בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
לרסן את מבול התביעות [אילוסטרציה: בינג AI]
|
|
|
חובת פנייה מוקדמת והטלת אגרת משפט
|
על תביעות ייצוגיות בתחום נגישות נכים ● מדובר בתביעות אשר מוכנות בשיטת "העתק-הדבק", נגד גופים שלטוניים וחברות פרטיות בגין הפרות קלות לכאורה של החוק בכל הנוגע לחובת הנגשת נתב שיחות, הנגשת אתר אינטרנט, ופרסום הסדרי נגישות
|
בשנת 2018 נפל דבר בתחום התביעות הייצוגיות, עם חקיקת תקנה 7א לתקנות בתי משפט (אגרות) אשר הטילה אגרת משפט בשיעורים נכבדים ביותר על תביעות ייצוגיות. מי שעמדה מאחורי המהלך הייתה שרת המשפטים דאז איילת שקד והוא נועד להביא לצמצום מספר התביעות הייצוגיות המוגשות לבתי המשפט, תביעות שעד לאותו זמן היו פטורות מתשלום אגרה. מספר נושאים הוחרגו מחובת תשלום אגרה ובראשם תביעות ייצוגיות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, או במילים אחרות תביעות נגישות. הדבר נעשה מתוך מטרה ליצור תמריץ להגשת תביעות בנושא זה שעד אז תפס אחוז זניח מכלל התביעות הייצוגיות. בחינת המצב כיום, לאחר שחלפו חמש שנים מאז התקנת התקנות האמורות, מלמדת כי התמריץ הצליח מעל ומעבר. עיון בפנקס התובענות הייצוגיות מלמד על מבול של תביעות נגישות, עד כדי כך שהן הגיעו לכדי 70% מכלל התביעות הייצוגיות שהוגשו בשנת 2023. מדובר בתביעות אשר מוכנות בשיטת "העתק-הדבק", נגד גופים שלטוניים וחברות פרטיות בגין הפרות קלות לכאורה של החוק בכל הנוגע לחובת הנגשת נתב שיחות, הנגשת אתר אינטרנט, ופרסום הסדרי נגישות. סביב הנושא נוצרה תעשיה אשר כוללת מספר תובעים אשר מדי חודש מגישים עשרות תביעות נגישות, נגד כל נתבע בנפרד, דבר אשר גורם להכבדה ולעומס על מערכת בתי המשפט. עניין זה בא לידי ביטוי גם בפנקס התובענות הייצוגיות אשר הפך להיות בבחינת תבן אשר קשה לברור מתוכו את המוץ. מול אותם תובעים סדרתיים עומדים במקרים רבים בעלי עסקים קטנים. לאחרונה אף הובא לידיעתנו מקרה של חייל מילואים שבעודו משתתף בלחימה הוגשה נגדו תביעת נגישות, ויש להניח שהוא לא היחידי. בעלי עסקים אלו נתקלים בפעם הראשונה במכשיר העוצמתי של תביעה ייצוגית, דבר אשר מדיר שינה מעיניהם ומאלץ אותם להגיע לפשרה מהירה וזאת במטרה לחסוך את עלויות ההתדיינות והסיכונים הכרוכים בניהול תביעה מסוג זה. על-רקע זה אין פלא שהרוב המוחלט של תביעות הנגישות מסתיים בבקשת הסתלקות מתוגמלת, כלומר בבקשה שבמסגרתה מתבקש בית המשפט למחוק את התביעה יחד עם פסיקת גמול לתובע הייצוגי ולבא-כוחו בשיעור נמוך יחסית של אלפי שקלים בודדים. לכאורה נראה שמדובר בתוצאה זניחה, אולם הנתונים המצטברים מלמדים כי מדובר בעיסוק שיכול להיות רווחי ביותר. כך למשל, אם לוקחים בחשבון גמול ממוצע של כ-5,000 שקלים לכל תביעה, הגשת 100 תביעות נגישות יכולה להניב הכנסה שנתית יפה בהיקף של כחצי מיליון שקלים. לאור האמור לעיל, דומה שהגיעה השעה לרסן את מבול התביעות בתחום זה, דבר אשר יכול להיעשות באמצעות שני צעדים: האחד - קביעת חובה לפנייה מוקדמת בכל עילות הנגישות, כך שתינתן לנתבע האפשרות לתקן את ההפרה, עוד לפני הגשת תביעה לבית משפט. והשני - הטלת אגרת משפט גם על תביעות ייצוגיות בתחום הנגישות.
|
|
הכותבים עוסקים בתחום וכיהנו כיושבי ראש ועדות תביעות ייצוגיות במחוזות מרכז וצפון של לשכת עורכי הדין.
|
|
תאריך:
|
20/01/2024
|
|
|
עודכן:
|
20/01/2024
|
|
דורון רדעי, פינחס מיכאל אור
|
חובת פנייה מוקדמת והטלת אגרת משפט
|
|
עם כל הכאב והצער, כדאי להפנים:
|
|
|
כמו צופים רבים, אני משער, אף אני הסתקרנתי לצפות בתוכנית האחרונה עד כה של 'עובדה' בעריכת אילנה דיין, ובמרכזה: ראיון עם גדי איזנקוט, עתה שר, ומי שהיה רמטכ"ל. עתה נושא בעוד תואר כה עצוב: אב שכול. במידה רבה, ריחפה דמותו של הבן שנהרג במלחמה, מעל הראיון, כמעט לכל אורכו. ובצדק. בוודאי עוד נשמע מפיו של האב השכול, עוד על הירהוריו בעקבות מותו של הבן.
|
|
|
ממשלה הגיונית (ואין כזאת) הייתה מפיצה תוך 24 שעות את העובדות המזעזעות שיחיא סנוואר ומוחמד דף רוצחים שבויים ומודיעה כי אם יירצח/תירצח עוד חטוף/ה ח'אן יונס 2024 תהיה כמו דרזדן, 1944
|
|
|
מובא במקרא בספר שמות (ט"ו, כ"ג) "ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם". אומרים חז"ל במדרש רבה (פר' נ', ג') "כי מרים הם", הדור היה מר במעשיו. המרירות שבמים נגרמה ע"י מעשיהם הרעים של עם ישראל, וכיוון שהדבר נגרם ע"י עוונות, הרי שהמתקת המים בכפרת עוונות אלו, ונתינת העץ למים בכך נתכפרו עוונותיהם של ישראל. משמע מדברי חז"ל שמרירות המים רומזת לעוונות, והעץ - ממתיק המים מכפר על העוונות.
|
|
|
במלחמת "חרבות ברזל" כשלה ישראל: ממשלה, רח"ל ורוב המשרדים המיותרים (שהוקמו מסיבות קואליציוניות גרידא) בטיפול בעורף, במיוחד בקווי העימות אך לא רק בהם פיקוד העורף של צה"ל, העורף האזרחי הלא מאורגן ואירגונים התנדבותיים עשו את רוב העבודה, אך לא הכל כוסה ולא כל מה שצריך היה במקום ובזמן חובה לתקן זאת בהקדם, משום שמלחמה כמבחן קיומי זו עתידה להמשך בצורות ועוצמות שונות זמן ניכר
|
|
|
|