סיפורו של "פסטיבל הזמר והפזמון"

הפסטיבל הראשון נערך ב-1960. המדינה הייתה בשנותיה הראשונות, בת 12, והוא הועבר בשידור חי מהיכל התרבות בתל אביב. בפסטיבל התחרו 9 שירים שנבחרו על-ידי ועדת שופטים בראשה עמד שר הבריאות ישראל ברזילי, איש מפ"ם, חבר קיבוץ נגבה, מוזיקאי בהשכלתו. המנחה היה צחי שמעוני. מטרת הפסטיבל כפי שצוין בתקנון הפסטיבל הייתה ל"עודד ולהעשיר את הזמר הישראלי ולשקף את הישגי החברה הישראלית ותרבות העם היהודי לדורותיו".

במקום הראשון זכה השיר "ערב בא" שכתב עודד אבישר והלחין אריה לבנון, אשר בוצע על-ידי שמעון בר ועליזה קאשי.

על-מנת לתת לכל השירים סיכויים שווים כל אחד מן השירים שהשתתפו בפסטיבל בשנותיו הראשונות בוצע פעמיים, פעם אחד על-ידי זמר ופעם שנייה על-ידי זמרת. בעקבות כל פסטיבל יצא לרוב "תקליט הפסטיבל" שכלל את כל שירי הפסטיבל לאותה שנה.

בפסטיבל השני ב-1961 זכה במקום הראשון השיר "שאני עימך" שביצעו אסתר עופרים וגדעון זינגר. בשנים 1962 ו1963 לא נערך הפסטיבל ובשנת 1963 נערך במקומו המופע "אנו נהיה הראשונים" לציון 80 שנה לעליה הראשונה.

לאחר שנתיים של הפסקה, חידש הפסטיבל את פעילותו ב-1964. הוא נערך במוצאי יום העצמאות בהיכל התרבות בתל אביב. למקום הראשון הגיע השיר "ילדתי אמרי" אשר ביצעו ביחד בני אמדורסקי ונחמה הנדל. למקום השני הגיעה ילדה בת 14 בשם נעמי לוי שביצעה את השיר "דברים של לא כלום" שכתבו חיים קינן ושמעון כהן.

ב-1965 עבר הפסטיבל מספר חידושים. שמו שונה ל"פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי", מיקומו הועבר מהיכל התרבות בתל אביב לבנייני האומה בירושלים, והוא לווה בתזמורת הסימפונית של רשות השידור, בניצוחו של משה וילנסקי. מנחה האירוע היה כמו בשנים קודמות יצחק שמעוני. שמעוני הנחה את הפסטיבל מאז יסודו ב-1960 עד 1971. השיר שזכה בפסטיבל 1965 במקום הראשון היה "איילת החן" שביצעו אריק איינשטיין ויפה ירקוני למילותיו של עודד בצר וללחנו של נתן שחר.

בפסטיבל 1966 שוב זכו במקום הראשון הצמד אריק איינשטיין ויפה ירקוני שביצעו את השיר "ליל סתיו" אותו כתבו חיים צור וחיה כהן. שירים בולטים נוספים באותה שנה היו "לא פעם, בקיץ" בביצוע עדנה גורן ואריק איינשטיין, "ריח תפוח ואודם שני" שביצעו הפרברים ושלישיית גשר הירקון, "בואי ילדה" של גשר הירקון ועדנה גורן, "מגדים" של עליזה עזיקרי וחדווה ודוד.

פסטיבל הזמר 1967 נערך במוצאי יום העצמאות כחודש לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. במקום הראשון זכה השיר "מי יודע כמה", אותו ביצע מייק בורשטיין אולם יותר מכל זכור מפסטיבל 1967 דווקא שיר שלא נכלל בשירי התחרות, אלא שיר שהושר במסגרת החלק האמנותי של הפסטיבל על-ידי זמרת אורחת צעירה אלמונית בת 20 בעלת קול פעמונים בשם שולי נתן. היה זה כידוע השיר "ירושלים של זהב" שאת מילותיו כתבה נעמי שמר. השיר ירושלים של זהב היה אחד מחמשת שירים על ירושלים שהוזמנו על-ידי ראש עיריית ירושלים טדי קולק, והושרו בעת ההפסקה לצורך מניין הקולות, השיר מפי שולי נתן "גנב את ההצגה" בפסטיבל, זכה לתשואות ממושכות של הקהל באולם ולתהילת עולם והאפיל על השירים שהתחרו בפסטיבל כולל השירים הזוכים בו, וספק אם מישהו יודע או זוכר מי הזמרים והשירים שזכו במקומות הראשונים בפסטיבל הזמר 1967.

ב-1968 לא נערך הפסטיבל ובמקומו נערך המופע "פזמון חוזר, מצעד שירי עשרים השנה", לציון 20 שנה למדינת ישראל. הפסטיבל חידש פעילותו ביום העצמאות 1969 בעיצומה של מלחמת ההתשה, ולראשונה שודר בשידור חי בטלוויזיה, שזה לא מכבר הוקמה. באותה שנה זכה יהורם גאון בשני המקומות הראשונים, עם השירים "בלדה לחובש" במקום הראשון ו"עץ האלון" במקום השני. למקום השלישי הגיע זמר צעיר בשם אבי טולדנו שביצע את השיר "בדרך חזרה" שירם של אהוד מנור ונורית הירש. פסטיבל 1969 הצמיח כמה להיטים ובהם: "פראג" בביצוע אריק איינשטיין, "על כפיו יביא" בביצוע רבקה זהר וב"הר הגלבוע" בביצוע "הפרברים".

בפסטיבל 1970 זכה במקום הראשון חייל צעיר בשם שלמה ארצי סולן להקת חיל-הים לבוש במדי צהל כששר את פתאום עכשיו (אהבתיה) שלימים יהפוך לאחד מהבולטים בזמרי ישראל. במקום השני נבחר השיר "רבי עקיבא" בביצוע סולנית להקת חיל-הים לשעבר רבקה זהר, ובמקום השלישי זכתה אילנית עם השיר "אהבתה של תרזה דימון" אולם בפסטיבל 1970 "גנב את ההצגה" דווקא שיר שלא נכלל בשלושת המקומות הראשונים. היה זה השיר "מים לדוד המלך" שכתב והלחין עקיבא נוף וביצעה "שלישית הגשש החיוור". השלושה ביצעו את השיר מעל במת הפסטיבל כשהם לבושים בחצאיות "תנ"כיות" קצרות וכאשר הרימו את ידיהם במהלך הפזמון, בצבצו תחתיהן תחתוניהם. הדעות לגבי ההופעה היו חלוקות - חלק מהצופים תמכו בהופעה המפתיעה, וחלק ראו בה לא-ראויה וזולה. יצחק שמעוני, שהיה מנחה הערב בו הופיעה הלהקה עם החצאיות, אמר ש"השיר עומד לשיפוט ולא הביצוע".

בתחרות פסטיבל הזמר והפזמון 1971 זכה השיר "רק הירח" בביצועה של אילנית. במקום השני זכה ששי קשת עם השיר ו"מתוק האור בעיניים", ובמקום השלישי "לא נדע הלילה" בביצוע צמד הדודאים.

את פסטיבל הזמר והפזמון 1972 שנערך במוצאי יום העצמאות בבנייני האומה בירושלים הנחו רבקה מיכאלי ויוסי בנאי. הפסטיבל לא היה פתוח לקהל הרחב ו-12 השירים שהשתתפו בו נכתבו על-ידי מחברים מקצועיים.

השיר שזכה בתחרות הוא "טוב לי לשיר" בביצוע שלישיית "הטוב הרע והנערה". במקום השני זכה בועז שרעבי עם השיר "חייך וחיי" ואילו למקום השלישי הגיעה עדנה לב עם שירה "קרן שמש קרן זוהר". שירים נוספים שבלטו היו "נגן לי ירדן" בביצוע רבקה זהר, "כשאהיה זקן" בביצוע שולה חן ובני אמדורסקי, "ציפורים בראש" בביצוע "לא אכפת להם".

בפסטיבל 1973 שנערך במוצאי יום העצמאות בבנייני האומה בירושלים בהנחיית רבקה מיכאלי זכתה במקום הראשון צעירה חיפאית בת 23 בוגרת להקת צבאית של פיקוד צפון עם השיר "את ואני נולדנו בתש"ח" למילים של מוטי גלעדי, ללחן של יגאל בשן ולעיבוד של אלדד שרים. במקום השני זכה שלמה ארצי בשיר "בבוקר בבוקר" (פתאום קם אדם) ובמקום השלישי דורית ראובני עם "רכבת העמק".

פסטיבל הזמר 1974 נערך אחרי מלחמת יום כיפור בבנייני האומה בירושלים. השיר שזכה בתחרות הוא "הבלדה על ברוך ג'מילי" בביצוע של שלמה ארצי ולהקת גברת תפוח. השיר נכתב בהשראת כתובת גרפיטי, "פלמ"ח ברוך ג'מילי פ"ת 1948!", שכתב בזפת חייל מלווה שיירות במלחמת העצמאות ב-1948 על קיר של מבנה שאיבת מים בשער הגיא, שעליו שמר. הכתובת נשארה שנים רבות והפכה לחלק מהנוף בדרך לירושלים. במהלך חלוקת הפרס לשיר הזוכה קם ברוך ג'מילי כותב הגרפיטי ונופף בגאווה לקול תשואות הקהל. היו שביקרו השיר בטענה כי יש בו עידוד לוונדליזם.

שירים בולטים נוספים באותה שנה היו "שיר היונה" בביצוע נתנאלה, ו"נח" של מתי כספי ושוקולד מנטה מסטיק.

בשנים 1975 ו-1976 לא נערך פסטיבל הזמר והפזמון במתכונתו הרגילה. במקומו נערך במוצאי יום העצמאות ב1975 בהיכל התרבות בתל אביב המופע "אנחנו שרים לך" וב-1976 מופע חגיגת זמר בבנייני האומה בירושלים בהנחיית מיקי קם.

לאחר שנתיים של הפסקה, חידש הפסטיבל את פעילותו ב-1977 במתכונתו התחרותית הרגילה, אלא שהפעם לראשונה לא נערך במוצאי יום העצמאות כפי שהיה לאורך כל השנים והתחרות התקיימה במוצאי שבת, 5 במרס 1977, בבנייני האומה בירושלים בהנחיית רבקה מיכאלי. השיר שזכה בתחרות הוא "רקפת" בביצוע של רוחמה רז. בתחרות בלטה הזמרת אילנה אביטל, שהייתה אז בגיל 17, וזכתה במקום השלישי עם השיר "אותך".

בפסטיבל הזמר 1978 הוחלט שמכאן והלאה השיר הזוכה בפסטיבל הזמר יהיה גם השיר שייצג את ישראל באירוויזיון. וכך היה. בפסטיבל 1978 זכו במקום הראשון יזהר כהן ולהקת אלף-בית עם השיר "אבניבי", וייצגו את ישראל באירוויזיון שהתקיים באותה שנה בפריז, צרפת וכידוע זכו גם בו במקום הראשון.

פסטיבל הזמר והפזמון 1979, נערך בירושלים ב-27 בינואר. במקום הראשון זכו להקת חלב ודבש עם הסולנית גלי עטרי והשיר "הללויה", לימים יזכה השיר במקום הראשון גם באירוויזיון שנערך בירושלים.

תחרות פסטיבל הזמר והפזמון 1980 התקיימה ב-29 במרץ בבנייני האומה בירושלים. השיר שזכה בתחרות הוא "פזמון חוזר" בביצוע של להקת "האחים והאחיות", שני להיטים שיצאו מהתחרות הם: "אתמול היית שונה" בביצוע שימי תבורי ו"אני עושה לי מנגינות" של סקסטה.

פסטיבל הזמר 1980 היה אחרון פסטיבלי הזמר לאחריו הוחלט לבטל את לבטל את התחרות, ולהחליפה בתחרות הקדם אירוויזיון.