבל, בזיכרון.
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
