|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
אילת 1964 - במרכז הצילום מרכז רכטר עם הגגות בצורת קשת [צילום: פריץ כהן/לע"מ]
|
|
|
סיפורו של "מרכז רכטר" באילת
|
|
האלמנט הבולט במתחם "מרכז רכטר" באילת הוא הגגות המקומרים שייצגו רוח המקום והאקלים המדברי שנועדו להצל על העוברים והשוהים במתחם מפני קרני השמש היוקדת
|
|
מרכז רכטר הנמצא במרכזה של העיר אילת מול התחנה המרכזית באילת היה המרכז המסחרי הראשון בעיר - לב החיים המסחריים באילת בעשוריה הראשונים. בשנות ה-90 איבד ממעמדו כמרכז מסחרי מוביל לטובת קניונים ומרכזי מסחר אחרים שנפתחו באילת לא הרחק ממנו.
המרכז נחנך בשנת 1959 ותוכנן על-ידי האדריכלים זאב רכטר, יעקב רכטר ומשה זרחי ממשרד האדריכלים זאב רכטר ומכאן השם שניתן למרכז - מרכז רכטר.
האלמנט הבולט במתחם "מרכז רכטר" באילת הוא הגגות המקומרים (גג קשתי) שייצגו רוח המקום והאקלים המדברי שנועדו להצל (מלשון צל) על העוברים והשוהים במתחם מפני קרני השמש היוקדת. חלק מחזיתות החנויות במרכז רכטר חופו באבן גרניט אדמדמה.
בין העסקים הראשונים שנפתחו במרכז: בית המרקחת של יאיר מיכלין, משרדי סופרגז, המשביר לצרכן ועוד. בהמשך נבנה החלק הצפוני של המרכז ובו חנויות נוספות ובנקים.
|
|
|
|
|
מרכז רכטר אילת [צילום: אלי אלון]
|
|
|
כיכר רחבת "מרכז רכטר"
בשנות ה-60 הוקמה במרכזו של מרכז רכטר כיכר רחבה מרוצפת בשטח של כ-4 דונם. בצידה המערבי-צפוני שכנו קולנוע אילת שהיה בית הקולנוע המרכזי בעיר, מרכזיית הדואר, חנות השק"ם ו"המשביר לצרכן" וכן חנות העיתונים והקלטות של משפחת זנטי שהייתה מוסד בעיר ומכרה עיתונים בשפות שונות עבור תיירים מחו"ל, מזכרות מנופי הארץ וכיוצא באלה.
בעבר, טרום הופעת הקניונים והקמת טיילת החוף הצפוני באילת שימשה הכיכר במרכז רכטר מקום מפגש והתכנסות לתושבים, לתיירים מהארץ ומחו"ל והמתה בהמוני אנשים. כיום הרחבה כמעט שוממה ומשמשת כמקום חניה לכלי רכב.
במערבו של מתחם מרכז רכטר נבנה בשנות ה-60 בית "סולל ובונה" בן שבע הקומות שהיה במשך שנים הבניין הגבוה ביותר בעיר וצמוד למבנה זה נמצא בית העירייה הישן.
|
|
|
|
|
הצד הדרומי של מרכז רכטר [צילום: אלי אלון]
|
|
|
חנויות ומשרדים שפעלו במרכז רכטר
במרכז רכטר פעלו לאורך השנים עשרות רבות של חנויות ובתי עסק. הנה רשימה (חלקית) של בתי עסק ומסחר שפעלו במתחם מרכז רכטר לאורך השנים: סניפי בנקים לאומי, דיסקונט ופועלים, בית מרקחת מיכלין (פועל עד היום), סוכנות ביטוח הסנה, משרדי ארקיע, חנות דגית- לציוד ספורט ימי, חנות צילום מנובלה, חנות הצילום של מקסים סלומון, חנות אופטיקה איינהורן, משרדי חברת חשמל, משרדי חברות ונסיעות אופיר טורס ורותם טורס ולשכת התיירות.
כמו-כן פעלו במרכז רכטר שורה של בתי אוכל ובילוי כמו מסעדות, סטיקיות, פאבים, מועדוני לילה. בין הידועים והזכורים שבהם: בית קפה "חצות וחצי". "הפאב של שמעון", סטיקיית המבורגרים-ווימפי, מסעדת מולין רוז, הפאב של יורם וולר, ועוד. רוב המשרדים ובתי העסק שפעלו במרכז רכטר בשנים 1990-1960 כבר אינם קיימים או שעברו למקום אחר. רק מיעוטם נותרו במקום.
לא רבים יודעים כי במחצית הראשונה של שנות ה-60 עד להקמת הטרמינל במתחם שדה התעופה באילת שימשו משרדי ארקיע במרכז רכטר למעשה בפועל כטרמינל שדה התעופה אילת. הם כללו מזנון, קופת כרטיסים ושירותים. מכאן ממשרדי ארקיע במרכז רכטר צעדו הנוסעים במרחק של כמה מאות מטרים עד לעליה למטוס בשדה התעופה באילת.
|
|
|
|
|
מרכז רכטר באילת [צילום: אלי אלון]
|
|
|
מראה מיושן ואפור
אי שם בשנות ה-90 של מאה שעברה עם פתיחת קניונים ומרכזים מסחריים גדולים בעיר אילת ועם הקמת הטיילת בחוף הצפוני ירד מרכז רכטר ממעמדו כמרכז מסחרי מוביל. ביקרתי וצילמתי בימים אלה במקום. פה ושם יש כאן חנויות חדשות או מחודשות, אבל באופן כללי מראהו של מרכז רכטר מיושן והוא בעל חזות אפורה משהו. נראה שבמהלך השנים בוצעו בחלק מחנויותיו ובמרחב הציבורי של המתחם שינויים ותוספות שלא מוסיפות לו חן ויופי וזאת בלשון המעטה. בחלקו הדרומי בחצר האחורית הוא ממש מוזנח, ובצילומים שצילמתי במקום ניתן לראות זאת בברור.
שימור המקום
למרות ערכו ההיסטורי והאדריכלי של מרכז רכטר והיותו דף חשוב בספר ההיסטוריה של תולדות העיר לא הוכרז "מרכז רכטר" כאתר לשימור. הוא הומלץ לשימור אבל לא הוכרז כאתר לשימור. בכניסה למתחם מרכז רכטר באילת בסמוך לרחוב שדרות התמרים הציבה המועצה לשימור אתרי מורשת בשיתוף עירית אילת, שלט מורשת כחול רישמי המספר את תולדותיו של מרכז רכטר .
|
|
|
בנין סולל ובונה אף הוא נכלל במרכז רכטר באילת [צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
| תאריך:
|
11/02/2024
|
|
|
עודכן:
|
11/02/2024
|
|
אלי אלון
|
|
סיפורו של "מרכז רכטר" באילת
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אוזוספ
|
11/02/24 18:23
|
|
|
|
2
|
|
חזי
|
11/02/24 19:54
|
|
ארבעה חודשים ויותר על תוך המלחמה בעזה מתברר עד כמה מצבה של ישראל עגום: צפייה בערוצי טלוויזיה הישראלית מלמדת כי העיסוק הוא בשלושה נושאים עיקריים: מצב הלחימה בקרב, התמודדות עם השכול ומצוקת בני הערובה (גם אלו שחזרו מהשבי) ומשפחותיהם ופטפטת אינסופית על "היום שאחרי". לגבי הנושא האחרון מספר נעלמים מרכזיים: לא ברור מתי יגיע "היום שאחרי". ברור שממשלת ישראל הנוכחית לא תכריז על סיום המלחמה כי המשמעות היא שקיצה של הקואליציה הנוכחית יחושב לאחור. נכון, יש לבנימין נתניהו 64 חברים בקואליציה. בפועל, מעולם לא ראיתי רוב קואלציוני משותק כמו זה הנוכחי. בוודאי לא בכל מה שקשור ל"יום שאחרי". אין מושג מה רוצים לראות בעזה ואם יש, לא מספרים לישראלים. זו לא מנהיגות, שאחד מתפקידיה להציג חזון. בקיצור, ועל-מנת לא לעייף את הקוראים, הכל תקוע.
|
|
|
|
|
הצגה חדש של התיאו-טרון שליד תיאטרון החאן. אפשר לדבר על שרשרת מסירה בין המחזות של הקבוצה המיוחדת הזאת. השם תיאו-טרון נשמע מסקרן מלכתחילה. רואים את סימני הדרך. עקבתי אחר ההצגות של קבוצת התיאטרון המיוחדת הזאת כבר בשלבי הניסוי הראשונים. סיקרתי בעבר שתי הצגות שלהם - ההצגה 'מחר נצחק' וההצגה 'חלילה'. כמובן, נתתי בסקירות שלי מקום בולט למייסדי הקבוצה בעקבות משנתו של הרב פרומן - ודגש מיוחד על התרומה של נתנאלה תירוש, היא אכן הרוח החיה בתיאטרון החלוצי. היא גם המנהלת האמנותית ובמחזה הנוכחי מככבת כאם החתן. יעל ניברון הבמאית היא האֵם הנפגעת, ולצידה משחקים שרון אלכסנדר כ'איש הנכבד' ואיתם שיר שנער ואליהו פלאי.
|
|
|
|
|
ותיקי הטלוויזיה הישראלית הוכיחו שגם במרום שנותיהם לא נס לֵחם ולא נדם קולם. הם עשו זאת ביום ד' האחרון ב-7 בפברואר בכיכר החטופים. ביוזמת דן רביב, טוביה סער, ואבי אנג'ל - המארגן והמארח את הקבוצה למפגשיה השונים. לאחר כמה דחיות בשל מזג האוויר, הם באו מרחבי הארץ כדי לקחת חלק באירוע ולומר בשפה שאינה משתמעת לשתי פנים כי שחרור החטופים הוא האינטרס העליון של המדינה בשעה זאת ואין בלתו. אביא אי-אלה דברים מאלה שנישאו באירוע ואלה שלאחר מכן בשולי המפגש.
|
|
|
|
|
בימים אלה שמענו על השינויים המתוכננים בחוק הגיוס שעיקרם - הארכת משך שירות החובה, הארכת גיל השירות במילואים, הארכת משך השירות השנתי במילואים ושינויים בתמהיל המתגייסים, הן בתחום המגדרי והן בתחום המיון האזרחי הבסיסי. כחלק משינויים אלה עלה על הפרק גם התיקון בחוק שעליו דובר טרם המשבר של 7.10.2023. צה"ל והמערכת האזרחית חיו מבחינה זו באופוריה לפני "השבת השחורה" ודומה שגם עתה תחילת הטיפול בסוגיה זו אינה מעוגנת במציאות, במיוחד בכל הנוגע לסוגיות השותפות בנטל השירות הצבאי/לאומי שעמדו על סדר היום לפני המשבר הנוכחי.
|
|
|
|
|
היום מתקיים הסיבוב השני בבחירות לנשיאות פינלנד. והמנצח יחליף ב 1 במארס את הנשיא הנוכחי סאולי ניניסטה שכיהן בתפקיד שתי כהונות רצופות, מאז 2012. שני המתמודדים על התפקיד הם אלכסנדר סטאב בן ה-55 ממפלגת "הקואליציה הלאומית", לשעבר ר"מ פינלנד, שר החוץ ושר האוצר, שזכה בסיבוב הראשון ב 27.2% מהקולות, ופאקה האביסטו בן ה-65, לשעבר מנהיג "המפלגה הירוקה", שר החוץ מ-2019 ועד יוני 2023 ובעבר גם שר הסביבה והשר לפיתוח בינלאומי, שזכה ב 25.8% מהקולות. שני המתמודדים מנוסים מאוד, ולמעשה חולקים עמדות קרובות בכל הקשור למדיניות החוץ הפינית, וחשיבות ההצטרפות לנאט"ו. בסקרים האחרונים מוביל סטאב עם 54% לעומת 46% של האביסטו. בהתחשב בנסיבות הגיאופוליטיות הנוכחיות - ההצטרפות הפינית לנאט"ו באפריל שעבר, העתיד המעורפל בכל הקשור לעימות עתידי אפשרי בין נאט"ו רוסיה והמלחמה הנמשכת ללא סוף באוקראינה, לזהות הנשיא החדש תהיה חשיבות רבה.
|
|
|
|
|
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
